שורף את המדינה: מי בכלל קונה את הספין החדש של נתניהו?

גם אם הסיפור אודות נירון קיסר אינו מדויק, הוא בא לספר לעולם על כך שיש מצבים שבהם מי שמנהיג את עמו הופך אדיש לחורבנו. בשנת 64 למניינם, כאשר הלהבות ליחכו את בתיה של רומא, ישב לו נירון קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס במקום גבוה שאיפשר לו להתבונן בלשונות האש, ולהמשיך לנגן להנאתו בכלי המיתר שהיה בידיו.

חשבתי על כך כשפורסם ה"דיל" ההזוי בין נתניהו לחברי הכנסת החרדים, אולי כדי להאריך את כהונתו בימים אחדים, ואולי כדי להבטיח את הגוש הלאומני-חרדי בקדנציה הבאה, אם לא תתרחש מפולת פוליטית מבחינתו.

סוף סוף הגיע הרגע שבו יקוצצו כנפי היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פיצול תפקידו, יתממש הרעיון המסוכן המוביל לוועדת חקירה שהמפלגות ימנו את חבריה, יעבור חוק התקשורת שיחזיר את חופש הביטוי בישראל הרבה שנים לאחור, וגולת הכותרת: על רקע פרסום הנתונים העגומים של מצב תלמידי ישראל במתמטיקה ובאנגלית, יעבור חוק יסוד: לימוד התורה, שישווה את חשיבות לימוד התורה לחשיבותו של השירות הצבאי, מה שעשוי למנוע מבג"ץ לחייב את שירותם של בחורי הישיבות. כן, גם הרפורמה בכשרות. תבוטל.

בשנת 64 למניינם, כאשר הלהבות ליחכו את בתיה של רומא, ישב לו נירון קיסר במקום גבוה שאיפשר לו להתבונן בלשונות האש, ולהמשיך לנגן להנאתו בכלי המיתר שהיה בידיו. חשבתי על כך כשפורסם ה"דיל" ההזוי בין נתניהו לחרדים

ואז מופיע נתניהו, ועימו רעיון מקורי, מין פטנט חדש כזה, "ממשלת אחדות לאומית רחבה", נקייה מחרמות. או שהוא חושב שאיבדנו לחלוטין את הזיכרון, או שהוא משוכנע כי כולנו שוטים המוכנים להעריץ אותו בכל מצב. זה האיש שהמציא את החרמות. כשנבחר נפתלי בנט לראשות הממשלה, הוא פשוט לא הכיר בכך. כיום, כאשר הוא הוציא מפיו, לא מכבר, את המילים "נשיא בית המשפט העליון", התרגשה מדינה שלמה לשמע נדיבות ליבו. אבל כל ראש ממשלה אחר היה מפטר במחי יד שר משפטים שאינו מכיר בנשיא בית המשפט ואינו ממנה שופטים. בעובדה שהוא מתעלם מכך, נותן נתניהו יד להחרמה הבזויה ביותר בתולדות המדינה. אז על מה מדבר ביבי כשהוא מציע לבטל חרמות? שלא להחרים את תלמידי כהנא היושבים, בזכותו, בממשלה?

במקום התנצלות

נתניהו גם לא מצא לנכון לומר מילה בעקבות השיעור השבועי שנתן יצחק יוסף לפני שבועיים. ב"שיעור" הזה, הנחלק, בדרך כלל, בין קללות לסתם גידופים, התעלה הראשון לציון בדימוס על עצמו. האיש שהמליץ בפני שומעיו לזרוק את צווי הגיוס לצבא לאסלה ולא לשכוח את המים, התייחס בדבריו אל אבי האומה (שקבע את מכסת ה-400 לבחורי הישיבה, מכסה שבוטלה ב-1977 על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, ואשר ביטולה הביאנו עד הלום), דוד בן-גוריון, ואיחל לו  "שם רשעים ירקב".

ראש ממשלה נורמטיבי היה דורש מיצחק יוסף להתנצל על דבריו, אם לא להשיל נעליו מעל רגליו. נדמה לי שגם ביבי עצמו היה מגנה את דברי ה"מנהיג הרוחני" הזה לפני 20 שנה. לא היום.

בן-גוריון, אגב, לא היה זקוק לחוק לימוד התורה. הוא לא היה מעלה על דעתו חקיקה מעוותת כל כך. אולי במקום לדרוש מיוסף התנצלות, כדאי לו לחפש את עדותו של בן-גוריון בפני ועדת פיל, שהציעה, לראשונה, את חלוקת הארץ, ואשר גם חיים וייצמן וגם הוא הסכימו לכך. וכך אמר ב-7 בינואר 1937: "התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו. זכותנו ההיסטורית קיימת מראשית היות העם היהודי, והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזאת ואישורה.

הרי נאמר בפירוש בהצהרה ובמנדט שהעמים מכירים בזכותו של העם היהודי 'להקים מחדש את ביתו הלאומי'...המנדט אישר כי זכותנו ניתנה לא ב-1917 או ב-1922..."

מומלץ בפני המורה המגדף ללמוד עם תלמידיו את עדותו של בן-גוריון, שנאמרה גם בלי שתורתו היתה אומנותו. תהא זו התנצלותו המאוחרת.