נפתח בהצעה לסדר היום: רמת האנגלית של מועמד פוליטי לא צריכה להיות מושא להתבדחות וללעג. לא כולנו גדלנו בבתים אקדמיים, לא כולנו נשלחנו לבתי ספר מעולים, לא לכולם הורים שיכולים לממן שיעורים פרטיים, קייטנות אנגלית, סאמר סקול ולימודים אקדמיים באוניברסיטאות יוקרתיות באנגליה או בארה"ב.
מצד שני, לא כל התייחסות לכישורי שפה זרה היא ביטוי של גזענות, על אחת כמה וכמה כשאין לצידה התנשאות על הרקע החברתי, התרבותי והמעמדי של המועמד ושל מצביעיו. גדי איזנקוט לא נפל קורבן למתקפה גזענית. רוב גדול בציבור אכן רואה בשליטה באנגלית תכונה חשובה למנהיג לאומי בישראל. לכן זה רלוונטי. זה מה שמסביר את המיני־סערה שפרצה; לא התנשאות גזענית ואליטיסטית. רחוק מזה.
הסקר בוצע על ידי מכון קנטאר ב־15 ביוני, בקרב 550 גברים ונשים בני 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית הבוגרת. טעות הדגימה המרבית: +-4.4%
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו