עוד מימי המחזה "ליסיסטרטה" על יוון העתיקה, גדלנו כולנו על האמונה שאם נשים היו מנהלות את העולם, לא היו מלחמות. ביקור בוועדת הכנסת השבוע היה גורם למחזאי אריסטופנס הרהורי חרטה. הדיון הממושך שם הפגיש שלוש נשים סוכנות כאוס, מחרחרות מדון ושוחרות מלחמה: מצד אחד טלי גוטליב, מצד שני גלי בהרב־מיארה ומעל הכל מרחפת רוחה של שקמה ברסלר.
במוקד הדיון - שמירת חסינותה של חברת הכנסת מהליכוד, שחשפה את שם עובד השב"כ הנשוי לפעילת המחאה. אפשר לטעון, ובצדק, לאכיפה בררנית של בהרב־מיארה, אפשר לטעון עד מחר שברסלר עבדה במשרה מלאה למען הסרבנות הבזויה ערב המלחמה. אבל אי אפשר להגן על תיאוריות הבגידה המטורפות של גוטליב: "עדנה קרנבל מפרסמת שארה"ב יירטה שיחות בין בעלה של שקמה ברסלר לגדול המרצחים יחיא סינוואר מספר ימים לפני התופת. ראש המוסד זימן את ברסלר לפגישה. זוכרים שרשמתי כאן על פגישה בין ברסלר לראש המוסד? המקורות שלי ברזל!"
חברת הכנסת מהליכוד, שמטילה אימה על חבריה לסיעה, היא קונספירטורית הזויה ונזק מהלך לימין ולמדינה. מימיה לא תרמה דבר לקידום ערכי הימין, אלא אם בליל של טיעונים בדציבלים מחרישי אוזניים נחשב. היא, אישית, אחראית למינויו של יצחק עמית לנשיא העליון, בגלל ההתמודדות האגוצנטרית שלה - נגד כל הקואליציה - על מקום בוועדה לבחירת שופטים, התמודדות שהסתיימה במינוי נציגת אופוזיציה.
אבל גוטליב "אומרת את האמת" ו"לא מפחדת מאף אחד", כולל מיחזור השקר המתועב על בגידה. "עד 6:29 לא הודיעו לראש הממשלה. מה הם (ראשי מערכת הביטחון) עושים במהלך הלילה? מדברים ביניהם ולא מערבים את ראש הממשלה. לדעתי הם פחדו שראש הממשלה יעשה את תפקידו ויוריד כוחות לשטח וימנע את התקיפה". הבנתם? הרצי ובר רצו לא למנוע את התקיפה.
השבוע הקרינה בכנסת סרטון מניפולטיבי שקושר בין ההנחיה לא לרדת לגדר (שהתקבלה בכלל מחשש לירי נ"ט), משפטי קריינות של אילנה דיין ומוזיקה דרמטית, כדי לזרוע עוד מדון ושמועות בחברה הישראלית. קוראים לזה סיוע לאויב בזמן מלחמה, ובהתנדבות מלאה. מי שחושף שמות של בכירים בשב"כ לכאורה בשם חסינותו המהותית, לא יוכל להתלונן כאשר חברי כנסת ערבים יעשו אותו דבר לקציני איסוף של המוסד.
גוטליב, שזה מקרוב באה לגוש הימין ולליכוד (מוזמנים לעשות גוגל "מפלגת שווים", בתור התחלה) מנסה, כדרכם של חוזרים בתשובה, להיות יותר קדושה וצדיקה מכולם. כעת, כדי לעמוד בסטנדרטים שלה, צריך לבצע עבירות פליליות, לריב עם הקפלניסט הידוע דוד זיני, לצעוק בבתי משפט, וכמובן לרמוז שכל היתר שמאלנים, רופסים ותבוסתנים?
במה חטאנו כחברה, שאנו נאלצים לבחור בין שלוש הנשים האלה? לאן הגיע הליכוד, שמהישענות על כתבי ז'בוטינסקי עבר לציטוט מכתבי עדנה קרנבל? ואולי בכלל גוטליב שתולה של בהרב־מיארה ושל ברסלר בליכוד, כדי לרסק את המפלגה ואת גוש נתניהו? אלמלא כן, איך גוטליב תסביר את הפגישה הלילית שלה עם יצחק עמית ועמית איסמן, אצלה בבית, ערב הדיון? זה בטוח נכון, קראתי על זה באתר של חדווה פסטיבל.
הטור המלא של עמית סגל - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו