נתון מצמרר אחד ממחיש מה נשאר מהמורשת של נתניהו

לאחר בחירות 1996, כאשר הוכרז על ניצחונו בבחירות הישירות לראשות הממשלה, הופתע נתניהו כפי שהופתעו תומכיו ומתנגדיו.

ישראל פרחה כלכלית בעקבות ועידת מדריד והסכם אוסלו, היא קשרה, לראשונה, יחסים דיפלומטיים עם מדינות רבות, הביאה לביטול רוב מרכיבי החרם הערבי שהוטל עליה לפני הקמתה, והתקשתה לעמוד בקצב אירוח מנהיגי העולם הרבים שביקשו להיפגש עם ראשיה.

גל הטרור שפרץ בעקבות הריגת "המהנדס" (יחיא עיאש), ואשר הביא להריגתם של 59 ישראלים בארבע פעולות טרור, היה הסיבה העיקרית לניצחונו של נתניהו, כפי שגל טרור קודם, ב-1992, הוביל לבחירתו של יצחק רבין.

נתניהו היה מתנגד חריף להסכם אוסלו, והבטיח כי כאשר ייבחר לראשות הממשלה, יבטל אותו. שבועיים לפני הבחירות חזר בו, לכאורה, ובמשך כל שנותיו בהנהגה, רב היה חלקו בחנק ההסכם, כך ש"אוסלו" נותר הסכם ביניים שהוקפא, ומעולם לא הוביל להסכם קבע.

כיוון שלא הציג חלופה מדינית אשר תבטיח את עתידה של ישראל, הוא הסתפק בהדהוד סיסמאות שהיו מקובלות על ה"בייס" הליכודי, ואשר במשך השנים חזר עליהן בספריו, בהופעותיו הציבוריות ובוועדות הקונגרס, שבהן הופיע בשנים שבהן לא כיהן בממשלה, כמומחה למלחמה בטרור.

הוא שלל מכל וכל את הקמתה של מדינה פלסטינית, אך לא הסביר איך הוא מתכוון לפתור את השאלה הדמוגרפית, ולמנוע מצב שבו מיעוט יהודי ישלוט ברוב פלסטיני ממערב לירדן. ב-2009, בנאום בר אילן, הודיע לפתע על תמיכתו בפתרון שתי המדינות. הוא התנגד מכל וכל לשחרור אסירים ביטחוניים פלסטיניים בתמורה לחיילים ישראלים חטופים, אבל עשה את עסקת שליט, ואת הסכמי שחרור החטופים מ-7 באוקטובר, שבהן שוחררו אלפי אסירים פלסטיניים. הוא הבטיח חגיגית, בראיון בערוץ 12 (ב-23.10.22) כי לא ימנה את איתמר בן גביר לתפקיד שר בממשלתו, וחודשיים אחר כך מינה אותו.

קשה לאמוד את הנזקים שגרם להם בשנים האחרונות מול האיחוד האירופי, מדינות אירופה, המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, מדינות ערב שאיתן נערכו הסכמי שלום, ומוסדות בין לאומיים. במשמרתו התערערה מאוד תחושת הביטחון בישראל, והוא עצמו מנוע מלהגיע למדינות רבות בעולם, מחשש למימוש צווי מעצר בין-לאומיים.

עכשיו, כשהוא עומד לסיים את כהונתו לאחר קריסת התפיסה הישנה של להתקיף את איראן בעזרת ארה"ב, יהיה עליו לוותר על כל המטרות שאותן פרט בציבור: הוצאת האורניום המועשר מאיראן, הפסקת הסיוע הצבאי והאחר מאיראן לארגוני הטרור האסלאמיסטיים, וסילוק הטילים הבליסטיים.

הרבה נורמות שהיו בבחינת טאבו, שוב אינן כאלה, בעיקר מאז הוגש נגדו כתב אישום, והוא מוצא עצמו כנאשם במשפט שבו הוא חש, לפחות, כדרייפוס של המאה ה-21. הייעוץ המשפטי לממשלה, שופטי ישראל, מוסדות הביטחון המרכזיים – הצבא, המוסד והשב"כ - הפכו בהשראתו יעדים לביקורת פוליטית, והוא נותן את ידו להתעלמות מהחלטות משפטיות.

אבל כל זה מתגמד לנוכח מספר מצמרר אחד: 80 אלף הישראלים שעזבו את הארץ בשנה שעברה. לא, זה איננו כישלונו של הרעיון הציוני. זהו כישלונם של מי שצפו, בעיקר בשנים האחרונות, בשחיקת הדמוקרטיה, בתופעות מוזרות של נפוטיזם, בשחיקת נורמות שנראות מובנות מאליהן (כמו קבלת מתנות בהיקפים מצמררים), בנאמנות אישית כתנאי לקבלת תפקידים רגישים ורבי עוצמה - והמשיכו להעניק לו גיבוי.

כל שגיאותיו של נתניהו מתגמדות לנוכח מספר מצמרר אחד: 80 אלף ישראלים עזבו את הארץ בשנה שעברה. לא, זה איננו כישלונו של הרעיון הציוני. זהו כישלונם של מי שצפו בשחיקת הדמוקרטיה - והמשיכו להעניק לו גיבוי

נתניהו הוא איש ספר, אינטליגנטי, ידען, סקרן, שהפך יותר ויותר לציניקן המזלזל באינטליגנציה של בוחריו. בראשית דרכו סלחו לו רבים על היותו אגוצנטרי כל כך. אבל אי אפשר לסלוח על תכונה זו כאשר האנוכיות נותרת המאפיין העיקרי שלו. בימים אלה ממש הוא מנצח על המאמץ העל-אנושי להבטיח כי משפחות של משתמטים חרדים יוכלו לזכות בהעברות כספיות בהיקף בלתי נתפס, כדי לפצותן על כך שהחוק מונע מהן לקבל קצבאות עבור מעונות לילדי הורים עובדים. עמיתיו הפוליטיים חוששים מפגיעה בקלפי, אך הוא בשלו. קשה להאמין שאין זו שירת הברבור שלו.