בגלל לאמין ימאל: ההחלטה הקשה שהישראלים יצטרכו לקבל בקיץ

זה היה בתקופת מבצע שומר החומות. פול פוגבה, הקשר הצרפתי של מנצ'סטר יונייטד, התעטף בדגל פלסטין לאחר המשחק מול פולהאם. אהדתי את יונייטד מגיל 8. 43 שנים. אני כותב "אהדתי", כי באותה שבת, כשראיתי את פוגבה עטוף בדגל העלוב הזה - בלי להתבלבל בכלל, ניגשתי לארון החולצות שלי, הוצאתי משם שתי חולצות משחק של יונייטד והעברתי אותן לאשפה, וכך גם את האהדה שלי ליונייטד. ומאז אני בלי קבוצה באנגליה.

אוהדי כדורגל יודעים לומר שקבוצה לא מחליפים, בדיוק כפי שלא מחליפים נאמנות להורים שלך. אתה תקוע איתה לכל החיים. עד ש... כלומר, לאמין ימאל כזה בוחר, הבן אלף, לנופף בדגל שבט הנוחבות המתכנה "פלסטין". זה השלב שבו, בהלם, בעצב ובכאב רב, רבים מאוד מאוהדי ברצלונה (אולי קבוצת הכדורגל האהודה ביותר בישראל) נאלצים להכריע: בארסה או ישראל. לאמין ימאל, כישרון־העל הענק וקוסם נדיר על המגרש, או ישראל. כי מי שמנופף בדגל "פלסטין" פחות רוצה שישראל תמשיך להתקיים. אז עם כל הכבוד לבארסה, לילד הפלא ולאהדה העמוקה לקבוצה - Israel first.

והכי גרוע: בעוד שלושה שבועות מונדיאל. ורבע מדינה פה אוהדת את ספרד. אתם יודעים מה זה להיתקע בלי קבוצה במונדיאל? כמו להיתקע בלי שיר באירוויזיון. לא יעלה על הדעת. אז שייחנק לאמין ימאל, ועל הדרך גם נבחרת ספרד. הרבה מאוד ישראלים יצטרכו לקבל החלטות קשות בקיץ הזה. קשות כמו שרק מי שכדורגל מרחיב, ושובר לו, את הלב, מסוגל להבין.

אל־אל ישראל!