ה"זוגיות" הפוליטית שהוכיחה שאפשר גם אחרת: "זה משאיר תקווה"

לא בכל יום מתייצבים שני חברי כנסת לראיון משותף. מעמד כזה הוא חריג במיוחד בשלוש השנים האחרונות, כשהשניים באים משני צדדי המתרס של המפה הפוליטית. נדיר עוד יותר שרגע לפני בחירות, הם מנהלים שיח מכבד, קשוב, בלי צעקות ובלי לחתוך זה את דברי זה, כנהוג במקומותינו.

אך זה מה שקרה השבוע בחדר ועדת החוקה של הכנסת. שני חברי הכנסת שיזמו, קידמו והובילו לאישור הסופי את חוק ההעמדה לדין של מחבלי הנוחבה, התיישבו מול המיקרופון והמצלמות של "ישראל השבוע". יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית), איש הקואליציה ואחד האישים המזוהים ביותר במדינה עם הרפורמה המשפטית, ולצידו יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) מהאופוזיציה, הוציאו לאור את שיתוף הפעולה ההדוק שהיה ביניהם במשך שנתיים וחצי.

המטרה הלאומית של עשיית דין בנאצים המודרניים איחדה אותם.

השניים, כך מתברר, נהגו לדבר שעות נוספות, לפעמים לתוך הלילה או עד כניסת השבת, כדי לקדם את החוק, אשר גם רוטמן מודה כי צריך היה לבוא מטעם הממשלה. מלינובסקי, שמתאפקת ונאנחת לא פעם כשרוטמן מדבר, מעריכה אותו על הוויתורים ועל המאמצים העצומים שנקט לאורך הדרך כדי להגיע אל היעד. יחד הם מבטיחים להמשיך לעקוב אחרי יישום החוק, שנתמך על ידי 93 חברי כנסת ללא התנגדויות כלל. כמחוקקים חכמים ומנוסים, שניהם יודעים באיזו קלות הדרג הפקידותי יכול למסמס חוקים שחוקקה הכנסת.

אגב פקידוּת, מתברר כי מלינובסקי היתה זו שגייסה את היועצת המשפטית לממשלה לתמוך בחוק. עם רוטמן ברור שגלי בהרב־מיארה לא היתה מסכימה לדבר אפילו למען חוק כזה.

בד בבד, גם החברים האחרים בוועדה מטעם האופוזיציה הבינו את גודל השעה ותרמו את חלקם בהימנעות מהדלפות, או בניסוח פרקים משמעותיים בחוק. למשל, קארין אלהרר (יש עתיד) טיפלה בחלק העוסק בשמירה על זכויותיהם של נפגעי הטבח והחטיפות, במהלך המשפטים.

אני רואה אתכם יושבים יחד ושואל את עצמי, למה זה כל כך נדיר ששני חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, עובדים ביחד על חוק ומתיישבים ביחד לראיון?

רוטמן: "הרבה מהאנשים לא יודעים, אבל בכנסת אירוע של שיתוף פעולה קואליציה־אופוזיציה זה דבר שקורה הרבה. מה שלא קורה הרבה הוא שיתוף פעולה שמתמשך כל כך הרבה זמן ויורד לכאלה רזולוציות כמו בחוק הזה, כי התחלנו לעבוד ביחד על החוק ועל הרעיונות שקדמו לו כבר בנובמבר 23'. זאת אומרת, פחות מחודש לאחר הטבח, ושיתוף הפעולה הלך וגדל והתרחב ככל שחלף הזמן. ח"כ מלינובסקי, כחברת אופוזיציה, הביאה לשולחן דברים שלקואליציה קשה יותר להביא".

ח"כ מלינובסקי, אם אתם עובדים ביחד על חוק כל כך חשוב ובאמת היסטורי, מה פשר הדם הרע שראינו פה שלוש שנים וחצי? זאת אומרת, למה זה קורה רק בחוק הזה ואי אפשר לעבוד ביחד על דברים נוספים?

מלינובסקי: "קודם כל - אפשר. למשל, חוקי אונר"א (שמלינובסקי יזמה). כאן היה שיתוף פעולה עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון (לשעבר) יולי אדלשטיין".

אז איך זה מסתדר עם החרמות שאנחנו מכירים בכל כך הרבה מקומות?

מלינובסקי: "בוא נשים דברים בפרופורציות. בנושא העמדה לדין של מחבלי 7 באוקטובר, באונר"א וגם נושאים אחרים שהובלתי, שמחה, אני, אתה, כל הישראלים - אנחנו פטריוטים, זה כואב לנו, זה בקישקעס ובנשמה שלנו. הוכחנו שיש את הדבר הזה, התגברנו על הכל והצלחנו ביחד. זה משאיר תקווה".

מיליארד שקלים

מאז שמיני עצרת תשפ"ד עברו כבר יותר משנתיים וחצי. אני מנסה להבין משני חברי הכנסת למה לקח כל כך הרבה זמן לחוקק את החוק הזה.

מלינובסקי: "בנושא הזה באמת אין בינינו הסכמה. לטעמי, זה היה אמור להיות הרבה יותר מוקדם, והממשלה היתה צריכה להוביל את זה".

ח"כ רוטמן, מדוע הממשלה לא העבירה את החוק הזה?

רוטמן: "יש דברים ששנינו מסכימים שהיוו מניעוֹת אובייקטיביות. למשל, מספר המחבלים שהחוק חל עליהם. במשך הרבה מאוד זמן המספר הזה היה דינמי. כי במהלך התמרון נאסף עוד מידע גם על מחבלים שאנחנו מחזיקים וגם נתפסו אחרים, וחלקי הפאזל הראו פתאום שהם קשורים ל־7 באוקטובר. והכמות עושה איכות. זאת אומרת, לא היינו מחוקקים את אותו חוק אם היו 50 מחבלים בסך הכל. לעומת 500, זה חוק אחר לחלוטין. גם אין מחלוקת שלאסוף את המידע, כמה מחבלים יש, לקח הרבה מאוד זמן.

"(אבל) בעיניי, ופה אני מסכים עם יוליה, הרבה מאוד מעבודת המטה שהיתה צריכה להיעשות בממשלה ובדרג הפקידותי, עבודת המטה החקיקתית - לא נעשתה עד שאנחנו פה בוועדת החוקה הרמנו את הכפפה. הממשלה בהקשר הזה לא עשתה את עבודת המטה שמקיפה הרבה מאוד משרדים. פה הכנסת, ח"כ מלינובסקי ואני, והוועדה כולה, וכמובן השר לוין, עשינו הכל כדי לתכלל את עבודת המטה הממשלתית על החוק".

מלינובסקי: "אגיד ככה, אני ושמחה פעלנו פה כממשלה. הוועדה בעצם החליפה את הממשלה במובן מסוים. הכנסנו את כולם לחדר, שעות על גבי שעות, ישיבות עם כל מיני גורמים, ישיבות במשרד המשפטים, זה לא פשוט".

אני סוטה לרגע מהנושא. שמחה, אחת הביקורות על הממשלה והקואליציה שאתה חלק ממנה, היא שיש לכם המון הצהרות וכוונות, אבל בפועל אתם לא מצליחים להגיע ליעד הסופי. מדברים נכון, אבל לא מצליחים לעשות.

רוטמן: "קודם כל, רוב יוזמות החקיקה של הממשלה והקואליציה אכן התחילו מהכנסת. אבל עבודת המטה הממשלתית בחקיקה מובלת על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. בהרבה מאוד חוקים הייעוץ המשפטי לממשלה ברוגז עם הממשלה. כך שזה לא החוק היחיד, שרוב עבודת המטה בעניינו נעשתה בוועדה ובכנסת. בגלל החיכוכים של היועצת המשפטית עם שר משפטים וכל הדברים האלה, הממשלה אכן פועלת במידה מסוימת של שיתוק".

אם מדברים על הפקידות, אנחנו יודעים שיש בכוחה לטרפד חוקים שהיא לא מעוניינת בהם. האם חוק הנוחבה, שיש עליו קונצנזוס, ייושם בוודאות אחרי הבחירות?

מלינובסקי: "אני לא יודעת איזו ממשלה תהיה בשלטון, אבל היועצת המשפטית לממשלה מחויבת לחוק. אני בקשר עם התביעה הצבאית, ועכשיו סיימתי שיחה עם משרד האוצר. לא יקרה שום מסמוס. מה אתה חושב, שאנחנו פראיירים?"

מתוך ההיכרות שלי עם שניכם, פראיירים אתם לא.

רוטמן: "הכנסנו פיקוח פרלמנטרי. בכל שלושה חודשים יש דיון מעקב בוועדה כדי לוודא שהדברים לא מתמסמסים".

מלינובסקי: "זה אירוע לוגיסטי מטורף. יש הרבה מאוד גורמים שותפים: צבא, שב"ס, מערכת המשפט, היועצת, האוצר, המון אנשים. צריך להרים את הפרויקט הזה, והוא יעלה כסף".

למה באמת זה עולה מיליארד שקלים?

מלינובסקי: "כי צריך להקים בית משפט, ורצינו שהוא יהיה בירושלים".

חסרים אולמות במדינה?

מלינובסקי: "כן, חסרים. ויש אבטחה לאסירים הכי כבדים. הרי אתה לא רוצה שהם יברחו בדרך. צריך לדאוג לזה. ממנים שופטים חדשים שיתעסקו רק בזה. זה עולה כסף".

רוטמן: "ירושלים זו אמירה ריבונית. עכשיו, לכל חוק יש עלות תקציבית. אבל החוק הזה חוסך מיליארדים למדינת ישראל".

חוסך?

רוטמן: "אם היינו עושים את ההליכים האלה בבתי המשפט הרגילים, עם סידורי ההובלה והאבטחה הרגילים, כל יום דיונים היה סותם את רוב מדינת ישראל. תחשוב מה זה להביא 50 אסירי נוחבה למקום אחד בארץ. צריך לגייס את כל הצי השישי לטובת ההובלה שלהם".

בן גביר? "הצגה"

רבים מהישראלים שואלים עצמם כעת, לאחר שנחקק החוק, כמה מהמחבלים בסופו של דבר יוצאו להורג.

רוטמן: "התשובה לזה לא ידועה לי. אני יודע מה אני הייתי רוצה לראות. אני חושב שרובם המוחלט בהחלט כשירים לעונש מוות, ואני מקווה שייגזר עליהם עונש מוות".

רוטמן: "כמה מחבלים בסופו של דבר יוצאו להורג? התשובה לזה לא ידועה לי. אני יודע מה אני הייתי רוצה לראות: אני חושב שרובם המוחלט בהחלט כשירים לעונש מוות, ואני מקווה שייגזר עליהם עונש מוות"

יוליה, באמת מדינת ישראל צריכה להוציא להורג מאות אנשים?

מלינובסקי: "החוק הזה יחול גם על אלו שהחזיקו חטופים, זה אירוע מאוד משמעותי. תבין את הסיטואציה. הישראלים שנפגעו, משפחות של הקורבנות, יוכלו באמת להסתכל בלבן של העיניים של הרוצחים האלה. החטוף שישב שם בעזה, מסכן או מסכנה, יסתכל בעיניים של מי שהחזיק בו. זה מטורף, נכון? מדינת ישראל צריכה למצות איתם את הדין. אנחנו לא ארגון טרור, אנחנו מדינה עם חוק, אנחנו מדינה ריבונית. מה שהתביעה תדרוש והשופטים יחליטו, יהיה אפשר וניתן לגזור את העונשים הכי כבדים, ובהם עונש מוות. כך החוק בנוי. בסוף זו החלטה שיפוטית. אנחנו כמחוקקים עשינו הכל ובנינו את זה בצורה הכי בהירה, שהשופטים מוסמכים".

מלינובסקי: "משפחות של הקורבנות יוכלו להסתכל בלבן של העיניים של הרוצחים האלה. החטוף יסתכל בעיניים של מי שהחזיק בו. זה מטורף, נכון? מדינת ישראל צריכה למצות איתם את הדין"

לא ענית לי על השאלה. האם את חושבת שזו צריכה להיות התוצאה, כלומר שמאות אנשים יוצאו להורג על ידי מדינת ישראל?

"אני לא מדברת על מספרים. בסוף תהיה תביעה, יהיו שופטים, יהיו פסקי דין. אני מקווה מאוד שיהיו גם כן העונשים הכי קשים שיש בספר החוקים. אני לא רוצה לזלזל בערך של עונש המוות שהוא הכי חמור שיש בספר החוקים. זה לא יכול להיות בסיטונאות".

רוטמן: "אני שותף לאמירה הזאת. אנחנו כמדינה לא ננוח ולא נשקוט עד שנשיב את הצדק על כנו".

היה פה עוד חוק בכנסת, שהכותרת שלו היתה "עונש מוות למחבלים". חבר הקואליציה, השר בן גביר, הוביל אותו. הוא רלוונטי למשפטים האלה?

מלינובסקי: "לא. הצגה? כן. קמפיין? כן. אבל אין קשר".

רוטמן: "בלי קשר להצגה או לקמפיין. החוק של השר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית עוסק במה שיקרה מכאן ולהבא. הוא לא רטרואקטיבי. לכן הוא לא עוסק במחבלי 7 באוקטובר בצורה הכי ברורה שיש".

"שווייא־שווייא"

אני רוצה לחזור למה שהזכרנו בפתיחה. למה, ואיך הגענו למצב, שחריג כל כך לראות חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה יושבים ביחד? למה זה לא יכול להיות ככה ביום־יום?

רוטמן: "בכל מה שנוגע למלחמה, בדרך כלל זו היתה ההתנהלות בכנסת. פה (בחוק מחבלי הנוחבה) היה אירוע חריג, בגלל רגישות הנושא והמורכבות שלו. הדבר השני, אני באמת ובתמים סבור ששיח החרמות של הפוליטיקה הישראלית לא משרת אף אחד, חוץ אולי מגורמים מאוד קיצוניים והרסניים. מעולם לא שמעת ממני אמירה של 'אנחנו לא נשב עם מישהו', חוץ מאשר עם תומכי טרור. שיח החרמות הוא אכן טעות, שפוגע בפוליטיקה הישראלית. ואני חושב שגם היה אפשר לקיים שיתופי פעולה (עם האופוזיציה) בצורה יותר טובה. קח, למשל, את החוק (שרוטמן מקדם בימים אלה, א"כ) לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הרבה מאוד גורמים באופוזיציה הנוכחית תמכו בו כשישבו בממשלה, וזה אפילו היה בהסכמים הקואליציוניים שלהם. אבל בשנייה שאנחנו מציעים את זה, הם מתנגדים כי אנחנו מציעים".

מה שמעביר את הכדור אלייך, יוליה. בפרט בנושאים של רפורמה במערכת המשפט, ליברמן היה מהראשונים ששמו את הנושא על סדר היום. כשתי מפלגות ימין מבחינת העמדות האידיאולוגיות, למה החרם?

מלינובסקי: "זה לא חרם. אני לא מסכימה לדרך, אפשר לעשות דברים אחרת. אף פעם לא תקבל מאה אחוז ממה שאתה רוצה. לא צריך לעשות דברים מהמקפצה, שינויים קורים בהדרגה. אי אפשר לאכול את כל העוגה בביס אחד".

רוטמן: "הדימוי של העוגה מכוון...?!"

אחרי שכולנו צוחקים, אפרופו עוגת חבל התלייה ממסיבת יום ההולדת של השר בן גביר, מלינובסקי ממשיכה: "אני גם חושבת שצריך לעשות שינויים במערכת המשפט. אבל אני לא מסכימה שזה יבוא משנאה, מאובססיה ובדרך שזה קורה".

לשמחה יש שנאה ואובססיה למערכת המשפט?!

מלינובסקי: "דיברנו על זה רבות. ואני אומרת פה, שאם מחר ייפול בחלקי להיות שרת המשפטים, אעשה דברים לצורך התייעלות מערכת משפט. אבל אני לא שונאת אותם, אין לי שום דבר נגדם. אני לא בעד ולא נגד. אני אעשה אך ורק מה שטוב למדינה ולאזרחיה לפי תפיסת עולמי".

אני שוב שואל, שמחה שונא את מערכת המשפט?! את עובדת איתו צמוד כבר חודשים.

מלינובסקי: "רופא לא יכול לנתח את קרוב המשפחה שלו ועורך דין לא יכול להופיע בתיק של עצמו. אסור לגשת לדברים כשזה נוגע לקישקעס. צריך לעשות את זה עם השכל, ולא עם המקומות האחרים".

מלינובסקי: "רופא לא יכול לנתח קרוב משפחה שלו, ועורך דין לא יכול להופיע בתיק של עצמו. אסור לגשת לדברים כשזה נוגע לקישקעס. צריך לעשות את זה עם השכל, ולא עם המקומות האחרים"

רוטמן: "במיוחד אחרי שעשינו כזאת אחדות, אני לא רוצה לשים את יוליה על הגריל".

רוטמן: "אחרי שעשינו כזאת אחדות, אני לא רוצה לשים את יוליה על הגריל. עשיתי המון כדי להגיע להסכמות. גם כשלקחתי את הצעת החוק של ישראל ביתנו על פסילת חוקים (בידי בג"ץ), מילה במילה, הם אמרו לא"

מלינובסקי (חותכת אותו): "אנחנו יכולים לעשות המון דברים ואתה יודע את זה, וישבנו על זה, אבל..."

רוטמן: "אני עשיתי המון כדי להגיע להסכמות. לצערי, הקמפיין האדיר גרם להרבה מאוד אנשים שהתקרבו להסכמה, לברוח. ואתה כבר אמרת מה העמדות של ישראל ביתנו בנוגע למערכת המשפט. אבל ברגע שזה הפך לנושא מקטב, גם כשלקחתי את הצעת החוק שלהם על פסילת חוקים (בידי בג"ץ), מילה במילה, הם אמרו 'לא'".

כלומר, הפסילה אינה עניינית אלא משום שאתה יזמת אותה. מה הסיבה לזה, יוליה?

מלינובסקי: "אני אגיד לך משהו. בחיים לפעמים מה שחשוב זה הטיימינג, ואיך אתה עושה דברים. אני העברתי בכנסת הזאת שמונה חוקים מתוך האופוזיציה, תמיד חיפשתי שותפות, והצלחתי בזה. ותמיד ידעתי את גבולות הכוח שלי. אתה יכול ללכת שווייא־שווייא, לאט־לאט, בהידברות, ולא מהמקפצה. יש על מה לדבר. אבל בשכל, בקור רוח, ובלי לערב עניינים אישיים. אז זה נראה אחרת".

רוטמן: "לפני היותי חבר כנסת עבדתי על חוק מסוים עם חבר כנסת מסוים, מטעם התנועה למשילות ולדמוקרטיה. בבחירות 2019 הראשונות, מייד אחרי שהוחלט שלא מוקמת ממשלה, אמרתי לו 'בוא נקדם חקיקה שהסכמת לה'. הוא ענה, 'כל עוד ביבי ראש ממשלה זה לא יעבור'".

יוליה, האם החרם שלכם הוא רק על נתניהו או גם על סמוטריץ' ומפלגת הציונות הדתית?

מלינובסקי: "אני מוכנה והשאיפה שלי היא לקואליציה רחבה ציונית עם כל המפלגות שיהיו שותפות לעקרונות שלנו בנושא גיוס".

מה זאת אומרת? אתם לא מוכנים לשבת עם נתניהו.

מלינובסקי: "נתניהו שקרן, רק אתמול הרב לנדו אמר את זה. אני לא מוכנה לשבת עם שקרנים. אני לא מוכנה לשבת עם אנשים שלא מוכנים לקבל על עצמם אחריות. אגב, ייאמר לזכותו של שמחה שהוא היה מוכן לקבל אחריות ולקבל החלטות קשות. זה מה שלא קורה שם".

האם את מוכנה לשבת עם סמוטריץ' ביום שאחרי הבחירות?

מלינובסקי: "אני מוכנה לשבת עם כל המפלגות הציוניות שיש להן ערך של ציונות, שוויון בנטל, לימודי ליבה, חוקה ועקרונות היסוד שיכולים להוציא אותנו מהבוץ שכולנו עכשיו תקועים בו".

כנסת נכבדה

יוליה, אמרת שאם תהיי שרת המשפטים תקדמי התייעלות של מערכת המשפט. אני אפילו לא שואל את שמחה אם הוא יעזור לך מהאופוזיציה כי ברור לי שהתשובה חיובית. אבל במקרה שאת תהיי שוב באופוזיציה והוא יהיה שר המשפטים שיוזם רפורמה ועושה אותה "שווייא־שווייא", האם אז תעבדי איתו?

מלינובסקי: "האם, האם האם... גם עכשיו, אם זה לא היה מתחיל כפי שזה התחיל, בכזו עוצמה, מהמקפצה, יכול להיות שהיינו במקום אחר. אני לא מדברת על הרפורמה המשפטית בסגנון מה שראינו, אלא על כך שכל המערכות צריכות התייעלות".

שמחה, לנוכח מה שיוליה אומרת, האם יש לקחים מסוימים שאתה מפיק ממה שקרה? לא חשוב באיזה תפקיד תהיה, האם בפעם הבאה תקדם את הרפורמה בדרך אחרת?

רוטמן: "קודם כל צריך לומר שרוב הרפורמה שהשר לוין והקואליציה הציגו בתחילת הדרך בוצעה".

רוב הרפורמה בוצעה?

רוטמן: "כן. שינוי שיטת בחירת שופטים, שינינו. הוצאנו את הווטו של השופטים (בבחירת השופטים). הוצאנו את נציג לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים. חוק יסוד: השפיטה שונה. גם את ביטול עילת הסבירות עשינו. בג"ץ ביטל אותו ומילא בדיוק את התפקיד שחשבתי: להוכיח לכל מדינת ישראל שחוקים לא מעניינים אותו. מאותה שנייה כולם הבינו שבג"ץ שחקן פוליטי. עשינו עוד הרבה מאוד תיקונים אחרים, ואם בעזרת ה' לא ימשכו לנו את השטיח מתחת לרגליים, נצליח גם להעביר את חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לגבי פסקת ההתגברות, אני חוזר על הצעתי להעביר אותה מחר בבוקר לפי המודל הבריטי שהציעה ישראל ביתנו בתחילת הדרך. אני מעביר את זה בשבוע בהסכמתם, אם הם רוצים. לא צריך הרבה זמן. זה חוק נורא פשוט".

יוליה, הכדור חוזר אלייך. האם תשתפי איתו פעולה אחרי הבחירות, ולא חשוב באיזה צד תהיי?

מלינובסקי: "אנחנו ננצח ונקים ממשלה ואני אשתף פעולה עם שמחה, למרות שהוא מעצבן רצח... לא, לא, הוא אחלה בחור, אבל הוא מעצבן. וגם אני לא ילדה טובה".

אנחנו מתקרבים לסוף. משפטי סיום?

מלינובסקי: "הצלחנו בחוק הזה, אבל זה לא הסוף. הדרך באמת מסחררת. נכון, שמחה? זה באמת דרש מאמץ מטורף. אבל זו רק התחלה. אנחנו לא ניתן לאף אחד למסמס את זה. אנחנו לא יוצאים מהתמונה, וכולם יודעים את זה".

מלינובסקי: "הצלחנו בחוק הזה, אבל זה לא הסוף. זה באמת דרש חתיכת מאמץ מטורף. אבל זו רק התחלה. אנחנו לא ניתן לאף אחד למסמס את זה. אנחנו לא יוצאים מהתמונה, וכולם יודעים את זה"

רוטמן: "החוק הזה הוא ההוכחה לכך שהכנסת היא לא רק גורם רלוונטי, אלא אולי הגורם הרלוונטי ביותר במדינת ישראל. יותר מדי פעמים שמעתי בשלוש וחצי השנים האחרונות את האמירה 'הכנסת חלשה, עושה דברה של הממשלה, אתה עושה רק מה שהוא אומר לך, אתה בסך הכל קבלן ביצוע ואין כנסת'. אני חושב שבחוק הזה הראינו בכנסת - קואליציה ואופוזיציה ביחד - שהעם הוא הריבון, ושאנחנו, כנציגיו של הריבון, יודעים לגרום לכל המערכות להתיישר עם הקו שנקבע כאן בחדר הוועדה. היה פה שיתוף פעולה מטורף עם האופוזיציה. החוק הזה הביא בשורה גדולה לעם ישראל, באמצעות הכנסת, לטובת כלל אוכלוסיית מדינת ישראל וכלל העם היהודי".

רוטמן: "יותר מדי פעמים שמעתי את האמירה 'הכנסת חלשה, עושה דברה של הממשלה'. בחוק הזה הראינו בכנסת - קואליציה ואופוזיציה ביחד - שהעם הוא הריבון, ואנחנו, כנציגיו, יודעים לגרום לכל המערכות ליישר קו"

אמן. תודה רבה לשניכם.