אשכנזים זה בעיה, נאנחו השבוע בקואליציה. הם קרים, הם מחושבים והם חסרי סנטימנטים. הכוונה כמובן לא לכל האשכנזים, אלא לחרדים שבהם. אז עד כמה להתרגש מהודעת הרב לנדו, שלפיה אין יותר דבר כזה גוש ושאין אמון בנתניהו?
אין זו הפעם הראשונה. בחירות 2022 נפתחו בסימן ניצני רומן בין החרדים האשכנזים והמרכז-שמאל. יאיר לפיד, אז ראש הממשלה, הגיע לאחל מזל טוב לח"כ משה גפני ביום הולדתו ה-70, אחר כך ביקש להגיע לחתונה של הנכדה. בדרך התנהלו מגעים על הקמת מפלגה חדשה וחבירה פוליטית. מקורבו של האדמו"ר מגור, איש העסקים יצחק שפירא, עמד בקשר עם יש עתיד על מתן רשת ביטחון לממשלת בנט-לפיד.
השבוע שוב הוזכר שמו של אותו שפירא כמי שלכאורה עמד מאחורי המרד האשכנזי בנתניהו. ההיגיון לקוח היישר משנות ה-90, העשור שבו נכרתה הברית עם ראש הממשלה הנוכחי: הרטוריקה האנטי-חרדית היא מסווה עבור מפלגות המרכז-שמאל אבל ברגע האמת יותר מעניין אותן להקטין את השפעת הליכוד והציונות הדתית. אז, שולמית אלוני הסכימה לחבוש שטריימל בשביל השלום, עכשיו – בשביל ועדת חקירה ממלכתית, חוק הנאשם ושיגור נתניהו הביתה.
ספק אם מישהו באמת מאמין שזה אפשרי. אפילו עם מרצ של אלוני בשנות אוסלו זה קרטע וחרק, בטח לא בעולם של גולן, ליברמן ולפיד. "כולנו יודעים שאין עם מי לשבת, ולא שייך לשבת", אומר בכיר חרדי, "אבל בחירות יהיו טובות כי כשהטלפון איטי או נתקע, מכבים או מדליקים מחדש ואז זה מתחיל לעבוד". מעניין שזה עובד גם עם טלפון כשר.
יש אדם אחד שמאמין שהחרדים יילכו עם המרכז-שמאל והוא, כמובן, נתניהו. האיש כבר פירק ממשלה אחת עם לפיד ובנט, ב-2014, אחרי שמכרו לו שהחרדים בדרך לסגור ממשלה עם השמאל. באוטוביוגרפיה שלו התוודה שהוטעה וטעה. כיוון שזו הטעות היחידה שבה הוא מודה בספר כולו, אין לזלזל בכך.
מה המשמעות של זה כעת? לא הרבה. הדיון הטקטי על בחירות בספטמבר או באוקטובר חשוב לליכוד בגלל החשש מקיום קמפיין בחירות בקיץ, כשבוחרי האופוזיציה כבר ערניים ודרוכים אבל את בוחרי הקואליציה צריך להעיר כשכולם בחו"ל או בחופשות. ובעיקר בגלל שחודש וחצי במזרח התיכון הם נצח, וכל עוד המשטר באיראן לא נפל, נתניהו זקוק לזמן. הוא רוצה לאט, יריביו מעדיפים כמה שיותר מהר.
הטור המלא של עמית סגל - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו