ב־23 בנובמבר 2023 הגיע ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, לישראל. חודש וחצי לאחר טבח שמחת תורה, כשישראל עדיין היתה מוכת הלם, מנהיגים מכל העולם המשיכו להגיע לביקורי תמיכה. סאנצ'ס לא נחשב ידיד של ישראל גם לפני כן, אבל גם לא הוגדר גורם עוין, ואל מול הרשע המוחלט של חמאס היה קל להזדהות עם ישראל. זו היתה גם המטרה המוצהרת של ביקורו.
ראש ממשלת ספרד: "להשעות את הסכם הסחר עם ישראל"
מהר מאוד התברר שראש ממשלת ספרד הגיע עם תוכנית סדורה ומחושבת, שלא בהכרח התכתבה עם תמיכה בישראל. זה התחיל כבר יומיים קודם, כשמינה לתפקיד שרת הנוער והילדים את סירה רגו, פוליטיקאית ספרדייה שהעבירה חלק מילדותה בכפר ענאתא שביהודה ושומרון, שם אביה הפלסטיני ואחיה גרים עד היום. רגו הצדיקה את הטבח עוד באותה שבת שחורה, בזמן שסרטונים מזעזעים התפרסמו ברשתות, וטענה כי "לפלסטין יש את הזכות להתנגד לאחר עשרות שנים של כיבוש, אפרטהייד וגלות". היא גם היתה אחת מ־21 חברי הפרלמנט האירופי שהתנגדו להחלטה שגינתה את חמאס בעקבות הטבח, מתוך 545 שהצביעו.
עוד באותו יום ביקר סאנצ'ס בקיבוץ בארי, ונפגש עם נתניהו, עם הרצוג ועם יו"ר הרש"פ אבו מאזן. למחרת החלה הפסקת האש הראשונה בין ישראל לחמאס. סאנצ'ס הגיע לצד המצרי של מעבר רפיח, וכינס מסיבת עיתונאים משותפת עם ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה־קרו. "ההריגה הבלתי מובחנת של אזרחים, ובהם אלפי ילדים וילדות, לחלוטין אינה מקובלת", אמר, ודרש את סיום המלחמה כשהוא מאשים את ישראל בהפרת החוק הבינלאומי.
בישראל הגיבו בתדהמה, ושגרירת ספרד זומנה לשיחת נזיפה. שבוע לאחר מכן החריף סאנצ'ס את טענותיו בראיון לטלוויזיה הספרדית: "אני בספק רב אם ישראל מצייתת למשפט ההומניטרי הבינלאומי". הפעם ישראל קראה את שגרירתה ממדריד להתייעצויות, וזימנה שוב את שגרירת ספרד לנזיפה. מכאן הכל החל להידרדר.
מאז אותם ימים הפכה ספרד לקול הלעומתי ביותר נגד ישראל באיחוד האירופי. במאי 2024 היא הכירה במדינה פלסטינית, לצד אירלנד ונורבגיה. בהמשך אסרה יבוא מוצרים מיהודה ושומרון, הטילה אמברגו נשק, פעלה להוצאתה של ישראל מהאירוויזיון, וכשהשתתפותה אושרה בכל זאת - החליטה לא לשדר את התחרות, לראשונה מאז 1961. ספרד פועלת נגד ישראל בטריבונלים בהאג, ותומכת בסנקציות נגדה ובביטול הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי. ב־14 במאי 2025, סביב יום העצמאות וציון "יום הנכבה", סאנצ'ס הגדיר את ישראל מעל בימת הקונגרס הספרדי "מדינת רצח עם".
ביטוי בוטה במיוחד של עמדותיו של סאנצ'ס התקבל בספטמבר 2025, כשהקבוצה הישראלית "ישראל פרמייר־טק" השתתפה בוואלטה אספניה, סבב האופניים הספרדי. בעקבות הפגנות פרו־פלסטיניות חוזרות ונשנות שהפריעו למרוץ, השלב האחרון במדריד בוטל, לראשונה בתולדותיו. סאנצ'ס לא גינה את המפגינים, אלא הצהיר: "אנחנו מביעים את הערצתנו לעם הספרדי שמתגייס למען מטרות צודקות כמו פלסטין". יום לאחר מכן קרא להדיר את ישראל מתחרויות ספורט.
ישראל לא סגרה את השגרירות במדריד, אך נמנעה ממינוי שגרירה קבועה ומינתה את דנה ארליך כממונה על השגרירות. לאחרונה הסלימה ישראל את הצעדים וגירשה את נציגי ספרד מהמפקדה בקריית גת, "על רקע האובססיה האנטי־ישראלית של ממשלת ספרד בראשות סאנצ'ס ופגיעה חמורה באינטרסים של ישראל וארה"ב, כולל במהלך המלחמה נגד איראן".
היחסים הדיפלומטיים בין המדינות נמצאים כעת בשפל הגדול ביותר מאז כינונם בינואר 1986, מהלך שהובילה בזמנו דווקא המפלגה הסוציאל־דמוקרטית.
"במשך שנים רבות ספרד נקטה קו פרו־ערבי ופרו־פלסטיני, אבל אין ספק שמאז 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל היחסים הגיעו לשפל חדש וחסר תקדים", אמר השבוע ל"היום" גורם דיפלומטי ישראלי. "לפי ההגדרה המקובלת בעולם המערבי (IHRA) - מדובר בממשלה אנטישמית, מאחר שהיא כוללת דמוניזציה, דה־לגיטימציה וסטנדרטים כפולים כלפי המדינה היהודית. לצערנו זה רק הולך ומתגבר, ועוד צפוי להתעצם, מאחר שראש ממשלת ספרד נכנס לשנת בחירות, והוא מאמין שניגוח של ישראל משרת את האינטרסים הפוליטיים שלו".
המטרה הכי קלה
פדרו סאנצ'ס (54), יליד מדריד, הוא מהפוליטיקאים הוותיקים, העיקשים והמחושבים באירופה, ויש שיגידו גם המוצלחים. הוא כלכלן בהשכלתו ומחזיק בדוקטורט, ואחרי תפקידים באיחוד האירופי ובאו"ם, החל את דרכו הפוליטית ב־2004 במועצת העיר מדריד ולאחר מכן בפרלמנט הספרדי. ב־2014 נבחר בהפתעה למזכ"ל מפלגת הפועלים הסוציאליסטית (PSOE), אך אחרי שתי תבוסות רצופות נגד ראש הממשלה הימני מריאנו רחוי, הודח באוקטובר 2016 ב"הפיכת חצר".
הקאמבק הפוליטי שלו החל במה שהוא מיתג כמסע של תשעה חודשים בפיג'ו 407 הישנה שלו - סיפור שהתברר לאחר מכן שהיה בעיקר מיתוס שיווקי וחיזק את בסיס המפלגה. במאי 2017 שב להנהיג את המפלגה, וביוני 2018 הצליח להפיל את רחוי בהצבעת אי־אמון והושבע לראש הממשלה.
בבחירות 2023 זכה במספר מנדטים נמוך מהמפלגה העממית (PP) הימנית, אך בכל זאת הצליח להרכיב ממשלת מיעוט, כשהוא מגייס את הבדלנים הקטלאנים בעזרת חוק שיחון את מנהיגיהם. כך נולדה ממשלתו הנוכחית, הנשענת על שמאל קיצוני ועל מפלגות בדלניות מקטלוניה ומחבל הבאסקים.
ד"ר אייל רובינסון מאוניברסיטת אריאל, מומחה ליחסים בינלאומיים, מציב את הסוגיה בהקשר רחב יותר: "ספרד מגלה גישה לעומתית גם כלפי האינטרסים האמריקניים בנאט"ו. היא המדינה היחידה שסירבה ליעד ההוצאה הביטחונית של 5% מהתמ"ג, וסירבה לבקשה האמריקנית להשתמש בבסיסים ספרדיים במלחמה נגד איראן. טראמפ איים עליה בצעדים כלכליים". רובינסון מצביע על חוסר עקביות: "ספרד נוקטת קו ניצי נגד רוסיה וישראל - אבל דווקא אל סין, שחשובה לה להתרחקות מארה"ב, היא מתקרבת, למרות הפרות זכויות אדם. המדיניות הזאת לא מונעת מעקרונות, אלא משיקולים פוליטיים".
לדברי רובינסון, הדחף נובע מהפוליטיקה הפנימית ומהישרדותו האישית של סאנצ'ס: "הסתירה מוסברת בשיקולים קואליציוניים ובלחצים על שלמות ממשלתו. 77% מהספרדים רואים בשלילה את טראמפ ואת מדיניותו, ו־76% מתנגדים למלחמה נגד איראן. סאנצ'ס מזהה את המגמות ומצייר את עצמו כמי שעומד מול הבריון". לא בכדי בחר סאנצ'ס בסיסמת ה"לא למלחמה", שהביאה אותו לעימות ישיר מול נשיא ארה"ב, אך גם הקנתה לו עלייה קלה בסקרי דעת הקהל. הספרדים עדיין מצולקים מההצטרפות של ארצם למלחמה בעיראק בשנת 2003 ומתנגדים ברובם למלחמות - וסאנצ'ס יודע זאת היטב.
ישראל, מוסיף ד"ר רובינסון, היא "מטרה קלה": "בניגוד לסוגיות כבדות משקל כמו יחסי נאט"ו, שעימות לגביהן עלול להוביל למשבר כלכלי או לפגוע במעמד ספרד בבריסל, הרטוריקה הקיצונית מול ישראל אינה כרוכה במחירים פוליטיים פנימיים. ביטול עסקאות נשק לא ישבית את הכלכלה, אבל התועלת הפוליטית של מיצובו כמגן על האינטרס הספרדי היא קלה להשגה".
חואן קאלדס, מנהל קשרי הממשל של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) המתגורר במדריד, מסכים עם הניתוח: "סאנצ'ס הוא אופורטוניסט. הוא בחר מטרה קלה והבין מה מאחד את השמאל. לפני 7 באוקטובר הוא לא היה אנטישמי ולא דיבר יותר מדי על ישראל, אבל הוא רוצה להפוך למנהיג השמאל הסוציאליסטי העולמי. הוא נסע לסין ואימץ את הטענה ששתי המדינות נמצאות בצד הנכון של ההיסטוריה - וזו בגידה. במשך עשרות שנים ספרד היתה שותפה אמינה של המערב, ועכשיו, במקום להמשיך בברית הזאת, אנחנו עומדים לצד איראן, ונצואלה וסין".
שאיפתו של סאנצ'ס להוביל את השמאל הגלובלי מתבטאת גם מחוץ לגבולות ספרד. בסוף השבוע שעבר אירח בברצלונה פסגת שמאל בינלאומית עם נשיא ברזיל לולה, נשיאת מקסיקו שיינבאום ונשיא דרום אפריקה רמפוזה. באירופה, חוסר הפופולריות של טראמפ מאפשר לסאנצ'ס לקחת את ההובלה הדיפלומטית בכמה נושאים ממדינות מרכזיות כגרמניה ואיטליה, כשהוא מציג את עצמו כמי ש"צדק מהרגע הראשון" באופן שבו יש להתנהל מול מדינות כמו ארה"ב וישראל. גם בהגירה הוא מוביל את ספרד נגד הזרם: בימים אלה הוא מוביל מבצע הסדרת המעמד לכחצי מיליון מהגרים לא חוקיים, בזמן שרוב היבשת נעה לעבר הגבלות על הנכנסים.
השבוע, כשהוא "הריח את הדם" בבריכה הדיפלומטית באיחוד האירופי, הוא החל לקדם הצעה לבטל את הסכם האסוציאציה עם ישראל, שנחתם בין ישראל לאיחוד האירופי בשנת 1995 ושנועד להקל את הסחר, ליצור מסגרת לדיאלוג פוליטי דו־צדדי ולקדם שיתוף פעולה מדעי, טכנולוגי ותרבותי. מדובר בהסכם אסטרטגי רב־השפעה, שמייצר לישראל גישה קלה והזדמנויות כלכליות רבות באירופה. סאנצ'ס פועל כדי לפגוע בהסכם זה, כי הוא מאמין שלחץ כלכלי על ישראל ישפיע על החלטותיה וייצר מציאות שתיטיב עם הפלסטינים ותומכיהם.
אנטישמיות ממוסדת
סקר מטעם מכון הסקרים IPSOS מ־2025, בקרב 4,400 אירופאים, מצא כי 24% מהספרדים מאשימים את היהודים בארצם באחריות למלחמה - השיעור הגבוה ביותר ביבשת. במדד הנוחות לחיים יהודיים דורגה ספרד במקום השני מהסוף מתוך שש מדינות אירופיות מרכזיות, כשרק בלגיה מתחתיה. בסקרים שנערכו במרוצת השנים עולה כי אף שרוב אזרחי המדינה אינם אנטישמים, 26%-29% מתושבי המדינה אוחזים בדעות ובסטריאוטיפים אנטישמיים, מה שמציב את ספרד בצמרת טבלת הדעות האנטישמיות ביחס למדינות מערביות.
"במדינות אחרות האנטישמיות מגיעה מלמטה למעלה - בספרד זה מגיע מהממשלה לעם", אומר חואן קאלדס.
התפיסות המוקדמות האלה של הציבור, לצד הממשלה הלעומתית ובתוספת המלחמה בלבנון, בעזה ובאיראן, יוצרות סערה מושלמת. קאלדס מצביע על סגנית ראש הממשלה יולנדה דיאס, שפרסמה סרטון על רקע דגלי ספרד והאיחוד האירופי שבו קראה "מהים ועד הנהר פלסטין תשוחרר": "הם משתמשים באנטי־ציונות, אבל זו אנטישמיות ברורה. זו הממשלה הכי אנטי־ציונית באירופה".
אליאס לוי, עורך הביטאון היהודי "אנפוקה חודיו" המתגורר בספרד, מדגיש גם הוא כי ספרד אינה מדינה אנטישמית: "יש בספרד הרבה אנשים שאוהדים את ישראל, ואי אפשר לדבר על המדינה כאנטישמית. גם סאנצ'ס ושר החוץ חוסה מנואל אלברס, שנשוי ללבנונית ושמרבה לבקר את ישראל, לא אמרו אמירות אנטי־ציוניות או אנטישמיות, בניגוד לשותפיהם מהשמאל הקיצוני. אבל במבחן המעשה, הם אלה שמעודדים במעשיהם את גל האנטישמיות".
מאז אמירתו של סאנצ'ס שישראל היא "מדינת רצח עם", מספר לוי, הותר הרסן בקרב פוליטיקאים, אנשי תקשורת ומובילי דעה בציבור הספרדי. "סאנצ'ס אמר בקונגרס שב־7 באוקטובר ישראל פלשה לעזה. אלברס אמר שישראל צריכה להפסיק את המלחמה כי היא זו שהחלה אותה. אלו לא דברים אנטישמיים, אבל זה מחזיר אותי לימי הביניים ולעלילות הדם. האמירות החוזרות ונשנות, והטענות מצד פוליטיקאים ספרדים על רצח עם שמתבצע לכאורה בידי מדינת היהודים, תרמו לגל האנטישמיות בספרד".
אלמודנה נגרו קונרד, ראשת העיר טורלודונס, עיירה של 25 אלף תושבים הממוקמת כ־20 דקות ממדריד, מתנגדת לדרכו של ראש ממשלת ספרד ומביעה תרעומת על היחס שלו כלפי ישראל. "ספרד היא לא פדרו סאנצ'ס", היא אומרת, ומוסיפה כי דווקא תחרות השירה האירופית היא אינדיקטור לכך. "הפער בין העם לממשלה ברור. בשנה שעברה הציבור הספרדי הצביע לשיר הישראלי", נזכרת ראשת העיירה, המשתייכת למפלגת PP. "ההחלטה לא לשדר את האירוויזיון נובעת מכך שאנשי הטלוויזיה המתנגדים לישראל יודעים שיש קהל גדול שיצביע למען ישראל. ההחלטה לא לשדר באה בגלל התמיכה שישראל מקבלת מהציבור הספרדי, והאנשים שהחליטו למנוע מכלל הציבור הספרדי לראות את האירוויזיון לא מעוניינים שישראל תקבל את התמיכה הזו".
אמנם זה נשמע קוריוז, אבל במסדרונות האיחוד בבריסל רואים בתמיכה במועמדים הישראלים אות לכך שלישראל עדיין יש תמיכה עממית ביבשת. "בשנה שעברה הציבור הספרדי העניק לישראל 12 נקודות באירוויזיון. זה עוד אינדיקטור לכך שלא כולם שונאים את ישראל", מסביר קאלדס.
נגרו קונרד אומרת: "הביקורת של ממשלת השמאל הנוכחית אינה על ממשלת ישראל, אלא על ישראל, על ישראלים ועל יהודים. וזה מעציב אותי מאוד".
עיר העוינות
אם מדריד היא מרכז המדיניות, וניתן למצוא בה קולות לא מבוטלים שתומכים בישראל, גם ברמה המוניציפלית וגם מנשיאת הקהילה האוטונומית, איסבל דיאס איוסו, שנחשבת אחת מהמועמדות העתידיות לכס ראשות הממשלה - אז ברצלונה מצטיירת כמרכז העוינות היומיומית. לאחרונה הופצה בעיר מפה המתעדת את החנויות והמוסדות היהודים בקריאה להחרימם, וביניהם גם בית ספר יהודי. ראש העיר קרא לנתק את יחסי ברית הערים התאומות עם תל אביב, האוניברסיטאות מחרימות את מקבילותיהן הישראליות, משט הסומוד העולמי יוצא מנמליה, ולאחרונה אף נותצו והושחתו קברים בבית העלמין היהודי בעיר.
ז'ואן מריה פיקה, נציג הקהילה היהודית בברצלונה, מתאר "ספירלת שקט": "יש כמעט קונצנזוס בין הוגי דעות, פוליטיקאים ומדיה שאפילו אם 7 באוקטובר היה נורא - ממשלת נתניהו גרועה לא פחות. מבחינה מעשית, הם מאשימים את הקהילה היהודית במה שעושה ממשלת ישראל. אם אתה יהודי שרוצה להופיע בתקשורת, עליך לגנות את ישראל. אחרת אתה לא קיים".
הביטוי הקונקרטי ביותר היה סביב יום השואה האחרון. "בשנים האחרונות ערכנו את הטקס במכון הצרפתי בברצלונה", מספר פיקה. "יומיים לפני האירוע דרשו מאיתנו להזיזו ליום שישי ב־20:00, בתוך השבת, דרישה שמבחינה מעשית היא בלתי אפשרית. הזזנו את הטקס לבית הכנסת ברגע האחרון. בסוף התברר שהבקשה הוגשה מכיוון שישראל הפציצה בלבנון, וזה יצר מתיחות ביטחונית שהדאיגה את המקומיים. אירועים במזרח התיכון שאין לקהילה היהודית כל קשר אליהם פגעו ביכולתנו לציין את השואה". פיקה מוסיף: "הזמנו לטקס את נשיא קטלוניה ושרים - אף אחד לא בא. אבל כשמזמינים אותם לרמדאן ולחגים מוסלמיים הם מגיעים. זו לא אלימות, זו השתקה".
בעיותיה של ספרד ביחס ליהודיה מתבטאות ביתר שאת במחוז האוטונומי. "בקטלוניה, היהודים הם הדת היחידה שיש לה משטרה מול בתי הכנסת והמוסדות. אלו הילדים היחידים שצריכים ללכת לבית הספר מלווים בשמירה - ולאף אחד לא אכפת", אומר פיקה. "כשהיתה התקפה על יהודים בבונדיי ביץ' באוסטרליה, כמעט אף אחד בקטלוניה לא יצא לגנות. אבל כשצלם של ישו מנותץ, כמו שקרה לאחרונה בלבנון, אנשים מצפים שהקהילה היהודית תגנה חייל צה"ל".
סיכוי לשינוי
נכון לעכשיו, סיכוייו של סאנצ'ס לנצח בבחירות הבאות, הצפויות בקיץ 2027, אינם גבוהים. המפלגה העממית PP (ימין־מרכז) מובילה בסקרים עם 30%-33%, ומפלגת הימין הלאומני VOX, התומכת בישראל באופן מוצהר, צומחת ל־15%-19%. אם הימין יידע לגשר על הפערים, ייתכן שתקום קואליציה שתסיים את שלטון השמאל. ב־17 במאי ייערכו בחירות באנדלוסיה, מעוז שמאל שעבר לימין ב־2023, והן ייחשבו אינדיקטור משמעותי לקראת מערכת הבחירות הארצית.
בינתיים, מקורביו של סאנצ'ס מעורבים בפרשיות שחיתות המאיימות על ממשלתו: סנטוס סרדן, מספר 3 במפלגתו ושותף לקאמבק הפוליטי שלו, נאלץ להתפטר ביוני 2025, אשתו של ראש הממשלה עצמו חשודה בשחיתות, וגם נגד אחיו מתנהל הליך פלילי.
נגרו קונרד, שנולדה לאם גרמנייה, מזהירה באמצעות השוואה היסטורית מדאיגה: "קראתי על מה שקרה בשנות ה־30 בגרמניה, וזה מתחיל לקרות כאן, בספרד. ההחרמות, האזורים ללא יהודים. איך יכול להיות שחמאס מברך את ראש ממשלת ספרד, או שבמשטר האייתוללות שמים את תמונתו על טילים שהם משגרים לעבר ישראל? כל הטרוריסטים בעולם משבחים אותו. אנחנו בברית עם המשטרים הגרועים ביותר, בזמן שהוא מתרץ את הביקורת על ישראל כדאגה לזכויות אדם".
אך אין להספיד את סאנצ'ס בטרם עת. "הוא שועל פוליטי מנוסה שהוכיח יכולות הישרדות מרשימות", מזכיר רובינסון. "הרטוריקה נגד ישראל מאפשרת לו לייצר תדמית של מנהיג אירופי בולט בלי לשלם מחיר פוליטי פנימי ממשי". גם לוי מזהיר: "הוא כבר נזרק מהמפלגה וחזר אליה בגדול. גם כשנראה שהפסיד בבחירות האחרונות - הוא זה שהצליח להקים ממשלה. יש עוד זמן לבחירות, והכל יכול לקרות".
נכס פוליטי מרכזי עבור סאנצ'ס הוא הכלכלה הספרדית. ב־2025 צמחה ספרד ב־2.8%, יותר מכפול מהממוצע באיחוד האירופי. "האקונומיסט" דירג את ספרד כמובילה בקרב 37 הכלכלות המפותחות ב־2024, וגם ב־2026 היא צפויה להיות הצומחת ביותר באיחוד. למרות זאת, כוח הקנייה של הספרדים עדיין בפיגור מול מדינות האיחוד.
כאמור, בישראל אין בינתיים תכנון לסגירת השגרירות במדריד, בין השאר מתוך תקווה שהבחירות יביאו שינוי, ומתוך הבנה שלישראל יש בסיס חברים במדינה. אך גם אם סאנצ'ס ילך הביתה, השאלה הגדולה היא אם הסנטימנט שיצר נגד ישראל - ההחרמות, הדמוניזציה, המסגור המשפטי - ילך איתו, או יישאר כנכס מורעל למנהיגיה הבאים של ספרד.
