איש אחד ושמו סאלח אל־ערמוטי הפך במהלך המלחמה עם איראן לכאב ראש לא קטן עבור המלך עבדאללה. זה לא שהיו חסרות צרות למונרך הירדני, אבל בזמן המערכה יו"ר סיעת חזית הפעולה האסלאמית לא הפסיק לקרוץ לטהרן ולכרסם בנרטיב שבית המלוכה ניסה לטפטף. באג במערכת. בחסות הפרלמנט המקומי, עורך הדין הממולח סיפק מבוכות לממשלה מדי שבוע. בגיל 76, אין לו כבר מה להפסיד.
אפשר שזה הגב הרחב שמספקים לו השבט לצד גודל סיעתו בפרלמנט. 31 מושבים השיגה חזית הפעולה האסלאמית בבחירות האחרונות. מי שנחשבת לזרוע הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים המקומית הפכה לכוח שיש להיזהר בהתנהלות מולו. זה התחיל בחיבוק דוב. השלטון רצה למוסס את התנועה החתרנית בתוך המערכת הפוליטית. בפועל היא הפכה לקוץ בגרון: לא לבלוע ולא להקיא. ובכל זאת, הקוץ התנפח ותחושת מחנק עולה במסדרונות בית המלוכה.
ואולי זה עניין של אופי. אל־ערמוטי כבר זינק בעבר לעין הסערה. לפני כשני עשורים הוא קפץ על ההזדמנות המפוקפקת להתמנות לצוות הסנגורים של הרודן העיראקי סדאם חוסיין. לפני כמה שנים הוא פרסם ספר יחד עם קרובו, ההיסטוריון עומר אל־ערמוטי. בספר "פארסה של משפט" הם קובעים נחרצות שמדובר ב"הליך לא הוגן" שיהווה כתם של בושה בהיסטוריה של ארה"ב. חבר הפרלמנט בטוח שהסתלקותו של סדאם חוסיין היתה "אבידה גדולה" עבור ירדן. לטענתו, הכלכלה המקומית הידרדרה שכן "סדאם סיפק נפט בחינם או בזול". לא מדובר בדעה חריגה בממלכה, מה גם ששלטון האימים של סדאם התחלף במיליציות פרו־איראניות שביצעו שיגורים לעבר השכנה הדרומית.
איפה נולדו הפלסטינים?
בינתיים בפרלמנט, הנציג האסלאמיסטי סימן את האויבת האמיתית מבחינתו. "אני דורש הכרזה על הג'יהאד. אני דורש מכל משטר ערבי ואסלאמי להתעורר ולנתק את הקשרים הדיפלומטיים והמדיניים לצד התיאום הביטחוני עם אויב זה שפוגע באומה שלנו, בקיום שלנו, בזהות שלנו, במורשת שלנו ובארץ שלנו. מדוע הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שותק? איפה הליגה הערבית?". אל־ערמוטי לא מדבר על המשטר האיראני, כפי שהיה מצופה, אלא על ישראל. התירוץ הפעם הוא "חוק עונש מוות למחבלים".
הנציג האסלאמיסטי בפרלמנט מסמן את האויבת האמיתית מבחינתו. "על כל משטר ערבי לנתק קשר עם מי שפוגע באומה", הוא אומר - ולא מדבר על איראן, אלא על ישראל
"איפה מועצת זכויות האדם באו"ם?", המשיך לתהות אל־ערמוטי, "זו שהחליטה להפנות את נתניהו לבית הדין הפלילי הבינלאומי. הם דורשים לבטל את חוק ההוצאה להורג (בעולם). והיום הישות הציונית, לאור השתיקה הערבית והאסלאמית, מצהירה על תמיכתה בכך. אבל כל עוד יש עם פלסטיני גיבור הנלחם באויב הציוני, הוא ימשיך להקריב". כמו פופוליסטים אחרים, להצהרות אין ממש קשר למציאות. באו"ם ובמדינות ערב גינו את הצעת החוק, אבל המטרה של אל־ערמוטי הושגה: להתסיס ככל האפשר את הציבור הירדני. הוא לא הסתפק בכך, כמובן, ותהה מדוע ממשלת ירדן שותקת בנוגע לתקיפות של ישראל וארה"ב על "מדינות ערביות ואסלאמיות".
מבחינתו, אין להסתפק רק בניתוק הקשרים הדיפלומטיים, אלא יש לבטל את כל הסכמי השלום עם ישראל. לטענת אל־ערמוטי, הסכם השלום סולל את הדרך להפיכת ירדן למולדת חלופית לפלסטינים ו"מאפשר את עקירתם מאדמותיהם". העניין הוא שלא קל לנטרל סיעה בפרלמנט. לפני יותר משנה ירדן הודיעה כי היא אוסרת את פעילותה של תנועת האחים המוסלמים בירדן. חלק מבכירי המפלגה נחקרו ונעצרו בחשד לתמיכה בתנועה. המפלגה עצמה נדרשה להתנתק מהאחים המוסלמים, ובינתיים הסכימה לשנות את שמה מ"חזית הפעולה האסלאמית" לשם אחר.
ירדן: רסיסי טיל איראני נפלו בשטח המדינה
ממלכתיים או חמאסניקים
למרבה האבסורד, אל־ערמוטי עוד נחשב לפלג "הממלכתי" של התנועה. יתר על כן, במקורות פלסטיניים דווח כי הפרקליטות בירדן הגישה בחודשים האחרונים כתבי אישום נגד כמה בכירים וחברים המשתייכים לתנועה. הם הואשמו בהלבנת כספים לאחר שנחקרו בדבר העברת כספים לחמאס ולארגוני טרור אחרים במלחמה בעזה. בין הבכירים: המפקח הכללי של התנועה בירדן, מוראד אל־עדאילה. בכתב האישום נכתב כי הכספים נאספו לכאורה למטרות סיוע הומניטרי, אך ההליך התבצע ללא אישורים נדרשים.
"בירדן, האחים המוסלמים לא עשויים מקשה אחת", הבהיר בשיחה עם "ישראל השבוע" ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן. הוא הסביר כי יש חלקים רדיקליים יותר בתנועה, שממשיכים לשתף פעולה עם ארגוני פשיעה וגורמי כוח פרו־איראניים על אדמת סוריה ובהברחת אמל"ח וסמים ליהודה ושומרון, במטרה לפתוח חזית לחימה נוספת מול ישראל.
במהלך המלחמה עדאילה תמך בפומבי בחמאס. הוא עקץ את שליטי מדינות ערב, ובמשתמע גם את בית המלוכה הירדני. בפעם אחרת הצהיר כי "לירדן ולירדנים אין ברירה אלא להיות בשוחה הראשונה של ההגנה על פלסטין. אסור שתיפגע הנחישות של הירדנים לתמוך בעזה. התפקיד של ירדן הוא קריטי ונדרש כדי לשבור את המצור על עזה בשליחה שיירות רפואיות וסיוע, ובחיזוק העמדה הערבית והבינלאומית לעצירת המלחמה הנפשעת הזאת".
האיום שלא מודים בו
בפינה הנגדית של הזירה הירדנית עומדים דובריו הלא־רשמיים של בית המלוכה הירדני. פקידים אלה, שאיישו תפקידים רשמיים בעבר, עסוקים בימים אלה בהדהוד דף המסרים של בית המלוכה. באופן מכליל, המסרים נחלקים לשלושה: ראשית, הטלת אחריות על איראן לתקיפות ישירות נגד ירדן וקריאה להפסקתן המיידית. שנית, אזהרות מפני המשבר הכלכלי שבדרך. ושלישית, הפניית מוקד תשומת הלב לעבר ישראל, אך באופן מרוכך יותר מהאסלאמיסטים. המלך עבדאללה עצמו אמר דברים ברוח הזאת וקינח באזהרה מפני שינוי הסטטוס־קוו מול הפלסטינים.
"בסאם אל־עמוש, דיפלומט ירדני ששירת כשגריר ירדן לשעבר באיראן, האשים את איראן בחתרנות נגד יציבות הממלכה עוד משנות ה־90", מוסיף ד"ר ברק. "ב־2024 הוא ציין שאיראן נחושה לחדור לירדן כדי להשתלט עליה דרך תיירות שיעית, הצעת פיתויים כלכליים בתמורה להבאת פועלים איראנים לירדן, הברחות נשק וסמים מסוריה, הקמת תאי טרור וניצול המערכה בעזה. ועם זאת, ירדן לא רוצה להיות בחזית ישירה מול איראן לבדה. היא מעדיפה לנהל את העימות תחת המטרייה האמריקנית".
"ירדן חווה כיום משבר ייחודי שהתערבבו בו גורמי דאגה והסלמה מבפנים ומבחוץ", כתב לאחרונה במאמרו בעיתון "א־ראי" סמיח אל־מעאיטה, שר ההסברה הירדני לשעבר. לדבריו, ירדן לא היוותה צד בהסלמה האזורית, אך היא הפכה לצד בעקבות החלטת המשטר האיראני לתקוף אותה. "ירדן איננה רק מטרה צבאית מצד איראן, אלא גם מצד מיליציות צבאיות במדינות השכנות. יש גם את המיליציות הפוליטיות בתוך ירדן ומחוצה לה. אלה שמצדיקות את התוקפנות האיראנית נגד ירדן והמפרץ, מתחמקות ומתחבאות כדי להימנע מלעמוד לצד ארצם", אמר השר לשעבר. היה זה רמז עבה לאסלאמיסטים במדינה.
ד"ר מיכאל ברק: "בירדן האשימו את איראן בחתרנות נגד יציבות הממלכה עוד משנות ה־90. היה מי שהאמין שאיראן מנסה לחדור לירדן כדי להשתלט עליה"
המדינה התמודדה גם עם כוחות פוליטיים בתוכה שסירבו לגנות את התוקפנות האיראנית. "האיום הביטחוני משתרע עד למקומות שאנחנו, האזרחים, לא רואים", הבהיר אל־מעאיטה. הוא הזהיר מפני חוליות רדומות של גורמים ששואפים לנצל את המצב לפעילות טרור נגד ירדן ומוסדותיה. "גם להיבט הכלכלי יש חשיבות, והוא מעורר דאגה בקרב האנשים. אך למרות כל החששות, החיים של הירדנים נותרו נורמליים והמדינה הצליחה להפחית את ההשפעות למינימום".
מסלול עוקף חיפה
המסרים האלה שיקפו את מדרג האיומים המרכזיים על הממלכה: הסכנה של השיגורים, הנזק הכלכלי הפוטנציאלי והחשדנות כלפי האויבים מבית. בתגובה לאיום הראשון, הממלכה הציגה לראווה את יכולות ההגנה האווירית שלה. לפי בכירים ירדנים, כ־300 כטב"מים וטילים בליסטיים שוגרו לעבר הממלכה מאז 28 בפברואר ורובם יורטו. באשר לנזק הכלכלי, השבוע הודיעה הממשלה על מתווה פיצויים עבור אזרחים ירדנים ששברי טילים וכטב"מים פגעו ברכושם או בבתיהם. כן הודגשה החשיבות בשמירת פתיחה ללא הגבלות של מצר הורמוז. לצד זאת, נראה שיש לה תוכניות גדולות יותר.
ברמה המדינית, הממשלה בחרה כנראה לעקוף את ישראל בכל הנוגע למסלול העברת הסחורות הבין־יבשתי. במקום הפיכת נמל חיפה לנקודת חיבור בין המזרח הרחוק לאירופה, ירדן פועלת לסלילת נתיב עוקף דרך סוריה וטורקיה. השבוע נפגש בעמאן שר התחבורה, ד"ר נידאל אל־קטאמין, עם מקביליו עבד אל־קאדר אווראל אור'לו מטורקיה וד"ר יעבר בדר מדמשק. השלושה חתמו על מזכר הבנות ל"חיזוק שיתוף הפעולה בתחום התחבורה בין המדינות". המטרה היא לפתח מערך שיקל על תנועת אנשים וסחורות. בביקור במרכז חברת הרכבות הירדנית־חיג'אזית צוינה יציאתה של המשאית הראשונה מירדן דרך סוריה לטורקיה, בצעד שמשקף את חידוש הסחר המשולש ו"סולל את הדרך לחידוש הקשר עם השווקים האירופיים".
האשמים האמיתיים
בכל הנוגע לאויבים מבית, הדוברים הלא רשמיים מפנים אצבע מאשימה לחמאס - ולא בפעם הראשונה. השבוע שר ההגנה לשעבר, אל־מעאיטה, מצא לנכון להתייחס לדברי ההלל של ארגון הטרור לציר האיראני. "חמאס ממשיך עם הצהרות התמיכה המוחלטת באיראן ומייחל לניצחונה בזמן שהיא תוקפת את מדינות המפרץ ואת ירדן. חמאס מודע לתגובה מצד עמי ומדינות המפרץ לעמדות חמאס והאחים המוסלמים. האם חמאס עצר לבחון את השפעות עמדותיו על הסוגיה והעם הפלסטיניים? לפני הקמפיינים של ההשמצה, תחשבו רגע", הוא איים במרומז.
"איראן לא העניקה שום דבר לעזה מלבד הרס", אמר הפוליטיקאי הירדני טארק אבו א־ראר'ב בערוץ ערבי, וצייר את חמאס כבובה איראנית. "בואו נדבר על התמיכה שאיראן טוענת כי סיפקה לפלסטין. היום אם תסתובב בעזה תמצא בה את הרחוב הקטארי, הרחוב הכווייתי והרחוב הסעודי. תמצא בה בית חולים ירדני, בית חולים בחרייני. אבל לא תוכל למצוא בכל עזה פיסת בד שאיראן ייצאה לאזור. איראן העבירה כספים לבכירים במיליציה של חמאס כדי לנקום על קאסם סולימאני (מפקד כוח קודס שחוסל ב־2020). זה כואב, אבל זאת האמת המרה - חמאס נקם על קאסם סולימאני ב־7 באוקטובר".
בחמאס ניסו למזער נזקים מול מדינות ערב. "אנחנו בעזה תמיד מלאים ברגשות של אהבה ושייכות לאומה הערבית", אמר דובר הארגון בעזה, חאזם קאסם, בהצהרה לא משכנעת במיוחד. "ודאי שעמי מדינות המפרץ נמצאים בלב האהבה והשייכות. הם אנשינו וקרובינו כמו כל עמי האומה שלנו (האסלאמית, ש"ק)". במדינות ערב לא ממש השתכנעו. "אלה מילים על הנייר. במציאות, הלב עם האיראנים", "אללה יקלל אתכם", היו רק חלק מהתגובות.
