מי ישראלי בעינינו כיום? מי הקונצנזוס הלאומי? עידן עמדי? הלוחם המהולל עם לב הזהב והניגון הכי כחול לבן? או אולי, בעצם, דני אבדיה? כן, נדמה לי שהקרב על התואר "הישראלי המקובל על רוב הציבור ביותר כיום" הוא בין שני אלה.
אמה מה? אבדיה הוא בן לאב מוסלמי מקוסובו, שברח ממלחמת האזרחים והגיע לישראל בשנות ה-90 לשחק כדורסל - להלן: זופי אבדיה. ואימא - ישראלית צברית. בבית דיברו סרבית ועברית, ואיש לא הצליח בבית הספר, וגם בתקשורת, לבטא את שמו של אבדיה כהלכה. וזה הפרצוף הכי ישראלי של ימינו? אז זהו, שכן.
וזה גם מה שיפה בסיפור של דני אבדיה. הוא נולד כאן, גדל והתחנך כאן, אבל אביו הדומיננטי כיוון אותו לשחק במדי נבחרת סרביה, מעצמת כדורסל עצומה, בטח בהשוואה לכחול-לבן הכנעני. אבל דני אמר, "זה בסדר. אני ישראלי. גדלתי כאן. התרבות והשפה והחברים שלי ישראלים, ואני ישראלי". וזה מה שיפה בדני ובישראליות שלו: הוא בחר בנו. מכל העמים. והאזרחויות והזהויות. הוא בחר להיות ישראלי.
ובימים בהם כה הרבה ישראלים עושים בושות ופיגועים הסברתיים בחו"ל לארצם ועמם, דני אבדיה בוחר להיות ישראלי, גאה, מוחצן וקולני. ולו אם רק בגלל הבחירה שלו בנו, מגיעה לו הבחירה הקולקטיבית בו כדארלינג הלאומי החדש, והפנים היפות של ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו