ביום השביעי למלחמת איראן השנייה, הופיע ראש הממשלה ברשתות הטלוויזיה, והציג את הסיבות להחלטה לצאת למלחמה זו, זמן קצר כל כך לאחר מלחמת איראן הראשונה שבתומה הכריז על הסרת האיום האיראני. הוא סיכם את 30 החודשים האחרונים מאז הטבח, והתגאה בהישגים שהושגו במהלך התקופה הזו, מבלי להתייחס, כמובן, לאחריותו הנוראה לחיזוק החמאס בעזה. ואז, בלי להניד עפעף, כמי שמדווח לפי תומו, אמר את המשפט הקצר הבא: "השבנו ארצה את כל חטופינו". צנחן מן המאדים שהיה מאזין לדבריו, היה מבין שבתום המלחמה יצאה ישראל לשורה של מבצעים הרואיים - או, לחילופין - להסכמים מדיניים, שבסיומם השבנו בנים ובנות לגבולם.
נתניהו: "אנחנו שוברים לאיראן את העצמות, ידינו עוד נטויה" // עומר מירון/ לע"מ, סאונד: ניר שרף/ לע"מ
אבל כפי שכבר נשכח אולי, לא זה הסיפור. החזרת החטופים כלל לא צוינה בין שלוש מטרות המלחמה מייד לאחר הטבח. רק מאוחר יותר, בעיקר בגלל שוועת ההורים ומחאת ההמונים המתמשכת, נזכרה הממשלה להוסיף אותה. בראשית 2024, החליטה הממשלה להמשיך במלחמה ולא לממש את מלוא ההסכמים שהושגו בסיוע ממשל ביידן להשלים את החזרת החטופים ולסיים את המלחמה. זו לא היתה הפעם היחידה שבה נדחקה החזרת החטופים כדי לאפשר את המשך המלחמה. בין אם היתה זו החלטה מוצדקת ובין אם לא - היא לא הובאה לדיון ראוי.
בסופו של דבר, ולאחר מעורבות אינטנסיבית מאוד של ממשל טראמפ, הוסכם עם חמאס על הפסקת המלחמה והחזרת החטופים החיים והחללים. בסך הכול הוחזרו לישראל 168 חטופים בחיים מאז הטבח, רובם כתוצאה מהסכמים. הוחזרו גם 87 גופות חללים. בין החללים היו לא מעטים שניתן היה להחזירם חיים, אילו הסתיימה המלחמה קודם לכן. רק טשטוש ההבדל בין השבים החיים והשבים המתים, כדי להציג מצג מטעה, יכול היה להביא למשפט כזה מפיו של ביבי.
היהדות מקדשת את החיים ומקדשת גם את המתים, ולא במקרה נקראים בתי הקברות "בתי חיים", אבל היא גם מבדילה ביניהם באופן חד וברור. בפרק קט"ו בספר תהילים, נאמרים הדברים הבאים: "לא המתים יהללו יה, ולא כל יורדי דומה, ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם, הללויה". התפילה מאמצת את הדברים הללו, והם הפכו לחלק מתפילת הלל.
וזה מביא אותי לכניסת כוחותינו ללבנון כדי לאתר את מקום קבורתו של רון ארד. בלי קשר לכך שגופתו לא נמצאה, חוזרת השאלה אם יש מקום לסיכון חיי חיילים כדי למצוא חלל. מי שהתייחסה לכך באופן הברור ביותר, היתה אלמנתו של רון, תמי, שפנתה למקבלי ההחלטות בישראל וביקשה שלא לסכן את חיי החיילים כדי למצוא את גווייתו. יש מקום לעשות מאמצים גדולים כדי לקבל את גופות האנשים שהקריבו את חייהם למעננו, אבל מאמץ סיכון החיים אינו אחד מהם.
היהדות מקדשת את החיים ומקדשת גם את המתים, ולא במקרה נקראים בתי הקברות "בתי חיים", אבל היא גם מבדילה ביניהם באופן חד וברור. חוזרת השאלה אם יש מקום לסיכון חיי חיילים כדי למצוא חלל
מעשה בלעם. כיוון שאי אפשר להאשים את מנהיג העולם החופשי בטפשות, חזקה עליו שאין לו שום עניין בשחרורו של ידידו, נתניהו, ממשפטו. אחרי הכל, כל מי שעיניו בראשו מבין כי לאחר הדברים שטראמפ הטיח בנשיא הרצוג, אין שום סיכוי שנשיאנו יאמר כי איננו עומד בלחץ, והוא מוכן להעניק לו חנינה כדי להפיס את דעתו של טראמפ. זהו ממש מעשה בלעם במהופך. בלק שלח את בלעם לקלל את עם ישראל, ובמקום זאת בירך בלעם שלוש פעמים. אם מישהו שיגר את טראמפ להשתלח, הוא השיג את ההפך.
למהר ולפטר. ישיבתו של בן גביר בממשלה גורמת נזק כבד לישראל: בפנים - פגיעה יומיומית בכל הנוגע לחוק וסדר. בחוץ - פגיעה מתמשכת בתדמיתנו. מי שטוען כי בזמן מלחמה לא יעלה על הדעת שראש הממשלה יפטר אותו, עושה צחוק מהעבודה. נזקו כפול בימים רגישים אלה, ומוטב שנתניהו יממש את הבטחתו משנת 2021, וירחיק אותו מן הממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
