יום העצירה בראשית השבוע היה אירוע מרשים ביותר, שזכה להערכה בכלי התקשורת בעולם, לאחר תקופה ארוכה שבה התרגלנו לשמוע ולראות בהם ביקורת קשה מאוד על ישראל. זה היה אירוע מכובד, רגוע בדרך כלל, שבו הביעה האומה הזדהות עם החטופים שבידי חמאס, והזכירה לכל מי שהיה זקוק לכך כי אירוע מחריד התרחש כאן לפני 22 חודשים, והוא שגרם לתגובה הצבאית הישראלית הקשה.
אין ספק שחטופים שנחשפו בתקשורת לאירועי היום הזה, שאבו תקווה ממאות האלפים שזעקו את זעקתם.
חסימות בכביש איילון דרום בשל פעילות מחאת הנשים להחזרת החטופים // מחאת הנשים
במקום שיירד מלשכתו, כפי שעשה נשיא המדינה, ויעודד את הציבור, ראש הממשלה גער במפגינים בהודעה חד־צדדית מהאולפן שלו, ואף הודיע כי האירוע הוא פרס לחמאס.
ובכן - לא. יום העצירה היה מחווה לאויבי חמאס, ובראשם ל־50 החטופים, ש־20 מהם נותרו בחיים. המסר הוא - למרות הקושי הנורא - חכו עוד קצת. לא שכחנו אתכם ולא נשכח אתכם, ונעשה כל שלאל ידנו כדי לשחררכם. רק חסר היה שנשמע לביבי: לא להפגין, לא לצאת לכיכרות, ולחכות לכך שהוא ויועציו יצליחו להציל את החטופים.
התבלבלת, אדוני ראש הממשלה. כפי שלא הבנת את מניעי חמאס בשעה שהאמנת כי מזוודות הכסף ימנעו את אלימותו, כפי שלא הבנת שמדינה פלשתינית היא הכרח ישראלי כדי להבטיח את קיומו של גבול מזרחי, ואת ישראל כיהודית וכדמוקרטית - כך אתה טועה לטעון כי העצירה חיזקה את מנוולי חמאס.
ומעניין לעניין באותו עניין, נתניהו טוען כי הפעילות הצבאית שהוא מוביל תמנע 7 באוקטובר שני. מה שימנע זאת הוא מהלך כולל שבו, לצד פעילות צבאית, תתקיים פעילות מדינית מול ההנהגה הפלשתינית, תוך הבטחה שלחמאס לא יהיה כל חלק בשליטה על הרצועה. לא התקפה נוספת על עזה, מתוך ציפייה שהפעם תהא תוצאה אחרת.
תרומת בן גביר הגיבור להנהגה הפלשתינית. כאשר יכהן מרוואן ברגותי כנשיא המדינה הפלשתינית, אם מתוך הכלא ואם מחוץ לו, הוא לא יוכל שלא לציין את הפגישה המרגשת בינו לבין איתמר בן גביר בכלא גנות. שר המשטרה הנמרץ דאג שיצלמוהו נוחת על ברגותי ההמום ומעניק לו, חינם, שיעור בהיסטוריה יהודית.
קצת קשה להבין איך זה בדיוק עובד ב"בייס", ויכול להיות שבהפוך על הפוך הוא זוכה בנקודות, אבל ברור שהזוכה העיקרי הוא ברגותי, שאין סקר פלשתיני בשנים האחרונות שאינו מוצא אותו במקום הראשון, הרחק מן המקום השני, כמחליפו העתידי של מחמוד עבאס. על כל פנים, קשה לחשוב על הרבה מהלכים מטופשים כמו הפגישה המצולמת הזאת, שבה נראה ברגותי כצל של עצמו.
זה לא חליוה, זו הוועדה. ערוץ 12 הכין אותנו ימים אחדים לחשיפת השיחות שניהל ראש אמ"ן לשעבר אהרן חליוה בפורום מצומצם. לא היו שם הפתעות גדולות: אדם מתוסכל, שמכיר באחריותו, אך מעדיף לחלוק אותה עם אחרים, מראש הממשלה ועד עמיתיו למטכ"ל.
מה שחשוב באמת בדבריו לא היה דווקא התוכן, אלא הסכנה שהשיטה עלולה להיות מעכשיו דרך המלך של מועמדים להיחקר בוועדה (שתוקם, כנראה, אחרי הבחירות), להציג את עדויותיהם. בינתיים, כל עוד מצליח נתניהו למנוע ועדת חקירה ממלכתית בכל כוחו - הם, או חלקם, עלולים להקים ועדות חקירה של איש אחד, להאשים אחרים ולשנמך, ציבורית, את אשמתם שלהם.
השיטה החדשה הזו עלולה להדביק אשמות רבות, מוצדקות ובלתי מוצדקות, לראשי המערכת, ובראשן לנתניהו, כך שהללו יגיעו אל ועדת החקירה האמיתית מרוטי נוצות. יכול להיות שבעוד זמן לא רב יהיה זה נתניהו שיציע להקים ועדת חקירה כזו, כדי להשתחרר מוועדות חקירה של איש אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו