חוסר הנוחות והמבוכה כמעט נוזלים מדפי הפרוטוקול. מפקד פיקוד המרכז הקודם, אלוף (מיל') יהודה פוקס, התנדנד במבוכה על דוכן העדים. "מאוד לא רציתי לבוא לפה", אמר. "שנה אני לא רוצה לבוא לפה ומבקש מכם למשוך את העדות שלי ולא לבוא. ביקשתי במשך שנה לפחות לא להגיש את התצהיר הזה, למשוך אותו ולא להגיש אותו".
היתה לו סיבה טובה. פוקס עמד להכניס את ראשו אל תביעה משפטית בסכום צנוע יחסית, אך לפרשה בעלת משמעות ציבורית רחבה בהרבה: האם, יומיים לפני הטבח, אכן הוסטו כוחות צה"ל שנועדו להגן על יישובי העוטף בגלל קפריזה של חבר הכנסת צבי סוכות?
ח"כ צבי סוכות מונה ליו"ר ועדת החינוך: "איזה מסר זה מעביר?" // פוליטקט
חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, האשים אלוף פיקוד הדרום לשעבר דן הראל את סוכות באחריות לרידוד הכוחות בעזה ערב הטבח: "היה גדוד העתודה של אוגדת עזה, שהוקפץ לאבטח את הסוכה שח"כ צבי סוכות שם בתוך חווארה". כוונתו לסוכה שהקים חבר הכנסת יומיים לפני הטבח אחרי פיגוע שאירע בכפר העוין בשומרון. סוכות וראש המועצה יוסי דגן תבעו את הראל, שתבע בחזרה.
במשפט שמתנהל אצל השופט מנחם מזרחי המוכר מפרשות אוריך-פלדשטיין התברר דבר יוצא דופן: במסגרת הסיוע להראל, אירח אותו פוקס לפגישה ואף מסר לו התכתבויות פנימיות בצבא, לרבות עם אלוף אחר במטכ"ל ועם קצין אגף המבצעים בפיקוד. אחר כך חתם מפקד פקמ"ז על תצהיר, אבל אז, מתברר, הוא התחרט. "זו היתה טעות חמורה שלי שנתתי את ההתכתבות שלי עם מישהו אחר ששמתי אותה על השולחן", אמר פוקס לפרוטוקול.
מייד יתברר מדוע. הוא הבהיר שלא הועבר גדוד, לא מהדרום, ולא כדי לאבטח את הסוכה: "אני זוכר שכתוב פה איפשהו שהוסט גדוד ולדעתי קיבלנו רק פלוגת אגוז. והסטה בין גדודים ויחידות שבאים אחרי כל פיגוע, זה קורה כל הזמן".
"בחיים לא אבטחתי סוכה"
פוקס נשאל בידי עורך הדין של הראל אם הסיבה היא התפרעויות מתנחלים והשיב: "הסיבה הבסיסית לתגבור כוחות היא פיגוע על ידי מחבלים. זו הסיבה הבסיסית, מחבלים, לא התפרעויות. עכשיו, יש גם התפרעויות". השופט מזרחי, חד כתמיד, שאל ישירות "אם הטענה היא שבאותה עת לשלוח גדוד וחצי מהדרום כדי לאבטח את הסוכה של מר סוכות, אז אתה מגיע למצב שאין כוחות (בדרום)".
"יש פה שתי אמירות לא נכונות", אמר פוקס, "אחד, לא הגיע אלינו גדוד וחצי. ב', הם לא הגיעו מהדרום, לפחות מה שאני לא יודע. אין שום קשר לסוכה. אני לא אבטחתי בחיים שלי סוכה".
הראל מצא את האשמים בטבח, ואלה כמובן מתנגדיו הפוליטיים. אין זה משנה כלל שהכוחות לא היו בדרום אלא בצפון, לא גדוד אלא פלוגה ולא כדי לאבטח פרובוקציות יהודיות אלא כדי להגן מרוצחים ערבים.
אם דחוף לו כל כך למצוא אשמים יהודיים בטבח, הוא יכול פשוט להביט במראה, אל האיש ששפט סרבני גירוש מגוש קטיף ואז עודד סרבנות המונית ערב הטבח. יש כמה אלופים שישמחו לספק לו התכתבויות פנימיות על ההשפעה של המהלך המופקר הזה על דימוי צה"ל בעיני האויב.
הטור המלא של עמית סגל - מחר באתר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
