לא סחבק: סיכום הקדנציה הסוערת של אלוף פיקוד המרכז הפורש

יהודה פוקס רגיל לקבל טלפונים מיואב גלנט באמצע הלילה. ב־2008, כשגלנט נכנס לשנתו השלישית כאלוף פיקוד הדרום, הוא חיפש לעצמו קצין מבצעים חדש. לאחר שיטוטים ברחבי הצבא נמצא המועמד המתאים - יהודה פוקס, אז עדיין אלוף משנה, שזה עתה סיים לפקד על החטיבה המרחבית יהודה.

פוקס - ישיר, מסודר, נבון - התאים לגלנט כמו כפפה ליד. מבצע עופרת יצוקה, שיצא לדרך ברצועת עזה בסוף אותה השנה, הידק עוד יותר את מערכת היחסים בין האלוף גלנט ליד ימינו פוקס. "באותם הימים, השניים האלה היו הכי קרובים שאפשר", מספר קצין בכיר בצה"ל באותה התקופה. "בצבא דיברו עליהם כמו על בעל ואישה".

החיבור בין שני הקצינים נמשך גם לאחר פריצתה של "פרשת הרפז" ב־2010, שהתהוותה סביב מינוי מחליפו של הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, וחשפה לעיני כל את הסכסוכים היצריים בצמרת הביטחונית של ישראל. לאחר סאגה משפטית ותקשורתית, לבסוף הוכרז גלנט, שנוא נפשו של אשכנזי, כרמטכ"ל הבא. גלנט, בתורו, מיהר והודיע כי ימנה את ידידו פוקס לתפקיד הנחשק של עוזר הרמטכ"ל, אחת ממשרות האמון השמורות לו. "פוקס כבר התחיל להתעסק במינויים החדשים שגלנט יעשה כרמטכ"ל", מספר הקצין הבכיר לשעבר. "המטרה היתה לנקות מהשורות את אנשיו של גבי אשכנזי".

אך גלנט ופוקס רתמו את העגלה לפני הסוסים. הראשון, כידוע, לא מונה לבסוף לרמטכ"ל, לאחר שהתברר כי ביצע עבירות בנייה בביתו שבמושב עמיקם. השני נאלץ לוותר על התפקיד היוקרתי של עוזר הרמטכ"ל, ומצא עצמו כמפקד צוות בקורס מ"פים ומג"דים.

דרכיהם של גלנט ופוקס יצטלבו שוב כעבור 12 שנים, בסוף 2022, הפעם כשר ביטחון וכאלוף פיקוד המרכז. הביצה הפוליטית של המטה הכללי תתחלף בסערה המושלמת, שהיא הפוליטיקה של יהודה ושומרון.

סיבוב שני

היחסים המחודשים בין השניים החלו ברגל שמאל, אחרי שבמסגרת המאמצים להקמת הממשלה הנוכחית, גלנט הסכים לפיצול המינהל האזרחי ולהכנסת בצלאל סמוטריץ' כשר במשרד הביטחון. פוקס, גם אם הבין את השיקולים הפוליטיים שמאחורי המהלך, לא אהב את הנגיסה בסמכויותיו, ואת שיתוף הפעולה שנרקם על גבו בין גלנט לימין המתנחלי. היו לו סיבות טובות לחשוב כך.

אחרי הקמת ממשלת הימין, בהתיישבות ביקשו לנצל את הקונסטלציה הפוליטית החדשה לטובתם. אחד מהיעדים הראשונים היה הסדרתה מחדש של ישיבת חומש, שפעלה באופן לא חוקי מאז ההתנתקות וישבה על קרקע פרטית פלשתינית. ההחלטה הרשמית, כפי שסוכם מול פוקס ופיקוד המרכז, היתה להעביר את שני האוהלים שאכלסו עד אז את הישיבה כמה מאות מטרים הצידה, לאדמות מדינה.

אלא שזמן קצר אחר כך, באישון ליל, שיירת טרקטורים ומשאיות שעליהן מבנים יבילים החלה לעשות את דרכה לעבר חומש. השיירה, שיצאה לדרך בעידודם של גלנט וסמוטריץ', היתה למעשה הפרה בוטה של כל התיאומים שנעשו עד אז מול אלוף הפיקוד פוקס. כשהוא גילה את העניין, הוא ביקש לעצור את השיירה במקומה ולא לאפשר לה להגיע ליעדה. ואז הגיע הטלפון מגלנט.

שר הביטחון אמנם לא התקשר ישירות לפוקס, אבל אנשיו כן יצרו קשר עם לשכת הרמטכ"ל, הרצי הלוי. בשיחה לילית שהתקיימה אחר כך בין הרמטכ"ל לפוקס, האחרון קיבל פקודה לאפשר לכמה מהמבנים היבילים לעלות לחומש בכל זאת, על אפו ועל חמתו. לימים תוגש עתירה לבג"ץ שתטען כי הפקודה הזו היתה בלתי חוקית.

בינתיים המבנים היבילים עדיין נמצאים במקומם, אף שהוצבו שם באופן פרטיזני ובניגוד גמור לחוקי התכנון והבנייה. "הרמטכ"ל לא רצה לריב עם שר הביטחון", אומר גורם בפיקוד המרכז. "וכך, למעשה, באותו הלילה צה"ל ומשרד הביטחון הקימו בחומש התנחלות בלתי חוקית".

לא סחבק

הסיפור על חומש הוא רק דוגמה אחת לתפקידו הבלתי אפשרי של פוקס. בשונה מכל קצין אחר בצה"ל, מאז 1967 אלוף פיקוד המרכז משמש לא רק מפקד צבאי, אלא גם מושל אזרחי בפועל. באמצעות שני הגופים שנמצאים תחת מרותו - אוגדת איו"ש והמינהל האזרחי - האלוף מנהל גם את הביטחון ביהודה ושומרון וגם את ענייני המדינה האזרחיים. למשל, הוא מחזיק בידיו סמכויות כמעט אבסולוטיות בכל מה שנוגע להיתרי בנייה ולהריסת בנייה בלתי חוקית - של פלשתינים וישראלים כאחד.

ככזה, לא אחת אלוף פיקוד המרכז מוצא את עצמו מהלך על חבל דק: מצד אחד החוק, ומהצד השני דרישות של פוליטיקאים, בעיקר כאלה שתומכים בהתיישבות, שמבקשים להפר את החוק. היו אלופי פיקוד שידעו להתאזן על החבל הזה בצורה אלגנטית למדי. פוקס, כך נדמה, אינו אחד מהם.

העובדה שהמינהל האזרחי נמצא בשליטתו של סמוטריץ' הופכת את המצב לעוד יותר מורכב.
אבל הסיפור על חומש ממחיש לא רק את מעמדו הבעייתי של פוקס, אלא גם את אופיו כאדם וכמפקד. "גלנט ציפה מפוקס שיזרום איתו בנושא של חומש בלי לעשות בעיות", מסביר קצין בכיר, "שהוא ישלם את המחיר העקרוני והערכי הזה בשביל להרוויח משהו מהמתנחלים בהמשך. פוקס לא שיתף פעולה".

זאת לא היתה הפעם הראשונה שפוקס לא משתף פעולה עם הגישה הפוליטית של שר הביטחון בכל מה שנוגע לחומש, ובכלל. גם בתקופתו של בני גנץ כשר ביטחון פוקס התעמת איתו סביב הסדרת הישיבה בחומש, וגם סביב ההסדרה של המאחז אביתר, שהולבן כחלק מהמאמצים להקמת "ממשלת השינוי". "יהודה לא זרם גם עם הדרישות של גנץ, וגנץ השתגע מזה", אומר קצין בכיר לשעבר שבקיא בפרטים. "אבל זה האופי של יהודה פוקס - לא תמצא אותו גונב סוסים. יש לו עמוד שדרה".

ואכן, גם אוהביו וגם מבקריו של פוקס חוזרים שוב ושוב על הטענה כי מדובר באדם שקשה מאוד לכופף אותו - אך את מה שאוהביו מגדירים כ"עמוד שדרה", אחרים מגדירים כ"עקשנות". "פוקס הוא 'עצבן'", מנסח זאת בכיר בצה"ל. "טיפוס לא קל, שמסוכסך עם הרבה מאוד מחבריו במטה הכללי ומצליח לריב עם כל אחד על כל דבר". לדברי קצין אחר, "גם פוקס יעיד על עצמו שיש לו בעיה קשה של יחסי אנוש. הוא לא מסתדר עם אף אחד, למעשה. הוא אדם שלא מקשיב, אי אפשר לשכנע אותו. הוא בן אדם שיודע להוציא לך את הנשמה".

הטענות הללו כלפי פוקס חוזרות על עצמן גם מצד חלק מהמתנחלים. "אלופי הפיקוד הקודמים ידעו לדבר עם ההתיישבות, עם ראשי המועצות ועם הרבנים", אומר ח"כ צבי סוכות, אחד ממתנגדיו הקולניים ביותר של פוקס בכנסת. "פוקס הוא מקצוען, חכם, אבל קשה בהתנהלות האישית שלו מול בני אדם. יש כאן יותר עניין של סגנון מאשר מהות. אף אחד לא מצפה שקצין בצה"ל יעבוד אצל מועצת יש"ע, אבל אנחנו מצפים שהוא יידע לדבר איתנו. אנחנו חיים פה יותר שנים ממנו, אנחנו מכירים את הגזרה. נכון, אתה הריבון, אבל לפני שאתה מקבל החלטות - בבקשה תקשיב. כשזה לא קורה, היחסים עולים על שרטון".

והיחסים בין פוקס להתיישבות בהחלט עלו על שרטון. פוקס הוא ממש לא אלוף פיקוד המרכז הראשון שחוטף אש מחלק מהתושבים ביהודה ושומרון, אבל נראה שבמקרה שלו העניינים יצאו משליטה. חצי שנה לאחר שנכנס לתפקיד, כבר החלו לצוץ נגד פוקס כרזות ושלטי חוצות שסימנו אותו כאויב ההתיישבות. הטענה היתה שפוקס מעדיף להתמקד במאבק בנערי הגבעות במקום בטרור הפלשתיני, ושהוא נוקט יד קלה כלפי התושבים הפלשתינים בשטח, בעודו מקשה בעניין הקמת מאחזים יהודיים חדשים. עוד נטען כי פוקס גורר רגליים בכל מה שנוגע לאיסוף הנשק מתוך ערי יו"ש, שהוא מסרב להציב מחסומים שימנעו פיגועי ירי על הצירים, ושהוא מפקיר את ביטחונם של הישראלים, שנאלצים לנסוע דרך חווארה בדרכם ליישובי גב ההר.

לטענות הללו הצטרפו בשלב מסוים גם חברי כנסת, כמו אביחי בוארון, שאמר שלפוקס "יותר חשוב לאפשר חופש תנועה לפלשתינים על פני שמירה הרמטית לביטחון הישראלים", ולימור סון הר מלך, שאמרה שהאלוף פוקס "מגבה מחבלים ומתעלל בתושבי יהודה ושומרון".

האמירות הללו גונו בידי שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל, אך ללא הועיל. מתקפות המתנחלים נגד פוקס רק החריפו, ביתו הפך למוקד קבוע של הפגנות, ואף דווח שיש מי שהוציא נגדו "דין רודף". בעקבות כך החל פוקס להסתובב עם אבטחה צמודה, וראש שב"כ רונן בר פרסם הודעה חריגה, שבה אמר כי עלול להיווצר "איום קונקרטי על חייו של האלוף". בשלב מסוים אפילו האיראנים הצטרפו לליבוי האש: אחד מהבוטים שלהם פרסם בטוויטר תמונה של פוקס מחופש להיטלר.

"להיות אלוף פיקוד המרכז זה תפקיד מחורבן", מסביר בעדינות אלוף לשעבר במטה הכללי, שדווקא מחבב את פוקס. "הכל זה פוליטיקה, ולא משנה מה תעשה, הסיכוי שתהיה אהוד הוא מאוד נמוך. גם אלופי פיקוד קודמים היו לעומתיים לדרג המדיני כשלא היתה להם ברירה, אבל זה מתחדד בימים שבהם הפוליטיקה ביהודה ושומרון מסובכת ומקוטבת כמו שהיא היום. כשמוסיפים לזה את האופי של פוקס - איש נוקשה, שאין לו את כל הפוזות של הגינונים והסחבקייה, שבניגוד להרבה מאוד קצינים לא מנסה למצוא חן או להתאים את עצמו לסיטואציה - מקבלים את הקדנציה של פוקס בפיקוד המרכז".

שיחה עם הרצי

וזו היתה, ללא ספק, קדנציה יוצאת דופן. מאז כניסתו לתפקיד בקיץ 2021, פוקס הספיק לנהל את מבצע שובר גלים נגד תשתיות הטרור ביהודה ושומרון, לספוג עשרות פיגועים על צירי התנועה, ולהתמודד עם סדרה של פעולות נקם אלימות שביצעו מתנחלים קיצוניים בפלשתינים - וזה עוד לפני שהזכרנו את המלחמה הנוכחית.

לדברי כמה ממקורביו של פוקס, היחס שזכה לו מצד פוליטיקאים ואנשי ציבור בימין, שלדבריהם אפשרו את ההסתה נגדו, לא היה הוגן. לדברי אחד מהם, היו פוליטיקאים בימין שהיה להם נוח להפיל על פוקס החלטות שלא הסתדרו היטב עם הבייס שלהם. "העובדה שניהלו נגד פוקס קמפיין אישי עשתה לו עוול", הוא אומר. "פוקס מבצע מדיניות, ולא קובע אותה, והוא פועל לפי אמות מוסר ואמות מידה שהן בקונצנזוס, ולא נתונות לפרשנות. אבל כשמאפשרים לפוליטיקאים לתקוף את פוקס באופן ישיר, אפשר להבין שיש כאן איזושהי דירקטיבה שמגיעה מלמעלה".

בצה"ל חושדים שגם ההדלפה בשבוע שעבר על סיום תפקידו של פוקס ועל פרישתו מצה"ל הגיעה כל הדרך מלמעלה: בערב ליל הסדר, רגע אחרי פרסום מכתב ההתפטרות של ראש אמ"ן, האלוף אהרן חליוה, פורסמה בתקשורת ידיעה נוספת שלפיה גם פוקס הודיע לרמטכ"ל כי יפרוש מתפקידו. הידיעה לא היתה שגויה: לפני כחודש פוקס וחצי אכן נכנס למשרדו של הרמטכ"ל הלוי, ובישר לו כי בקיץ הקרוב, בתום קדנציה שוחקת בת שלוש שנים כאלוף פיקוד המרכז, הוא מתכנן לעזוב את הצבא. הלוי לא ניסה לשכנע את פוקס אחרת. הוא קיבל את הבשורה בהבנה, אולי אפילו בהקלה.

אך עיתוי פרסום הידיעה על עזיבתו של פוקס את הצבא, רגע אחרי הודעת ההתפטרות של חליוה, היה חשוד. הוא שירת היטב את הדרג המדיני, כך חשים בצה"ל. "ההדלפה נועדה לחבר בין מחדל 7 באוקטובר לבין עזיבת הקצינים הבכירים, שכביכול נושאים באחריות ומתפטרים", אומר בכיר בצבא. בסביבתו של פוקס אומרים כי הדלפת הידיעה "פגעה בצה"ל. המטרה היתה לטעון שמתחיל פה גל התפטרויות של קצינים בכירים".

ההדלפה של התפטרותו של פוקס אפשרה גם לסנדל אותו, למנוע ממנו להתמודד על תפקיד ראש אמ"ן שהתפנה, ולהיפטר מקצין שבממשלה הנוכחית לא ממש מסמפתים. "מי שהדליף רצה לעשות לו נזק", אומר אלוף לשעבר, אחד מידידיו של פוקס. "כשחיברו את פוקס לחליוה, והציגו את זה כאילו הוא מתפטר בגלל המלחמה, ביצעו הטיית דעת לא נעימה ולא נכונה". לדברי קצין אחר, פוקס החליט להתפטר ללא קשר ל־7 באוקטובר, לאחר תום הקדנציה ומכיוון שהעריך שסיכוייו להתקדם בצה"ל קלושים. "הוא מעולם לא אחד שדיברו עליו כרמטכ"ל, ותכלס - אין לו לאן להתקדם", מסביר הקצין. "ההליכה שלו הביתה היא הכי טבעית בעולם".

כך או אחרת, בימין חגגו את עזיבתו של פוקס. "סוף־סוף, ואחרי שחשבנו שזה כבר לא יקרה לעולם, האלוף פוקס מקבל החלטה נכונה לפרוש מתפקידו", צייצה סון הר מלך. "בשעה טובה", הצטרפה אליה ח"כ טלי גוטליב. השתיים בוודאי צהלו גם כמה ימים לאחר מכן, כשידיעה נוספת בישרה כי נתניהו מבקש למנות למחליפו של פוקס את אחד מהאלופים עופר וינטר ודוד זיני, שניהם יקירי המגזר. באותה ההזדמנות גם נטען כי נתניהו רוצה למנות את האלוף אליעזר טולדנו, לשעבר מזכירו הצבאי, לראש אמ"ן. הפאזל בצמרת צה"ל כמעט הושלם.

מהישיבה לקיבוץ

האלוף יהודה פוקס, בן 55, נשוי ללילך ואב לשניים, הוא בשלן חובב וחבר קיבוץ חורשים. הוא נולד וגדל בירושלים לאחת ממשפחות האצולה של הציונות הדתית, בנם של ברכה ואיש החינוך הרב דוד פוקס. כמוהו, גם כמה מאחיו פיתחו קריירות צבאיות מרשימות.

פוקס, שלמד בישיבה חרדית, הוריד את הכיפה בגיל 18. הוא התגייס לגדוד 890 ויצא משם לקורס קצינים, לאחר מאבק ברשויות הצבא, שלא אישרו לו להגיע לבה"ד 1 מכיוון שלא היתה לו תעודת בגרות. הוא התבלט כצוער מצטיין, ואף נבחר להשתתף בסרט התיעודי "להיות קצין", שצולם במהלך קורס הקצינים וליווה את תהליך יציאתו בשאלה. "אף אחד לא נהנה בשטחים", אמר אז פוקס הצעיר למצלמה, במעין נבואה שתגשים את עצמה. "היום אפשר להתמודד עם הבעיה שמי שזורק אבן, אתה רודף אחריו. תופס או לא תופס אותו - פתרת את הבעיה שלך. אבל בעוד 15 שנה, הילדים שהיום הם בני 5, שרואים שמעירים את אבא שלהם באמצע הלילה וקושרים אותו - אני חושב שאיתם תהיה הבעיה".

לאחר קורס הקצינים הצטרף פוקס לחטיבת הנח"ל, שלחמה באותם הימים ברצועת הביטחון בדרום לבנון. ב־1995 מונה למפקד פלנ"ט הנח"ל. לקראת סיום תפקידו אירע אסון המסוקים, שבו איבדה היחידה את כל לוחמי צוות דותן.

אסון המסוקים, ללא ספק האירוע המעצב בקריירה הצבאית של פוקס, חשף דווקא את צדדיו הרכים יותר. מיכל אדלר, שאחיה סמ"ר איתי אדלר היה פקודו של פוקס ונפל באסון, שומרת עד היום על קשר הדוק עם פוקס. "פגשתי אותו לראשונה בשבעה של אחי", היא מספרת. "אני זוכרת שהוא הגיע והיה סופר־אמפתי. הוא ישב עם ההורים שלי הרבה זמן, והלך בלי להיפרד ממני. למחרת הוא שלח לי הודעה: 'מיכל שלום. הלכתי בלי להגיד להתראות. זה לא יקרה יותר לעולם'. זה באמת לא קרה יותר לעולם. בשנה הראשונה שלאחר מות אחי, בכל שישי או שבת הוא היה בא לבקר את המשפחה. הוא הפך לבן בית. מאז עברו כמעט 28 שנים, שבהן הוא שומר על קשר איתנו ועם שאר המשפחות השכולות. זה כאילו הוא הבטיח לעצמו לא לעזוב אותנו לעולם".

גם היום מסתובב האלוף פוקס כשבכיס חולצתו נמצא דף מקופל, ועליו רשימת כל החיילים והאזרחים שנהרגו ביהודה ושומרון מאז כניסתו ללשכת אלוף הפיקוד.

התנגשות פוליטית

לאחר אסון המסוקים המשיך פוקס לטפס בסולם הדרגות. אחרי האפיזודה עם גלנט בפיקוד הדרום הוא מונה למפקד בה"ד 1, למח"ט הנחל ולמפקד אוגדת עזה. ב־2019 הועלה לדרגת אלוף ונשלח לוושינגטון, ושם כיהן כנספח צה"ל בארה"ב. באוגוסט 2021, באותו סבב המינויים שהציב את חליוה בראשות אמ"ן, הוא מונה לאלוף פיקוד המרכז. בפגישתו הראשונה עם ראשי ההתיישבות, פוקס הפליג בניתוח אסטרטגי אזורי שכלל את יחסי ארה"ב־ישראל - הכי רחוק מכיכרות חווארה ומגבעות הבקעה.

"לכאורה, פוקס הגיע לתפקידו כשאין מוכן ממנו לתפקיד", אומר פרופ' יגיל לוי, מומחה ליחסי צבא־חברה. "שנתיים של כהונה כנספח צה"ל בוושינגטון היו אמורות להקנות לו כישורים דיפלומטיים - הרי התכונה העיקרית הנדרשת מאלוף פיקוד המרכז היא דיפלומטיה, כלומר היכולת לתמרן בין מגוון בעלי האינטרסים הסותרים, המנסים להשפיע על פעילות הצבא בגדה המערבית. אך התברר שגם בית הספר הוושינגטוני לא הספיק".

גאוותו הגדולה של פוקס היא על כך שבתקופתו לא פרצה אינתיפאדה שלישית באיו"ש. עם זאת, גם הוא מכיר בעובדה שהטרור הפלשתיני הצליח להרים את ראשו במהלך שלוש השנים האחרונות, בעיקר בזכות התמיכה האיראנית שהופנתה לצפון השומרון. פוקס גם מתוסכל מכך שלא הצליח למנוע לחלוטין את פעולות הנקם שביצעו מתנחלים קיצוניים בכפרים פלשתיניים.

לזכותו של פוקס יש לומר שלאורך הקדנציה שלו הוא הקפיד לשאת באחריות האישית לכישלונותיו, כולל פיגועי ירי שבהם נרצחו אזרחים ישראלים בגזרתו. "גם באירוע שירין אבו עאקלה, אחרי הדו"צ הטרגי באגוז ובשאר האירועים השליליים, פוקס תמיד התייצב מול המצלמה כמו גבר - ולא התחבא מאחורי דובר צה"ל כמו שעושים הרבה מפקדים אחרים", אומר עליו קצין בכיר.

עם זאת, פוקס כן סימן כמה אחראים נוספים למצב הביטחוני הבעייתי שנוצר ביהודה ושומרון. אחד מהם הוא השר איתמר בן גביר. במכתב ששלחו לאחרונה פוקס ושב"כ לרמטכ"ל, הם מלינים על כך שמאז כניסתו של בן גביר למשרד לביטחון לאומי, משטרת מחוז ש"י לא פועלת ביד קשה נגד פשעי לאומנות של יהודים. "יש אווירה שביהודה ושומרון הכל מותר", אומר מקורב לפוקס. "יש לך שרים בממשלה שאומרים 'רוצו לגבעות', והתפקיד של פוקס זה להוריד אותם מהגבעות. כשהמשטרה לא חוקרת ולא עוצרת, הצבא ושב"כ צריכים להיות יותר אגרסיביים".

גם כלפי סמוטריץ' יש לפוקס טענות. אדם ששוחח איתו לאחרונה שמע מפוקס על פגישה שערך אלוף הפיקוד עם סמוטריץ', בנוכחות הרמטכ"ל הלוי. "פוקס אמר שם לסמוטריץ': 'יכולת לדרוש להיות שר ביטחון, אבל במקום זה בחרת להיות רק שר במשרד הביטחון. במצב הזה אתה יכול להרשות לעצמך להיטיב עם ההתיישבות ולאפשר הקמת מאחזים, אבל לא לספק אחר כך הסברים לאמריקנים, שמעבירים למשרד הביטחון את הערבויות הביטחוניות. אתה עושה מה שבא לך, ומישהו אחר משלם את החשבון'".

גם כלפי חלק מהרבנים ביו"ש יש לפוקס טענות. "היתה לפוקס פגישה עם כמה רבנים, שיש להם השפעה רצינית על נערי הגבעות הקיצוניים ביותר", מספר המקורב. "בפגישה הזו היו הסכמות בין הצדדים, והרבנים אפילו הודו שהם מתקשים להשתלט על חלק מהנערים. אבל ברגע שדבר הפגישה התגלה - הציבור שלהם התחיל לתקוף אותם על כך שהם מעיזים להיפגש עם פוקס. הרבנים מייד הוציאו גילוי דעת שלפיו במהלך הפגישה הם נזפו בפוקס, דבר שהוא שקר מוחלט. נראה שכולם רוצים שפוקס יוציא בשבילם את הערמונים מהאש".

"פיו וליבו שווים"

פוקס, כך נדמה, המשיך בקו הנוקשה שלו כאלוף פיקוד המרכז, ולא נבהל מהמתקפות נגדו. לדברי האלוף (מיל') אמיר אבולעפיה, שמשרת במהלך המלחמה לצד פוקס, "פיו וליבו של יהודה שווים, והוא מצליח לראות את המציאות נכוחה בלי למכור לעצמו סיפורים. הוא בעל יכולת ניתוח מורכבת של המציאות - בטח מציאות כמו פיקוד המרכז, שיש בה כל כך הרבה ממדים ומשתנים וכמות גדולה מאוד של כדורים באוויר".

אבולעפיה מספר שהיה לצד פוקס במהלך המלחמה, כשפוקס קיבל דיווח על כך שמול ביתו בחורשים מתקיימת הפגנה של אנשי ימין. "זה קרה בזמן שהוא נמצא בחפ"ק של פעילות מאוד מורכבת ביהודה ושומרון", אומר אבולעפיה. "החיילים שלנו בשטח, ובמקביל הוא מקבל את הדיווח שיש הפגנות מול ביתו. היכולת שלו לאטום את עצמו לרעש החיצוני ולהגיד 'אני עושה את מלאכתי' היא מאפיין מאוד חזק שלו".

לדברי קצין בכיר אחר, שנמצא כעת במילואים בגזרת יהודה ושומרון ושמתגורר בעצמו באזור, פוקס היה אלוף פיקוד רע, שבגישתו הרכה כלפי הטרור אפשר לחמאס לצמוח לממדים מפלצתיים. "יהודה פוקס הוא אחת מהסיבות לכך שצה"ל הגיע ל־7 באוקטובר", הוא טוען. "פוקס הוא אחד מאבי־אבות הפירוק של הכוח שלנו. הביטוי האחרון של הגישה הזו הוא התחקירים סביב רצח הילד בנימין אחימאיר ז"ל. מיקוד התחקיר של פוקס לא היה על איך נרצח ילד בן 14, או איך לוקח כל כך הרבה זמן למצוא את גופתו, אלא על הפשיעה הלאומנית. הוא כל הזמן עסוק ב'מתנחלים הפורעים'".

לא כל אנשי ההתיישבות מסכימים. "תמיד היתה ביקורת כלפי אלופי פיקוד המרכז", אומר עודד רביבי, עד לא מזמן ראש מועצת אפרת. "אבל ההתפתחות של המדיה החברתית והקלות שבה אנשים מקלידים דברים מחמירות את המצב בשנים האחרונות. פוקס פשוט נמצא בתפקיד בתקופה שהשיח מידרדר".

לדברי רביבי, "כמפקד הצבאי של האזור, אם מסתכלים על הפעולות של שובר גלים ושל תקופה המלחמה - פוקס הצליח. עובדה שלא הידרדרנו לאינתיפאדה שלישית ב־7 באוקטובר, כפי שחשבו אנשים רבים מאוד. במקביל, הצבא תחת פיקודו ביצע אלפי מעצרים, שנעשו בחוכמה ובתבונה מרשימה ומבלי שהיתה לכך תגובה בינלאומית. כך יצר פוקס ביטחון לתושבי יהודה ושומרון, שזה דבר שצריך להוקיר".

רביבי גם סותר את הטענות על אופיו הקשה והעיקש של פוקס. "אחרי תרגיל 'ביוּם האויב' (תרגיל שהתרחש במהלך המלחמה הנוכחית, שבו כוחות צה"ל ביהודה ושומרון דימו תרחיש של חטיפת פלשתיני בידי יהודי; א"א), כשמתחתי ביקורת, בתוך יומיים האלוף הגיע אלי הביתה לשבת על כוס קפה, ולנסות ללמוד מה אפשר היה לעשות אחרת. אמרתי לו שאני מבין שהוא רוצה להכין את הכוחות לכל תרחיש, אבל בתזמון הזה, כשיש כל כך הרבה אנשי התיישבות שמשרתים בעזה, זה זמן לא נכון. ניהלנו שיחה של יותר משעה. אני הרגשתי שהוא כן קשוב ומבין את הביקורת". פוקס והרמטכ"ל, אגב, אכן התנצלו בפומבי על קיומו של התרגיל.

אתה מקבל את הטענות של חלק מהמתיישבים ומהפוליטיקאים בגנותו של פוקס?
"יש התנגשות בהגדרת התפקיד. אלוף הפיקוד אחראי על הביטחון, אבל הוא גם אמור לאכוף את החוק ביו"ש. לא לכולם קל לקבל את זה".