הממשלה הפכה לקבלן הריסות. אבל דבר אחד טוב היא עשתה השבוע

אם נכונה קביעתו של טשרניחובסקי כי האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו, אזי רבים מאיתנו תאומים זהים לנוף גלי צה"ל. בעולם ילדותנו, ללא טלוויזיה ועם מעט מאוד אופציות רדיופוניות  - חוץ מן התחנה היחידה שהפחידה אותנו כל יום באחת וחצי עם המדור לחיפוש קרובים, עם הקריין הרציני שהקריא בקולו העמוק רשימה עצובה וארוכה עם שמות שבעליהם כנראה כבר לא יימצאו לעולם - גלי צה"ל היתה הצלה של ממש. השידור החל אחר הצהריים עם דרישות שלום ושירים, והסתיים בעשר וחצי לפנות לילה, עם החצוצרה שליוותה את הורדת הדגל היומית. לשעות הללו, שלאחר בית הספר, ציפינו כל יום.

בימיה המדכדכים של תקופת ההמתנה, ערב מלחמת ששת הימים, כבר שלחנו בעצמנו שיר עם ד"ש למי שלא היה לו מושג היכן אנחנו ממתינים, ומי שהיה לו טרנזיסטור יכול היה להאזין לתחנה הצבאית שאהבנו כל כך. אהבנו את השירים והאזנו לפרשנויות, והתרגלנו לקולות, וציפינו לתכניות שהעניקו לנו ביטחון בכך שיש שם בעורף מי שיודעים מה לעשות, ושאיומיו של גמאל עבדול נאצר הם בעצם דברי רהב חלולים.

אי אפשר היה שלא להיות נאמן לתחנה הצבאית גם בשנים שלאחר השירות. ההאזנה לה הפכה סוג של טבע שני ועמדה מול היצע גדל והולך של אפשרויות להאזין ולצפות. היתה לנו תחושה שיש בתחנה הזו יותר כנות. פחות מאבק על רייטינג. דיווח יותר זהיר ומדוייק. שמחנו מאוד על כך שהשידורים כבר אינם מתחילים אחר הצהריים ואינם מסתיימים עם שום חצוצרה. הם פשוט אינם פוסקים יותר.

כן, זה נכון שאילו לא התקיימה גלי צה"ל, לא היינו מציעים עכשיו להקים אותה. אבל זה נכון לגבי הרבה מוסדות ומערכות ששכחו לפרק אותם לאחר קום המדינה, ואשר רובם מהווים כפילות יקרה. זה איננו המקרה של גלי צה"ל, שאינה רק מושא לנוסטלגיה למי שאינו מכיר את החיים בלעדיה. היא ממשיכה להיות סיפור הצלחה, בין השאר משום שכוכביה שבים אליה ומשתתפים בשידוריה, ומשום שהם עושים זאת לצד צוות של אנשים צעירים מבטיחים, מחזור אחר מחזור, כי לא ינוס ליחה, ולא יאבד הקשר המיוחד כל כך עם המציאות המשתנה.

עיניים רבות כל כך נשואות בימים אלה אל "אויב העם", אשר פעם הציע חבר כנסת מופקר לעלות עליו עם די-9, ועכשיו מציע שר בכיר ומופקר לא פחות, לדרוס את נשיאו. התקווה היא שבג"ץ יישאר המבוגר האחראי, בעת שהממשלה הופכת לקבלן ההריסות של כל מה שהתגאינו בו.

סומלילנד. איזו חוצפה! סומליה אף פעם לא נאותה להקים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, היא משתתפת בחרם הכלכלי נגדנו ואיננה מרשה לבעלי דרכון ישראלי לבקר בה. אם אינכם יודעים זאת, זה פשוט משום שלא ניסיתם. סומלילנד שפרשה מסומליה מחזרת אחרינו כבר הרבה שנים, מעוניינת ביחסים דיפלומטיים איתנו, דמוקרטית בהרבה מסומליה, קשורה במדינות המערב וגרה לא רחוק מן החות'ים, מבקשי רעתנו. איך יכול מישהו לבקר אותנו על כך שאנו מכירים בישות זו, שהיא מוצלחת יותר מכל בחינה מסומליה הגדולה (מדינה כושלת בכל היבט אפשרי)? מרגש היה לראות את החגיגות שהתקיימו בסומלילנד בסוף השבוע שעבר, עם היוודע דבר הכרתה על ידי ישראל, ונכון עשתה הממשלה שלא נבהלה מן הצביעות הכרוכה בדבקות העולם בסטטוס קוו.

ממשלות ישראל בעבר חששו פן יבולע לישראל אם תהיה הראשונה שתכיר בסומלילנד. אישים רבים ומרשימים הגיעו אלינו בבקשה שננסה להשפיע על הממשלים האמריקניים להכיר בסומלילנד, אך קצרה ידנו. אולי היו אלה החות'ים שגרמו למקבלי ההחלטות שלנו לשנות את דעתם ולפעול, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, הם עשו מעשה נחשוני מתוך המועדון המערבי החשוב כל כך לסומלילנד, ויבואו על הברכה.