המהפכה נחשפת: עד כמה אמ"ן באמת מוכן להפתעה הבאה?

ביולי 2025, נשיא סוריה אחמד א־שרע קיבל מתנה שלא מקבלים בכל יום: ארבעה נגמ"שים חדישים מתוצרת טורקיה, שהועברו ללא תשורה לידי סוריה ושולבו מייד בצבאה המתחדש. כשהמידע על כך הגיע לידי אנשי אגף המודיעין בצה"ל, הם הוטרדו מאוד.

חימוש הצבא הסורי המיושן בכלים חדשים לא רק איים להפר את המאזן הצבאי לאורך הגבול ברמת הגולן; הוא גם השתלב בתופעה מדאיגה הרבה יותר, שבמסגרתה הטורקים העמיקו את השפעתם הצבאית והמדינית על שכנתה של ישראל, לאחר הוואקום שנוצר בעקבות נפילת משטר אסד. לפיכך, לחוקרי אמ"ן היה ברור שהנגמ"שים הטורקיים הם עניין שצריך לעקוב אחריו בשבע עיניים.

אך למרבה הצער, ה"מתנה" הטורקית נעלמה מהרדאר הישראלי, ולאיש לא היה מושג היכן היא נמצאת. במשך כמה ימים חיפשו אנשי אמ"ן רמז למיקומם של הנגמ"שים ברחבי סוריה, עד שלפתע צץ אחד כזה דווקא באינטרנט: "ווביסט" של אמ"ן, כלומר איש מודיעין שתפקידו לסרוק את המידע הגלוי המופץ ברשת, נתקל בסרטון שצילם אזרח סורי, שבו מופיע אחד הנגמ"שים מועמס על משאית. הסרטון הזה סייע לאיתור מיקומו הסופי של הנגמ"ש בתוך בסיס של צבא סוריה, ובעקבות כך הופקו תמונות לוויין של המתחם הצבאי ונשלחו במעלה שרשרת ההיררכיה של אמ"ן.

כשתמונות הלוויין הללו הגיעו לידי ראש האגף, האלוף שלומי בינדר, הוא זיהה מייד את צללית הנגמ"ש הטורקי, שהסורים החנו בצמוד למבנה גדול, ככל הנראה בניסיון להסתירו. אבל כשבינדר הביט בתמונות הנגמ"ש הסורר, שאותר כאמור אחרי מאמץ רב, משהו אחר לגמרי תפס את תשומת ליבו.

עיניו של ראש אמ"ן נדדו מצללית הנגמ"ש אל חלקה העליון של תמונת הלוויין. ממש במקרה, בחלק הזה של התמונה הופיע מגרש חניה גדול, שבו חנו עשרות טנדרים של צבא סוריה. אמנם הטנדרים היו מיושנים, וכאמור לא היו הסיבה שבגינה צולם הבסיס הסורי מלכתחילה, אבל גם במבט לא מקצועי ניתן היה להבחין מייד שהרכבים הקרביים הללו לא מטופלים כראוי, שחלקם לא תקינים, ושהם חונים בערבוביה מאוד לא צבאית, כאוטית וחסרת סדר. בינדר הבין שעם כל הכבוד לנוכחותו של הנגמ"ש הטורקי המשוכלל, חניית הטנדרים היא עדות ניצחת לחוסר המשמעת והארגון בצבא סוריה החדש.

מאז אותו רגע, באגף המודיעין של צה"ל כבר לא מחכים רק לידיעת זהב שתאותת להם שהאויב הסורי מתכוון לצאת להתקפה. הם יודעים שברגע שהטנדרים הסורים יסתדרו בשלשות - יהיה כדאי להם להתחיל לדאוג.

משל המשאית

סיפור הנגמ"ש הוא עדות לשינויים שעברו על אמ"ן בשנתיים האחרונות, וביתר שאת מאז כניסתו של בינדר ללשכת ראש האגף באוגוסט 2024. הוא מהווה תמונת מראה לגישה שרווחה בקהילת המודיעין לפני 7 באוקטובר, ושבאה לידי ביטוי ב"משל המשאית" המפורסם של הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, שכיהן גם כראש אמ"ן בראשית העשור הקודם.

בנאום שנשא בדצמבר 2022, ושנחקק בזיכרון הקולקטיבי, כוכבי חשף פרטים על שיירת משאיות שהבריחה אמצעי לחימה מתקדמים מאיראן לחיזבאללה והותקפה בידי חיל האוויר בגבול עיראק־סוריה. בנאום, כוכבי התגאה במודיעין המדויק שאפשר את הפעולה הישראלית הכירורגית. "מתוך 25 משאיות, (ידענו ש)משאית מספר 8 היא המשאית עם האמל"ח. לשם צריך לשלוח את הטייסים לתקוף, לפגוע ולחזור", אמר כוכבי.

אם "גישת כוכבי" דגלה במיקוד המודיעין במשאית אחת, הרי "גישת בינדר" מבקשת להסתכל על השיירה כולה. לעשות זום־אאוט פיזי ומטאפורי ולחקור את האויב במבט רחב. אין הכוונה שבינדר, בעברו מפקד סיירת מטכ"ל, זנח את מבצעי המודיעין ואת האיסוף הטכנולוגי. אך באמ"ן של 2025, זה שנכווה באוקטובר 2023, מבינים שמודיעין מדויק, כזה שמבוסס לרוב על טכנולוגיה מתקדמת ומעניק תחושת עליונות, עלול להפוך לפעמים למכשול שמסתיר את התמונה הגדולה.

פתיחת הפריזמה המודיעינית, שינוי שמנער מהיסוד את גישת אמ"ן לאיסוף מודיעין ולניתוחו, היא רק אחת התמורות שהתחוללו באמ"ן תחת בינדר וכתוצאה מהלקחים שהופקו באגף לאחר המחדל הגדול בתולדותיו. למשל, בניסיונו להיאבק בזחיחות שאפיינה את אמ"ן עד 6 באוקטובר, בינדר אסר על אנשיו להשתמש במונחים כמו "ידיעה", "ודאות", "הרמטיות" ו"עליונות מודיעינית". "יש ניסיון לאתגר את תרבות הידיעה האבסולוטית", אומר גורם שעוסק במודיעין, "להפנים שמודיעין הוא שברירי".

פרישה, חצי פרישה

למרות הרקע המרשים של בינדר - מפקד אגוז וסיירת מטכ"ל, מח"ט גולני ומפקד אוגדת הגליל - קידומו לראש אמ"ן הרים לא מעט גבות. בינדר, שכיהן כראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים ב־7 באוקטובר, ללא ספק נכשל במימוש יעדי החטיבה באותו יום אומלל, דבר שבא לידי ביטוי בחוסר המוכנות ובתגובה המאוחרת והמהוססת של צה"ל למתקפת הפתע של חמאס. למרות זאת הוענקו לו דרגות אלוף, והוא הוצב באחד התפקידים החשובים והיוקרתיים בצה"ל.

עוד לפני כן, בינדר, שבעת שהיה מפקד צוות בסיירת מטכ"ל נפצע באורח קשה מפיצוץ מטען שהטמינו מחבלים בשטח אימונים, התקדם בצבא כמטאור ונחשב מפקד מוערך על ידי פקודיו. אך אירועי השבוע החולף יכולים להעיד גם על ההערכה הרבה שלה הוא זוכה ממפקדו הישיר, הרמטכ"ל אייל זמיר.

ביום ראשון נקרא בינדר ללשכתו של הרמטכ"ל, שרשם לו הערה פיקודית בשל ממצאי הוועדה בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, שבחנה את תחקירי 7 באוקטובר ומתחה על בינדר ביקורת נוקבת. אלא שבאותה פגישה זמיר גם קיבל את בקשתו של בינדר להשלים את הקדנציה שלו כראש אמ"ן, ורק אז לפרוש מצה"ל.

בהודעה שהפיץ דובר צה"ל הרמטכ"ל נימק את החלטתו החריגה, והסביר שהוא רואה בבינדר "המפקד המתאים ביותר בעת הזו לפקד על אגף המודיעין אל מול האתגרים המבצעיים הקיימים". שעות בודדות לפני שהופצה ההודעה הזו חוסל רמטכ"ל חיזבאללה, היית'ם עלי טבטבאי, בתקיפה שהובילו אמ"ן וחיל האוויר בלב הדאחייה בביירות.

חיסול טבטבאי, כמו שאר ההצלחות המבצעיות של אמ"ן תחת בינדר, ששיאן במבצע עם כלביא באיראן, הן בהחלט מרשימות - אך באותה מידה הן גם ירושה שקיבל מקודמו בתפקיד, אהרון חליוה, שלגביו החליט הרמטכ"ל השבוע כי ישוחרר משירות מילואים ולא ישרת עוד בצה"ל. לכן, סביר להניח שהגב שנתן הרמטכ"ל זמיר לבינדר מתבסס בעיקר על שינויי העומק שהאחרון הוביל באמ"ן - שינויים שהם הכרח המציאות.

כך נראית הרפורמה שערך בינדר באמ"ן בעידן שלאחר 7 באוקטובר.

עומק הכשל

כמעט אין טעם להרחיב על העיוורון שבו לקה אמ"ן ערב 7 באוקטובר. ובכל זאת, כמה מסמכים פנימיים, שמתפרסמים כאן לראשונה, משקפים היטב את האפלה שבה היה שרוי גוף המודיעין הגדול והמתוקצב בישראל.

למשל, בנובמבר 2022, פחות משנה לפני המתקפה, הערכת אמ"ן דיברה על כך שהתקפה של חמאס מעזה על שטח ישראל תיעשה בהיקף של "70 פעילים לכל היותר". ב־20 בספטמבר 2023, שבועיים וחצי לפני המתקפה, חטיבת המחקר ומודיעין פיקוד הדרום פרסמו מסמך שכותרתו "באילו תנאים עלול חמאס לזנוח את אסטרטגיית 'שימור השקט' ברצועה ולפנות להגברת החיכוך עם ישראל". האפשרות של מתקפת פתע או פשיטה כלל לא הופיעה בין חמש החלופות המופיעות במסמך. ב־6 באוקטובר, יום לפני הפשיטה ההמונית על גדר הגבול, הופץ נייר "דופק הזרוע" של אמ"ן ופיקוד הדרום, מסמך יומי המעריך את הסכנה הנשקפת מכיוון עזה. ה"דופק" של הרצועה באותו יום הוגדר תקין.

המחדל שהתגלה באמ"ן הצריך שינוי עמוק בתפיסת ההפעלה של האגף ובדנ"א הארגוני שלו. כשהרמטכ"ל הקודם, הרצי הלוי, חיפש אדם שיוכל לעמוד במשימה המורכבת הזו - הוא בחר בבינדר. "יש לי עם אמ"ן משבר גדול. הארגון נכשל, קרס, ואני חייב להרים אותו", אמר הלוי בהקלטות שפורסמו השבוע בחדשות 12, שבהן הסביר מדוע מינה את בינדר לתפקיד. "אני צריך את הבן אדם הכי מוכשר שאני יכול".

המינוי של בינדר לא החליק במורד גרונם של חלק מבכירי המטכ"ל. "שלומי בינדר הוא אולי הקצין הכי טוב בצבא", אומר חבר פורום מטכ"ל עד לאחרונה וידידו של בינדר, "אבל ראש חטיבת המבצעים של 7 באוקטובר לא יכול להיות ראש אגף המחדל ביום למחרת. זה עניין ערכי, לא רק מקצועי. גם אם בינדר הכי מתאים לתפקיד, והוא עושה את תפקידו כראש אמ"ן היטב - איזה תוקף יש לו כמפקד כלפי פקודיו? בעיקר לאחר שכל שאר הקצינים הבכירים שהיו מעורבים במחדל התפטרו או הודחו".

מייד עם כניסתו ללשכה בקומה ה־13 בבניין המטה הכללי בקריה, בינדר צלל אל מלאכת התחקור, שהחלה עוד בתקופתו של חליוה. אחת המסקנות המרכזיות בתחקירי אמ"ן נגעה לתחום ההתרעה, מושג בסיסי במודיעין שהלך ונשחק באמ"ן ככל שחלפו השנים. למשל, בכתבות שפרסמנו כאן בעבר הראינו כיצד מדורי ההתרעה באמ"ן, ובתוך כך בפיקוד הדרום, דוללו בשנים שקדמו ל־7 באוקטובר, וכיצד העיסוק של אמ"ן בהתרעה מפני מתקפת פתע או מלחמה הצטמצם עוד ועוד.

ממצאי התחקירים שכנעו את בינדר שעליו להקפיץ את תחום ההתרעה ליעד הראשון בסדר העדיפויות של אמ"ן. אחד מהמהלכים שביצע בהקשר זה היה הקמת חמ"ל תמונ"ה (תמונת המודיעין), שיושב בתוך חלל תת־קרקעי עמוס מסכים, טלפונים ועמדות בקרה בצמוד לבור המבצעי של המטה הכללי בקריה.

בניגוד לעבר, אז תמונת המודיעין היתה מפוזרת בין מדורי ההתרעה (המדוללים, כאמור) בזירות השונות - הפעם כל המידע המודיעיני שנאסף בידי אמ"ן זורם למקום אחד, ועל המסך המרכזי בחדר מוצגים כל המקורות המודיעיניים הפעילים בכל הזירות. כדי להבין זירה אחת, כך מאמינים היום באמ"ן, יש להבין את כלל הזירות. כרגע מאיישים את חמ"ל תמונ"ה אנשי אמ"ן בלבד, אך בעתיד יצורפו אליו נציגים מחיל האוויר, מחיל הים, משב"כ ומהמוסד. בכך יהפוך החדר המסווג הזה לליבו הפועם של מערך ההתרעה הישראלי.

באמ"ן הסיקו שהמחסור בחמ"ל מרכזי, שימקד אליו את תמונת המודיעין הכוללת, הוא חלק מהכשל של 7 באוקטובר. בתחקירים עלה שלא היה מקום שיבנה את תמונת המודיעין הכוללת, יעלה התרעה ויחבר את כל המידע על שולחן אחד. כתוצאה מכך, לא היה באמ"ן גורם אחד שהיה מסוגל לראות את התמונה המלאה ב־7 באוקטובר ולהעביר את המידע הלאה למקומות הרלוונטיים.

נראה שקיומו של חמ"ל תמונ"ה לא רק מרכז את המידע המודיעיני במקום אחד, אלא גם מעלה מאוד את סף הרגישות לסימנים מחשידים. בניגוד לעבר, בתקופה האחרונה הועלו כמה התרעות מחמ"ל תמונ"ה, גם כשהתמונה המודיעינית לא היתה ברורה לגמרי. חלק מהסיבה לכך היה התובנה שבאמ"ן יש פערים בהבנת האויב, ושעדיף לנקוט משנה זהירות. "בעבר חיפשו ודאות, היום מאתגרים את הגישה הזאת", אומר גורם שבקיא בעבודת המודיעין.

ככה לא בונים חומה

מה שמחזיר אותנו ל־7 באוקטובר. הסיפור של "חומת יריחו", שהפך לסמל למחדל המודיעיני הקולוסאלי, ממחיש היטב כיצד תחושת הוודאות של אנשי אמ"ן מנעה מהם לזהות מראש את מתקפת הפתע של חמאס.

מתחקירי אמ"ן עולה שבשנים שקדמו ל־7 באוקטובר, התקבעה באגף הגישה שפניו של חמאס להסדרה כאסטרטגיה מובילה בעזה, ושהוא מפנה את מרכז הכובד הצבאי שלו לפעילות באיו"ש. הגישה הזו, שהפכה לשורש ה"קונספציה", השתרשה בקהילת המודיעין כולה ובדרג המדיני כמעט מבלי שאותגרה.

את התפיסה לא הצליחו לסדוק גם אימוני חמאס לקראת פשיטה לשטח ישראל, שהחל מ־2020 נעשו ברובם מבלי שכלל הוסתרו. ממילא באמ"ן ובשב"כ העריכו שביכולתו של חמאס לבצע פשיטה מוגבלת, בהיקף מצומצם של שניים-ארבעה מוקדים ועשרות פעילים בלבד. על פי התחקירים, כישלון מאמץ הפלישה של חמאס לשטח ישראל במהלך מבצע שומר החומות ב־2021, שעד היום לא נחשף במלואו, חיזק תפיסה זאת.

אין זה סוד שלאחר שומר החומות, גם באמ"ן העריכו שהמבצע בעזה הרתיע את חמאס. ראש אמ"ן עצמו דאז, חליוה, העריך לאחר המבצע שאפשר "להגיע לחמש שנים של שקט מוחלט מול עזה". רק בדיעבד התברר כי גם יחיא סינוואר החשיב את מבצע שומר החומות כהישג אסטרטגי, מה שייצר "היסט" בהבנת כוונותיו, שהלך וגדל ככל שהתקרבנו ל־7 באוקטובר.

הניתוח של אמ"ן את כוונותיו של סינוואר התבסס, בין היתר, על מידע שהגיע מרצועת עזה ושהעניק לאמ"ן תחושה של עליונות מודיעינית. אלא שבחמאס הוציאו לפועל מבצע הונאה מתוחכם, שבמסגרתו המשיכו להזין את ישראל במודיעין ששירת את הקונספציה, כלומר שהארגון מרוסן ומעוניין בהסדרה, בעוד בכירי חמאס ממשיכים לרקום בסתר את התוכנית להכרעת אוגדת עזה.

ב־2018 אמ"ן השיג לראשונה מסמכים שהצביעו על פקודות הפשיטה הרחבה של חמאס, אך אלו נתפסו כעותקים של תוכנית שאין כוונה לממש אותה. לאחר שחמאס האיץ את תוכנית הפשיטה, במאי 2022 השיגו באמ"ן את פקודת המבצע המלאה ל"מבול אל־אקצא". זו נותחה במודיעין אוגדת עזה, אך לא הרעישה עולמות, לא תורגמה למודל התרעה ולא עוררה שיח רציני.

סדיקת הקונספציה הגיעה רק הודות לחזרה של אמ"ן לשיטות איסוף מסורתיות יותר. עוד לפני 7 באוקטובר הוחלט לחדש את ההאזנה למערכות הקשר הטקטיות של חמאס בעזה, שהופסקה כמה שנים קודם לכן. ההאזנות הולידו גישה שונה לגבי תוכנית הפשיטה של חמאס, שהתגבשה בשיח שהתפתח בקרב כמה קצינים בבסיס ירקון של 8200, ובהם הנגדת ו'. אלו טענו שהפשיטה הרחבה אינה עוד חזון עתידי, אלא תוכנית אופרטיבית של ממש. באותה הזדמנות גם העניקה ו' לפקודה את השם "חומת יריחו".

התובנות שצצו ב־8200 שוקפו למודיעין אוגדת עזה ולמודיעין פיקוד דרום, אך לא הוצפו כראוי לבכירי אמ"ן. הגישה השלטת באמ"ן כלפי חמאס לא כורסמה, אך כעת אנו חושפים כי במודיעין האוגדה כן החלו לייצר תהליך מחקרי, שנועד לבחון מחדש את הנחות העבודה באשר לחמאס. מהלכים אלה לא מוצו עד בוקר 7 באוקטובר. השבוע הודיע הרמטכ"ל כי בעקבות הממצאים של תחקיר ועדת תורג'מן, פרשת "חומת יריחו" תתוחקר "באופן מעמיק לאור חשיבותה".

מסקנה אחת מפרשת "חומת יריחו" כבר מיושמת באמ"ן: לאחר סיום מבצע עם כלביא, שנתפס בצה"ל, בישראל ובעולם כולו כהצלחה מסחררת, מומחי האגף ישבו לנתח את התנהלותו של עלי חמינאי. המסקנה היתה שהמנהיג העליון של איראן יצא מהמבצע עם תודעת ניצחון, ממש כמו סינוואר לאחר שומר החומות.

איפכא מסתברא

אחד מהמהלכים שביצע בינדר כדי למנוע חשיבת עדר והתמצקות של קונספציות, בא לידי ביטוי בעזרת שני כפתורים שנמצאים על המקלדת של כל חייל באמ"ן. מאז כניסתו לתפקיד, כל מי שיש לו גישה למחשבי אגף המודיעין יכול ללחוץ על הכפתורים ctrl ו־k, ולהגיע ישירות לתיבת דואר שדרכה ניתן לשלוח מכתבים לראש אמ"ן. בינדר מקבל כעשרה מכתבים כאלה בשבוע, שנוגעים לנושאים שונים ומגוונים, ומשתדל לקרוא את כולם.

הגישה הבלתי אמצעית הזו אמורה לקצר את קווי הדיווח, ולהביא לידיעת ראש האגף מידע שעשוי להיות קריטי. ובכל זאת, לא כולם משתכנעים מהמהלך של בינדר. "זה גימיק יפה, אבל בינדר עסוק בוועדת תורג'מן וב־7 באוקטובר. אין לו זמן להיות ראש אמ"ן", אומר בכיר לשעבר במערכת.

בדומה לקיצור שרשרת הדיווח, גם מהלכים אחרים שביצע בינדר מתכתבים עם המלצות שניתנו עוד בידי ועדת אגרנט, שחקרה את המחדל המודיעיני של מלחמת יום כיפור, והם כמעט מתבקשים מאליהם. למשל, בינדר הגדיל את מחלקת הבקרה באמ"ן, שעד 7 באוקטובר כללה שני קצינים בקבע בלבד. בראש המערך הוא העמיד את תא"ל (מיל') משה שנייד, שהיה בעבר קצין מודיעין ראשי, שתחתיו כ־15 תקנים של אנשי מודיעין בקבע ובמילואים, שהולכים ומתמלאים בעמל רב. באמ"ן מבטיחים שהפעם מערך הבקרה באמת יאתגר את הרעיונות שעולים בחטיבת המחקר, ולא ייתפס כעלה תאנה בלבד, כפי שהיה במידה רבה בעבר.

שינויים נוספים, שחוזרים אל שורשי עבודת המודיעין, נוגעים לתהליך האיסוף. "אמ"ן במהותו הוא ארגון שאוהב סייבר וסיגינט (מודיעין אותות) - אבל כדי להבין את סוריה, למשל, זה לא מספיק", אומר גורם שעוסק במודיעין. "איסוף מודיעין על סוריה דורש היכרות עם תרבות, דת, שורשים וכו'. צריך ללמוד על הסכסוכים הפנימיים בסוריה, ההיסטוריה. התמונה הפנימית בסוריה יותר מעניינת ורלוונטית מכל מידע צבאי. עד 7 באוקטובר זה לא היה העיקר".

כחלק מהתובנה הזו, לאחרונה שולבה בכל קורסי ההכשרה באמ"ן "לבנת אסלאם". הכוונה למערך שיעורים שנמשך שבוע ומתרכז בלימודי דת, היסטוריה ותרבות, ומועבר גם בקורסים שלכאורה בינם לבין התחום אין כל קשר, כמו קורס אלחוטנים. באמ"ן לא מבקשים להפוך כל חייל למזרחן, אך כן מבינים שהמשימה שלהם היא לגרום לכל הצעירים הישראלים באגף, לרוב יהודים, להבין שצעירים בעזה או בלבנון חושבים אחרת לגמרי מהם. "לימודי אסלאם זה מודיעין, גם אם זה לא תקיפת סייבר מגניבה", אומר אותו גורם. "בלי להבין אסלאם לא ניתן להבין את האויב שלנו".

כחלק מהחזרה של אמ"ן למקורות, תרתי משמע, גם חוזקה פעילות היומינט (מודיעין אנושי), מהלך שהחל כבר בימי חליוה. אחת מהדירקטיבות של בינדר לאנשיו בהקשר זה היא להציב סוכן בכל מקום שבו הדבר אפשרי. כמו כן, הוחזרה לפעילות יחידת האגף שעוסקת במודיעין גלוי, שנאסף מאמצעי התקשורת. זאת, לאחר שהיחידה, שנקראה בעבר "חצב", נסגרה ב־2021. היחידה החדשה שהוקמה קיבלה את השם "נתיבות".

בתוך לופ ההצלחה

גם הפעם לא כולם משתכנעים. מומחי מודיעין ששוחחנו איתם מצביעים על פערים עמוקים יותר שאמ"ן יצטרך להשלים כדי להשתחרר מהדנ"א הארגוני שאפשר את 7 באוקטובר. "לא כל חזרה לעבר או פתרונות גנריים, למשל חיזוק מחלקת הבקרה, הם דבר שהוא בהכרח נכון", אומר אחד מהם.

לדברי בכיר לשעבר באגף, "שינויי העומק באמ"ן ידרשו שנים. הבעיה היא שכמו שהמלחמה מתנהלת עכשיו, מאוד קשה לשנות דברים מהיסוד. אתה בתוך לופ, כי הכל מצליח לך. הרי מול איראן, חיזבאללה ועזה לא פועלים אחרת ממה שעשו לפני 7 באוקטובר, וזה מצליח. אבל מערכת ההבנות שבעזרתה אנחנו מנסים לפענח את האויב עדיין קלוקלת. יהיה קשה מאוד לתקן אותה בכל מיני מהלכים מבניים בתוך אמ"ן".

את הגישה הזו ביטאה היטב אל"ם (מיל') מירי איזן, לשעבר בכירה באמ"ן ויועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה. "שינוי יסודי, אמיתי, הוא בלתי אפשרי", אמרה איזן בכנס הישראלי השנתי ללימודי מודיעין, שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית. "מה שכן אפשר לעשות זה להיות טובים יותר".