יוצר הסדרה "אור ראשון" עונה לביקורת: "לא מכריח אנשים לראות"

ליאור חפץ מסיט את מבטו ממצלמת הזום. הוא מודע היטב למהומה ולביקורת שעוררה הסדרה פרי יצירתו, "אור ראשון", שהפרק השלישי שלה ישודר במוצאי השבת בקשת 12. השאלות סביב עצם הלגיטימיות של הסדרה עלו כמעט מיד: האם נכון לעבד את בוקר 7 באוקטובר ליצירה אמנותית? למה דווקא עכשיו? מי מרוויח מזה? ומה המשמעות של הפיכת טראומה קולקטיבית ליצירת אמנות? 

"כל מי שמרגיש שזה מוקדם מדי – צודק", אומר חפץ - שיצר את הסדרה עם רות עפרוני, כתב אותה עם כנרת פלד ועידן הובל, וביים אותה. "זו תחושה לגיטימית לגמרי, ואני מבין את זה. יש אנשים שהסדרה הזו באה להם מוקדם מדי, ויש כאלה שלעולם לא יוכלו לראות אותה, זה בסדר", הוא אומר בראיון ל"ישראל השבוע" ומוסיף: "אני לא אומר לאף אחד 'תלכו ותראו'. רק מי שמרגיש מוכן לזה. והעובדה שצילום ושידור הסדרה קורה תוך כדי מלחמה, היא גם דרך להיאבק בשכחה שאירועי השעה כופים עלינו. להיזכר למה המלחמה התחילה.

"אני מרגיש שבעולם וגם אצלנו כבר יש ניסיון לטשטש את 7 באוקטובר, הסיבה למלחמה, לשכוח כמה זה היה מאורגן, צבא של 5,000 מחבלים במדים וחמושים מכף רגל ועד ראש - לא אספסוף עם כפכפים. כמה זה היה נורא. חשוב שנזכור את זה. ככה אנחנו שומרים על הזיכרון הזה חי".

"מי שחושב שעשינו מיליונים, טועה"

לצוות הסדרה לא היה ספק בעוצמת האמוציות שהיא תעורר, בלשון המעטה. "ידענו שזה פרויקט שהולך על חבל דק מאוד", נזכר חפץ. "כשהתחלנו לא היינו בטוחים מי בכלל ירצה לשדר את זה, מי ירצה לממן, ומי בכלל ירצה לראות את זה. אבל האלטרנטיבה הייתה לשבת בבית, להיות פסיביים. וכאמן אתה צריך לנסות לעשות סדר, לקחת את הכאוס ולתת לו צורה".

עם זאת, יש נקודה אחת שכואבת לחפץ במיוחד. "חשוב לי לומר בצורה הכי ברורה - אף אחד לא עשה את הסדרה הזו בשביל בצע כסף. לא אנחנו, ולא השותפים שלנו. כל מי שחושב שבקולנוע או בטלוויזיה הישראלית עושים מיליונים, טועה. המפיקות מאיה פישר ושני סרור גייסו תורמים יהודים ואת מפיק הקולנוע לורנס בנדר (שהפיק את 'ספרות זולה', 'סיפורו של ויל האנטינג' ו'ממזרים חסרי כבוד'; ד"פ) ואת קרן JNF וקרן גשר. אף אחד לא נכנס לזה בשביל לעשות קופה. גם אחרי המכירה לפרמאונט, הסכום שהתקבל שימש רק לכסות את ההוצאות של המשקיעים הפרטים שאפשרו את צילומי הסדרה. עבור כל הנוגעים בדבר, זו לרגע לא היה סדרה מסחרית - אלא שליחות, לספר את הסיפור שלנו, לא להיות שובר קופות הוליוודי. לספר את סיפורם של אנשים, כדי שלא ייעלמו".

הראיון המלא - בסוף השבוע ב"ישראל השבוע"