"הסיפוח אינו זוחל עוד. הוא קם על רגליו והולך על שתיים". הדיאגנוזה החדה והמעט עוינת הזאת היא לאמיתו של דבר בשורה נפלאה, בפרט כאשר היא רואה אור בעיתון "הארץ". עוד לפני שיש ביהודה ושומרון ריבונות דה־יורה (שבוא תבוא), צומחת מלמטה ריבונות דה־פקטו.
גם אתר שלום עכשיו, שמזהיר מפני תזוזות טקטוניות משנות מציאות ברחבי יהודה ושומרון, ומחקריו של המלומד ד"ר שאול אריאלי, החרד מפני השינוי לרעה שמתחולל ביהודה ושומרון, מזהים שינוי ענק: במרפסת של המדינה, בחבלי המולדת העתיקים שלנו, מתחת לרדאר ולאף של כולנו, מתחוללת מהפכה. לא רק לשונאי ההתיישבות, שבאו לקלקל ולקלל ונמצאו מברכים מותר לדעת. גם לאוהביה מגיע להתעדכן.
בזמן שנלחמנו בעזה וביו"ש, ובלבנון ובסוריה ובחות'ים ובסוף גם באיראן - התרחש כאן עוד אירוע היסטורי: מהלך עומק רוחבי, שמשנה לדורות את מפת ההתיישבות ביהודה ושומרון. היקפי הבנייה, תפיסות הקרקע ואישורי התוכניות שם הם בהיקף אדיר וחסר תקדים. בתוך שנים לא רבות יתווספו עוד מאות אלפי יהודים לחצי המיליון שכבר גרים שם. השרים סמוטריץ' וסטרוק מנצלים באופן מושלם חלון הזדמנויות נדיר - מדיני ופוליטי־פנימי - שנפתח כאן. נתניהו מאפשר זאת. עוד ועוד שטחים בארץ ישראל ננגסים מאופציית המדינה הפלשתינית ומקטינים את שטחה ואת הסתברותה. זהו אירוע מרחיב לב ונפש עבור כל מי שמזהה התיישבות עם ציונות ומכיר בחשיבותה כמקדמת ביטחון וכמעצבת גבולות.
בימים אחרים, ובסיטואציה דומה־שונה, טרומפלדור אמר פעם כי "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון, שם יעבור גבולנו". מים רבים זרמו מאז בירדן, מדינה הוקמה וגבולנו התרחב, ועכשיו המתיישבים מלבישים את הארץ ב"שלמת בטון ומלט", ואינם מושכים ידם מן המחרשה. אברהם הרצפלד המיתולוגי, אבי ההתיישבות, לו היה מגיח לרגע מן העבר ומתבונן בנעשה, היה בוודאי מתמוגג וכהרגלו פוצח בשירת "שורו, הביטו וראו", ואף מציין בסיפוק שהסמוטריצ'ים עובדים כמו המפא"יניקים של פעם.
ייעוץ משפטי לא לעומתי
וכל זה אינו קורה מעצמו: הוקמה מנהלת התיישבות חדשה (בראשות יהודה אליהו), שפועלת במשרד הביטחון וכפופה להלל רוט, סגן חדש לעניינים אזרחיים לראש המנהל האזרחי. רוט קיבל לידיו את סמכויות ראש המנהל, שההתיישבות היהודית ביו"ש, אם לנסח זאת בעדינות, לא היתה בראש מעייניו. סמכויות רבות של בעלי תפקידים שונים במנהל האזרחי, שהפריעו לקידום ההתיישבות ביו"ש וגילו עוינות כלפיה, הואצלו לרוט. לתפקיד מנהל לשכת התכנון במנהל האזרחי מונה יהודה אלקלעי, שקודם לכן כיהן כמהנדס המועצה האזורית שומרון,
פתאום, במקום לשים מקלות בגלגלים, שולפים אותם משם, ועגלת ההתיישבות נעה קדימה. אבל גולת הכותרת היא 25 משפטנים, לא לעומתיים, שפועלים במשרד הביטחון ומקדמים את ההתיישבות במקום להפריע לה, ושחרורו בפועל של הייעוץ המשפטי לאיו"ש, שכפוף לפרקליטות הצבאית, מכל זיקה והשפעה על ההתיישבות.
פתאום, במקום לשים מקלות בגלגלים, שולפים אותם משם ועגלת ההתיישבות נעה קדימה. אף שיש סיבות טובות להקדים את הבחירות, אסור לקטוע את המהפכה הזאת שמונעת מישראל להתכווץ בחזרה אל גבולות 67'
גם הפקק שהאט מאוד את תהליך ההכרזה על אדמות מדינה, נפתח. הניהול ביו"ש עובר מצה"ל לידיים אזרחיות, ויש אכיפה מוגברת נגד בנייה פלשתינית בלתי חוקית בשטחי C. סוף־סוף ניתן מענה לתוכנית פיאד מ־2009, שפעלה לנתק את היישובים היהודיים זה מזה באמצעות בנייה פלשתינית. עכשיו מתרחש תהליך הפוך: ההתיישבות היהודית פועלת כדי לנתק מרחבים פלשתיניים זה מזה ולסכל את האופציה המסוכנת של מדינה פלשתינית.
אלה הם מהלכים שוברי שוויון. ישראל חוזרת לתמונת המאבק על האדמות ביו"ש. על פי "קבוצת תמרור", יש כיום 133 חוות שהוקמו ברחבי יו"ש, שיושביהן מסייעים לשמירה על הקרקעות שם. ב־2021 לא היתה אפילו אחת. הגידול הוא כמעט אקספוננציאלי. זה קורה בשומרון ובבקעה ובבנימין. עתודות השטחים הפתוחים שהפלשתינים השתלטו עליהם עוברות לידיים יהודיות. לפי תמרור, נכון לאמצע 2025 שולטות החוות על 786 קמ"ר של שטחי מרעה, שהיו בעבר יעד לבנייה בלתי חוקית פלשתינית או לביתור רצפים בין יישובים וגושים ישראליים (חנן גרינווד, "ישראל היום", 29.05.25). ההתיישבות תופסת היום באמצעות החוות קרוב למחצית משטחי המדינה ביו"ש. סיפור החוות של משפחת ליבי, שנחשף לציבור לאחר נפילתו של דוד ליבי בעזה, ממחיש זאת: מפעל חלוצי מופלא בין גבעות שילה לבקעת הירדן, שחולש על שטח של 85 אלף דונם, כרבע משטח רצועת עזה.
מהפך רוחבי
אבל אלה אינן רק החוות. הממשלה העבירה ללא התנגדות בינלאומית משמעותית החלטה של פעם בדור על הקמת 22 יישובים, ובכלל זה חזרה לחומש ולשא־נור, שפונו מצפון השומרון בהתנתקות ב־2005, ללא תכלית ופשר. גם כאן המשמעות היא קטיעת רצפים ערביים, ותפיסת שטחי עתודה נרחבים, להמשך בניית ההתיישבות. כמחצית מהיישובים שאושרו הם חדשים לגמרי, כמו מעלות חלחול, שיתרום לרצף ההתיישבותי בין גוש עציון לקריית ארבע, או גבעונית, שתתרום לרצף בין ארגמן לבין שדמות מחולה שבבקעה. אחרים, שהוגדרו כ"התיישבות צעירה", הם בפועל יישובים ותיקים כמו נופי פרת בן ה־33 או אחיה בן ה־28, שמוכשרים עתה.
המהפכה אינה פוסחת גם על המאחזים. כ־70 מהם הוכנסו להגדרה של "אתרים בהסדרה" ועוברים עתה תהליך הלבנה. תוכנית "מיליון בשומרון" טסה בצינורות. כשתקרום עור וגידים, בעוד כ־25 שנה, ייבנו בשומרון 13 ערים וחמישה אזורי תעשייה, והאוכלוסייה היהודית שם תגדל מ־150 אלף ל־1.15 מיליון נפש, 40 אלף מתוכם בצפון השומרון.
המהפך הוא רוחבי. יש פי ארבעה הכרזות על אדמות מדינה ופי ארבעה אישורי בנייה. בשלושת חודשי כהונתו הראשונים של טראמפ כנשיא, עד לפני כשלושה חודשים, קידמה מועצת התכנון העליונה יו"ש אישורי בנייה ל־10,500 יח"ד, לעומת 9,971 בכל שנת 2024 כולה. מאז מארס קודמו עוד. על פי נתוני שלום עכשיו, בין אמצע 2023 לאמצע 2024 פרצה ההתיישבות 139 דרכים חדשות באורך כולל של 116.4 ק"מ - מפתח חיוני נוסף להנעת אוכלוסייה ליו"ש.
אפשר להכביר עוד מילים ומספרים ונתונים, או פשוט לצאת לשטח ולראות את הדברים בעיניים. בחירות קרובות, הגם שיש סיבות להקדימן - יקלקלו. עדיף לקיים אותן במועדן. אסור, פשוט אסור לקטוע את המהפכה השקטה הזאת. היא בונה ביטחון, והיצע של דיור במחיר שפוי יחסית, לרבבות ובעתיד למאות אלפי ישראלים. היא מגשימה ציונות בלב ציון, והיא מונעת מישראל להתכווץ בחזרה אל גבולות 67' המסוכנים, ומקשה לממש את תרחיש הסיוט של הקמת מדינה פלשתינית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו