חמש פעמים ביקר בישראל חבר הפרלמנט השבדי עָלירֵזָה אָקוֹנְדי. בכל הפעמים הקודמות הוא שמר את דבר הגעתו בסוד. השבוע, בפעם הראשונה, החליט לעלות לרדאר הציבורי. למה?
"כי אנו עומדים בפני איום רציני שטראמפ יעשה הסכם עם הרפובליקה האסלאמית. זו תהיה מכה עצומה לתנועת החירות של איראן, וגם לאינטרסים הישראליים. כל סוג של עסקה הוא אִיום".
כל סוג של עסקה?!
"כן, כל סוג".
הוא נולד באיספהאן ב־1980. כשהיה בן 12 היגרו הוריו לשבדיה, ושם גדל והתחנך. לאקונדי מראה פרסי, אך המבטא, החזות והסגנון שלו אירופיים למהדרין. מאז 2018 הוא משמש חבר פרלמנט מטעם "מפלגת המרכז" בשבדיה, וברוב התקופה כלל לא היה מעורב במתרחש במולדתו. השינוי הגיע לפני שנתיים וחצי.
"30 שנה עקבתי אחרי הנעשה באיראן, אך לא היו לי קשרים שם. כשהם הרגו את מהסא (אמיני - צעירה כורדית שהוכתה בידי משמרות המהפכה ומתה משום שלא לבשה את החיג'אב על ראשה כנדרש, א"כ), החלטתי להיות חלק מהפתרון", הוא מתמצת את התפנית בחייו הציבוריים, שטלטלה גם את חייו הפרטיים.
לאחר שפתח במסע בינלאומי להגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור, האייתוללות ניסו להגיע אליו. "אני חושב שהיו שמונה איומים במוות. זה נחמד, זה נותן אמינות טובה", הוא אומר בחיוך סרקסטי. אלא ששום דבר פה לא מצחיק.
"עכשיו יש לי זהות סודית בשבדיה. המשטרה הכריחה אותי למכור את הדירה שלי ולעבור למקום אחר. אתה יודע, בשבדיה כל מה שאנחנו עושים, במיוחד כאנשי ציבור, הוא מידע ציבורי. נהגתי להתבדח ולומר שאנשים יודעים איזה צבע תחתונים יש לי עוד לפני שאני בוחר בו. מספר הטלפון שלי, הכתובת שלי - הכל היה פומבי. אז כדי לקבל את הזהות הסודית שיש לי עכשיו, הם הכריחו אותי לעבור דירה. כך הם יוכלו להסתיר את הכתובת שלי, את מספרי הטלפון, וכן הלאה. אבל כחבר פרלמנט, אי אפשר להסתיר אותי לגמרי, ולכן נגרמים נזקים למכונית שלי. ועדיין, מישהו התקשר ממספר נסתר ואמר, 'אנחנו הולכים להרוג אותך. תעמוד בתור, אתה לא הראשון'".
אלא שהאיומים לא מרתיעים אותו. בביקורו השישי בארץ, כמו בפעמים הקודמות, הוא נפגש, בין השאר, עם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר, ולנגד עיניו יעד עליון אחד - "להחליש את הרפובליקה האסלאמית ולוודא שנגיע למצב של שינוי המשטר. זאת באמצעות יצירת אפקט דומינו שיעורר את הדברים לקרות".
את תהליך השרשרת הזה אקונדי קיווה להניע, כאמור, על ידי הגדרתם במדינות המערב של משמרות המהפכה כישות טרוריסטית. "הרפובליקה האסלאמית תכעס על האירופאים שיעשו זאת. היא תקרא לשגרירים שלה לחזור לארצם. אנחנו (האירופאים) נעשה אותו הדבר. לאחר מכן לא יהיה עוד מסחר בין האיחוד האירופי לרפובליקה האסלאמית. לפני כמה שנים הסחר עמד על כמה מיליארדי יורו בכל שנה. אנחנו לא רואים את המספרים האלה עוד. אבל העניין הוא שכדי להגיע למטרה הזו (הפלת המשטר), אנחנו צריכים להבין גם איך האיראנים חושבים ואיך הם מתנהגים. והכוונה אינה לאופוזיציה בגלות, אלא לעם האיראני שבפנים".
אקונדי מספר שכדי לערער את המשטר, הוא בנה בתוך איראן "רשת שעושה דברים כדי להטריד את הרפובליקה האסלאמית".
אתה יכול לפרט בכמה אנשים מדובר ומה הם עושים?
"אין לי צבא... אבל הם עושים כל מיני פעילויות ברשתות החברתיות, פעילות מפלגתית ברמות שונות. יש לי פעילים, גם דמויות פוליטיות, והצלחתי למדי. אבל כפרלמנטר במדינה מערבית, יש עלי גם מגבלות מה ביכולתי לעשות".
אקונדי מקדיש, אפוא, מאמצים מרובים להפיל את המשטר. יש לו תוכנית מפורטת שאותה הוא מציג בפגישות שקיים כאן בארץ וגם בארה"ב. הוא יזם הפגנות נגד המשטר ברחבי אירופה, העביר החלטות נגדו בפרלמנט השבדי, נשא נאום במועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, תחת החסות של UN WATCH - "הנציג האיראני קטע את דבריי פעמיים", ועוד.
אלא שכעת הוא מוטרד מאוד, ולמעשה חושש שכל מאמציו יירדו לטמיון. כי כאמור, לדעתו, אפילו אם וויטקוף ישיג את ההסכם הקשוח ביותר עם האיראנים, הוא ירחיק את המטרה העליונה של הפלת המשטר. לכן אקונדי מתנגד להסכם מכל סוג שהוא.
אפילו פירוק תשתיות הגרעין כפי שדורש נתניהו לא מספיק טוב בעיניך?
"(בגרעין) יש להם את מה שיש להם. מלאי מטבע חוץ נותר לאיראן לארבעה או לחמישה חודשים בלבד. הם נמצאים בנקודה החלשה ביותר שלהם במהלך 46 השנים מאז המהפכה האסלאמית. כל הסכם ייקח אחורה שנתיים וחצי מהעבודה שלי להחלשת הרפובליקה האסלאמית. הוא יעניק להם בדיוק את המתנה הדרושה להם כשהם עומדים על סף הכישלון. כלומר, זמן וכסף".
אף על פי שהוא תומך גדול של ממשל טראמפ, אקונדי תוקף במילים חריפות את הבחירה בסטיב וויטקוף לשאת ולתת עם איראן. "למען האמת, אני עצבני על כך שהם השתמשו בחובבן כמו וויטקוף כנושא ונותן. הרפובליקה האסלאמית דרשה שזה לא יהיה מרקו רוביו (מזכיר המדינה המנוסה), אלא וויטקוף. גם רוסיה דרשה אותו. זו אותה אסטרטגיה. מדוע? כי קל לשחק איתו. אין לו ניסיון בנושאים גיאופוליטיים רגישים מסוג זה".
אתה לא חושב שטראמפ יודע מה הוא עושה?
"אני לא סומך על טראמפ. הוא יהיה עסוק במלחמת הסחר המטופשת שהוא פתח נגד כל העולם. אפילו התוכנית של נתניהו לפגוע באיראן צבאית בחודש מאי - שטראמפ אמר לה 'לא' - אינה הדרך הנכונה להתקדם. כי אתה יכול להרוס 1,000 אתרים צבאיים. זה גדול, אבל המשטר לא ייפול. הפתרון היחיד שיאפשר להגיע ליציבות במזרח התיכון, ויעניק ביטחון לישראל ושגשוג לחברה האיראנית, הוא שינוי משטר".
אקונדי מדגיש כי הוא מצויד בתוכנית כיצד להביא לנפילת המשטר המטורלל בטהרן. מטבע הדברים הוא לא חושף אותה, אך מסביר: "אתה צריך לוודא שהחברה האיראנית איתך. אתה צריך אנשים ברחובות. כדי להוציא את האנשים לרחוב, צריך להבין מה מניע אותם, מהם הכפתורים שצריך ללחוץ עליהם, וצריך לוודא שהמעבר לא יוביל לכאוס, כי אף אחד, במיוחד האירופאים, לא רוצה כאוס במזרח התיכון. אז אתה צריך לעשות כמה דברים בו בזמן, כדי שיקרה מה שצריך לקרות. יש תוכנית, יש רעיון איך לעשות את זה".
את התוכנית והרעיון אקונדי מנסה לקדם כאן בישראל וגם בארה"ב, "שעוד לא עלתה על הספינה". יש גורמים רבים שרוצים בהפלת המשטר וכבר ניסו לעשות זאת, אך אחד היתרונות הגדולים בהצעה שלו הוא התחייבותו המקדימה לכך שאין לו שום עניין להשתתף בהנהגה העתידית של איראן, ביום שאחרי הפלת המשטר. זאת בשונה מהרבה כוחות אחרים באופוזיציה האיראנית הגולה, שנאבקים במשטר, אבל גם זה בזה, כדי לחלק את עור הדוב בטרם ניצוד.
כך או כך, 48 שעות בלבד נמשך הביקור של חבר הפרלמנט השבדי־איראני בישראל. כאן בארץ ידוע לו שהוא משכנע את המשוכנעים. ברור לו גם שכוחו כחבר פרלמנט בודד מוגבל למדי. אך שאיפתו היא לצרף גורמים מדינתיים, כמו ארה"ב וישראל, לתוכנית הגדולה להפלת המשטר.
האם יש הירתמות כזו בירושלים?
"אני מקווה שממשלת ישראל רואה את היתרונות של התוכנית הזו, הן לטווח הקצר, הן לטווח הבינוני והן לטווח הארוך. כי תקיפה צבאית פשוט תפתור את האיום המיידי, אבל לא את הבעיה לטווח הארוך. כרגע זה שחמט איראני כפול. אם הם מגיעים לגרעין הם ניצחו, ואם יש הסכם - הם גם ניצחו כי המשטר הרוויח זמן".
האופציה הצרפתית
זה אולי מפתיע, אך אקונדי אינו האירופאי היחיד שמוטרד מהגישה הפייסנית שמגלה וויטקוף, ככל הנראה, במשא ומתן עם איראן. אנחנו רגילים לחשוב על טראמפ כנץ טורף, בעוד האירופאים נתפסים כארנבים רכרוכיים. לרוב הדימויים האלה נכונים. טראמפ אכן מאיים צבאית על איראן בעצם הימים האלה, בעוצמה ובמוחשיות שלא נראו מעולם.
אבל, וזה אבל גדול, בעוד החמקנים האמריקניים מעופפים להם לעבר בסיס דייגו גרסיה, בשולחנות המשא ומתן מושגת "התקדמות מהירה". כך מדווחים הן האמריקנים והן האיראנים. על פי שר החוץ שלהם עבאס עראקצ'י, שכבר 20 שנה מנהל משא ומתן עם המערב על תוכנית הגרעין, בן שיחו האמריקני סטיב וויטקוף - שנכנס לפני חודש לסוגיה - אישר לאיראן להמשיך בהעשרת אורניום בדרגה נמוכה. אם זה אכן המצב, איראן השיגה הישג לא מבוטל.
וויטקוף, כזכור, כבר אמר ברשת פוקס שאין לו בעיה עם "העשרה אזרחית" ברמה של 3.67%. אחר כך פרסם הבהרה וחזר בו, ומאז שומר מרחק מהתקשורת. הוא וצוותו הבינו שהפומביות מזיקה לעניין ולהם. מה שבטוח, הגישה הרכה של וויטקוף, בתוספת חוסר ניסיונו בסוגיה, מטרידים גם את צרפת. כן, אותה מדינה שבעצם הימים האלה מארגנת שוב ועידה בינלאומית עם "חזון חדש למזרח התיכון", עוקפת את אמריקה מימין בכל הנוגע לאיראן ולגרעין.
"יש לנו הרבה במשותף עם הדאגה של ישראל", אומר פקיד ממשלתי צרפתי. "השעון מתקתק, ואנחנו רוצים להימנע ממצב שבו האיראנים קונים זמן באמצעות משא ומתן. אנחנו גם רוצים למנוע עסקה מהירה ומלוכלכת, שתמנע פתרון שורשי לבעיה".
צריך להדגיש שהצרפתים אינם תומכים בשלב הזה בפעולה צבאית. אצל עמנואל מקרון מאמינים ש"עדיין יש מקום לדיפלומטיה". עוד הם סבורים שהדרישה של נתניהו ל"מודל הלובי", קרי: פירוק מוחלט של תשתית הגרעינית, אינה מציאותית. במילים אחרות, פריז תקיפה יותר מטראמפ אבל פחות מנתניהו.
יחד עם שכניהם הבריטים והגרמנים, הצרפתים הקימו את הקבוצה שנקראת 3E, ואשר קיימה כמה מפגשים עם האיראנים בשנים האחרונות. האירופאים הציעו לממשל טראמפ להיעזר בניסיון האירופי ולהתחיל את השיחות עם עראקצ'י, בנקודה שבה הסתיימו אלה שקיים פורום 3E. שלוחיו של טראמפ השיבו בשלילה. הביטחון העצמי המופרז של האמריקנים כבר עלה להם בכמה מבוכות. מאחר שכרגע יש איפול כבד למדי על תוכן השיחות, קשה להבין את המצב לאשורו, אך כאמור, שני הצדדים אומרים שהושגה "התקדמות".
לאיראנים, אלופי תעמולה מתוחכמים שכמותם, יש כמובן עניין להראות שלא ויתרו על דבר, אולם ברור שהשיחות עם ארה"ב נכפו עליהם, מחשש לפעולה צבאית. הרי עם ממשל ביידן הם סירבו לדבר ארבע שנים. גם ממשל טראמפ היה מוחרם, עד שנושאות המטוסים עשו דרכן לאזור.
מכיוון שכך, את מתקפת החיוכים וההסברה כאילו קיבלו מוויטקוף כל מה שרצו, צריך לקחת בעירבון מוגבל מאוד. זה לא שאין מקום לדאגה, יש גם יש. ועדיין, טראמפ מבין אישית, לאומית ובינלאומית את הסכנה הנשקפת מאיראן. קשה להאמין שיתכנס להסכם כמו זה שעליו חתם אובמה לפני עשר שנים. סוף כל סוף, מהסכם כזה בדיוק הוא עצמו פרש בכהונתו הראשונה.
עיניים על קורילה
עוד צריך לומר שדברו של הצבא האמריקני חשוב מאוד גם כן. ממש כמו בישראל, כאשר מערכת הביטחון אומרת למפקד העליון שלה "איננו יכולים לעשות מה שאתה מבקש", הוא חושב פעמיים אם לתת את הפקודה. עם זאת, אם המסר הוא "אדוני הנשיא, אנחנו מוכנים. אתה רק צריך לאשר", הדבר ינסוך ביטחון בטראמפ.
במקרה הנוכחי יש מי שאומר לטראמפ שכל הכלים ערוכים ומוכנים לפקודתו, וזהו מפקד פיקוד המרכז האמריקני, מייקל אריק קורילה. הגנרל הוא ארכיטקט השילוב הצבאי של ישראל במזרח התיכון. "קורילה הגורילה", כפי שיש מי שמכנים אותו, הוכיח בשתי התקפות הטילים של איראן על ישראל עד כמה המערך האזורי פועל כמו תזמורת משובחת.
כעת הגנרל משוכנע שניתן וצריך לתקוף את איראן צבאית, ושאין עיתוי טוב יותר מהימים האלה. טראמפ, מצידו, אמור לבקר בסעודיה, בקטאר ובאיחוד האמירויות בעוד שלושה שבועות. הדעת נותנת שלפחות עד אז לא תיעשה שום פעולה כוחנית, כדי שהביקור יעבור בשלום.
אבל אחרי שאמרנו את זה, צריך לזכור שבראש מעצמת העל היחידה בעולם עומד המנהיג הכי פחות צפוי בעולם. האם ייתכן שלמרות השיחות של וויטקוף בעומאן, ביקור הנשיא במזרח התיכון הוא בכלל הטעיה, או אולי יתקיים לאחר שתשתית הגרעין תופצץ?