לא רוצים טובות. עם כל הכבוד שאנו רוחשים לכל מי שנושא במשרתך בבית הלבן, לא נוכל לעבור לסדר היום על התנהגותך העוינת. מי בכלל ביקש ממך להגיע אלינו ברגע הקשה בתולדותינו, ולאיים מירושלים על אויבינו שלא יעזו לפגוע בנו? מה אנחנו - הילדים שלך, ואתה ההורה המאיים על הילדים שמרביצים לנו? מי תבע ממך לשלוח לכאן נושאות מטוסים כדי להרתיע את דורשי רעתנו? למה אתה מפעיל את הווטו שלך כדי למנוע החלטות במועצת הביטחון? מי דורש ממך להעתיר עלינו תקציבים ולשלוח לנו ציוד ותחמושת? אנחנו לא נשכח ולא נסלח. הרי ברור לנו שאתה פועל מתוך האינטרסים הצרים שלך. שנת בחירות. מצביעים יהודים. תורמים יהודים. הכל כל כך שקוף. בכל פעם אתה מזכיר לנו את פגישתך עם גולדה לפני מלחמת יום כיפור. בכל פעם אתה מכריז שאתה ציוני. אנחנו לא קונים את החנופה הזו.
ואז יוצא המרצע מן השק, ונגלית התוכנית האמיתית שלך. מאחורי כל הטוב שאתה משפיע עלינו, לכאורה, מסתתרת המזימה: אתה רוצה שישראל תחיה בשלום. אתה רוצה להבטיח את הרוב היהודי במדינה דמוקרטית, לצד מדינה פלשתינית מפורזת. אתה רוצה שפלשתין תכיל את רצועת עזה, ושישראל לא תתעסק עם החינוך והבריאות והשפכים של הרצועה הזו, גדושת האנשים. אתה רוצה ברית אסטרטגית ביניכם לבין סעודיה, שישראל תהיה חלק ממנה. זה מה שאתה רוצה באמת. מזל שגילינו זאת בזמן.
לא ניתן לך. אפילו הבן של בן גביר כבר הבין עם מי יש לנו עסק. לנו יש פתרונות אחרים. אנחנו עם לבדד ישכון. לא זקוקים לטובות שלך באו"ם. אסור לנו להתעסק עם בתי דין בינלאומיים חורשי רעתנו. נסתדר. לא יהיה כאן שלום אף פעם. תמיד נחיה על חרבנו (כי הרבה יותר מחרבות בין כה וכה לא יהיו לנו), ואת הפלשתינים כבר נמצא דרך להעביר למקומות אחרים. הם יעשו זאת מרצון, כמובן. וחוץ מזה, עוד מעט יחזור אלינו טראמפ (שעל שמו קראנו את היישוב המשגשג רמת טראמפ). הוא באמת אוהב אותנו, ויוכל לסדר לנו מדינה אחת או שתיים, לפי הזמנה. איתך עוד נערוך את החשבון.
ממשיך להפציץ. אין שום ספק שהמהלך המדיני החשוב ביותר בתולדותינו היה הסכם השלום בין ישראל למצרים, בחתימתם של מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר. זה היה ההסכם ששינה את מצבנו האסטרטגי, ששבר את בדידותנו באזור ושפתח את הדרך להסכמים אחרים. מצרים עצמה שילמה על כך מחיר כבד, והוצאה לשנים אחדות מן הליגה הערבית.
לא בטוח שאביגדור ליברמן (זה שהבטיח לחסל את סינוואר ואת הנייה בתוך יומיים אם יהיה שר ביטחון, ושכח זאת כשהתמנה לתפקיד), שעולמו צבוע רק בשני צבעים - שחור ולבן - מבין את משמעות הסכם השלום הזה. כפי שקודם לכן הציע להפציץ את סכר אסואן, ולא הבין מה עלול רעיון ההבל הזה לעולל לישראל - כך הוא מציע עכשיו להתעמת עם מצרים על רקע עתיד ציר פילדלפי.
האיש שכבר מילא את כל התפקידים החשובים בממשלה, חוץ מלעמוד בראשה, מדבר כאחרון האנשים כשהוא מציע בישיבת סיעתו "לעשות את מה שטוב לנו" (מה שאומר, במשתמע, שכל האחרים עושים את מה שטוב לגורמים זרים), ולהעמיד את המצרים במקומם. אופציה של הידברות עם השכנה החשובה ביותר שלנו כלל לא עולה על דעתו.
טרגדיה, לא קומדיה. העימות המטורף וחסר התקדים במליאת הכנסת בין שני חברי סיעת הליכוד השבוע נראה כמו קומדיה, אבל כניסתם של אנשים כאלה לבית המחוקקים היא טרגדיה, והעובדה שאין קוראים אותם לסדר היא חרפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו