"המנהל ראה שאני חרדי - והשיחה תפסה כיוון אחר": כשחרדים רוצים להצטרף לשוק העבודה

"יצאתי מהמעלית והתקשרתי למנהל לעדכן אותו שהגעתי", נזכר ח' בראיון עבודה שנערך לו לפני כמה שנים בחברת הייטק מוכרת. "הוא אמר שגם הוא שם, הביט לעברי, וכשראה בחור חרדי עם פאות וזקן - הבחנתי בהפתעה על פניו. שום נושא טכנולוגי או מקצועי לא עלה בשיחה שקיימנו.

"הוא שאל אם מפריע לי שיש נשים בצוות. עניתי ששירתי בצבא לצד נשים, ושגם היתה לי מפקדת, ושזו לא בעיה. הוא הדגיש שפעם בחודש הצוות יוצא לאכול יחד, ורצה לדעת מה אעשה בנושא הכשרות. אמרתי שינהגו כמו שהיו נוהגים אם היה בצוות עובד צמחוני. הראיון הסתיים בתוך כמה דקות, ועוד לפני שהספקתי לצאת מהמעלית קיבלתי ממנו מייל שבו נכתב 'החלטנו לבחור במועמד אחר. חג שמח'".

כבר שנים מטיחים רבים באנשי המגזר החרדי כי הם לא עובדים או לוקחים חלק בנטל הכלכלי הלאומי. השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי ב־2022 4,725 מבוגרי החינוך החרדי סיימו תואר אקדמי - עלייה של 25.5% מהשנה שקדמה לה. אז מה קורה כשבציבור החרדי יש מי שמבקשים להיכנס לשוק התעסוקה - ועוד לעולם ההייטק, שנחשב יוקרתי ומתגמל? לפי עדויות ונתונים שונים, בחלק גדול מהפעמים הם לא מתקבלים בברכה, ולפי גורמים בענף הם אף מרוויחים פחות ומנוצלים לרעה.

ח' הוא חסיד קרלין שגדל בירושלים. לאחר שעבר את המסלול החרדי הקלאסי, שכלל את מיטב הישיבות וחתונה, הוא החליט להתגייס לצבא - בחירה לא קלה שהוא ניסה להצניע. "שירתי ב־8200 שלוש שנים. קיבלתי פטור ממדים, וכשיצאתי הביתה זה היה על אזרחי. במשפחה הקרובה ידעו, אך לא מעבר לזה".

לאחר השירות ביחידת המודיעין היוקרתית, המשלבת פעילות טכנולוגית ענפה, ח' היה משוכנע שדרכו לעולם ההייטק מובטחת. "ביקשתי לעסוק במשרה דומה למה שעשיתי בצבא. ראיתי מודעה בלינקדאין של אותה החברה, והתכתבתי עם מנהל הפיתוח. לאחר הראיון המנהל נשמע מרוצה וביקש שאכין תרגיל בית. אחרי שהוא אהב גם את זה קבענו להיפגש במשרדי החברה, אבל ברגע שראה שאני חרדי - השיחה הלכה לכיוונים אחרים ולא מקצועיים. במייל ששלח לי הוא כתב שההחלטה לא להעסיק אותי התבססה על תרגיל הבית - אותו התרגיל שבזכותו בכלל נקבע לי ראיון העבודה".

מאז הקפיד ח' לציין בקורות חייו כי שפת האם שלו היא יידיש. "לא רציתי לעבור שוב סיטואציה שבה אני משקיע זמן ומאמץ בתרגיל בית רק כדי שיבטלו אותו מפני שאני חרדי. שלחתי הרבה קורות חיים, ואף על פי ששירתי ב־8200 - שפותחת דלתות עבור אחרים - מקומות רבים כלל לא חזרו אלי".

"מכשול" יום השישי

לבסוף התקבל ח' לחברה אחרת שבה היה מרוצה, וכעבור זמן מה פגש קולגה חדשה. ההיכרות ביניהם איששה אצלו את מה שחשב על הדחייה שקיבל כמה חודשים קודם לכן: "היא באה מהחברה הקודמת שלא קיבלה אותי, וסיפרה שעלה שם חשש שהעובדה שאני חרדי תפריע למרקם הצוות. היא גם הוסיפה שחבל שלא הכירה אותי אז כפי שהיא מכירה אותי היום. אז באמת התחבר לי הכל. אדם עם זקן ופאות כנראה מרתיע לא מעט אנשים בציבור הרחב. חבל".

גם ד', שגדל בבני ברק בציבור החסידי, נתקל בתגובות דומות: "גדלתי בזרם שהוא הסגור והקיצוני ביותר, למדתי בחיידר ואז בישיבה קטנה וגדולה. התחתנתי והתחלתי ללמוד בכולל. במקביל למדתי לתואר ראשון, מה שהפך אותי לאאוטסיידר. לימודים אקדמיים הם פחות מקובלים, והייתי חריג בנוף". החריג הפך לחריג עוד יותר כשהחליט גם להתגייס לצה"ל בגיל 28, כשהוא נשוי ואב לשני ילדים. "הייתי עוף מוזר, מורעל. החלטתי שאם אני לא באמת לומד בכולל - אין סיבה שלא אשרת בצבא".

גם הוא שירת ב־8200, כולל שנתיים בקבע, ולקראת סוף השירות ביקש לבחון את השוק הפרטי. "יצאתי מהבסיס לראיונות על מדים, ובכל פעם שנציג החברה אסף אותי, שמתי לב לרתיעה. באחת הפעמים ראש הצוות בא לקראתי, וכבר מרחוק ראיתי שההליכה שלו מהוססת. אמרו לו שיפגוש חייל מ־8200, ופתאום הוא רואה חרדי עם כיפה שחורה. התחושה הזאת, גם אם היא לא נעימה, לא היתה זרה לי, כי גם בצבא כשאנשים פגשו אותי לראשונה הם נרתעו ממני. אחרי שהכירו אותי אמרו משפטים כמו 'חבל שלא כל החרדים כמוך'. הם רצו להחמיא, אבל הכלילו ציבור שלם".

כמו ח', גם כשד' נכנס לחדר הוא הרגיש מהר מאוד במניפולציות מצד המראיין. "סיפרתי לו מה התפקיד שלי ביחידה ובאילו טכנולוגיות אני משתמש. הוא אמר שהם מחפשים בדיוק את כל מה שאני לא עושה. כך היה לגבי כל נושא ותחום. אמרתי לו שבמשרה שפורסמה דווקא היה כתוב שמחפשים בדיוק את התחומים שאני עוסק בהם, אז הוא אמר שאולי נפלה אי־הבנה. ניסיתי בכל זאת לספר לו על היכולות ועל הניסיון שלי, למקרה שזה כן רלוונטי, אבל הוא קטע אותי ואחרי כמה דקות הראיון הסתיים. מובן שלא התקבלתי, וכשבדקתי עם חברת ההשמה מה כתב להם, הטענות שלו לא היו נכונות. הבנתי שלא מדובר בטעות או בצירוף מקרים. הוא לא רצה לקבל אותי משום שאני חרדי.

"כשקיבלתי דחיות, התחושה היתה לא נעימה, כי הייתי בצוותים החזקים ב־8200, חטפתי הרבה מהציבור החרדי על זה שהתגייסתי לצבא והעיפו את הבן שלי מבית הספר. כשאתה חוטף מצד אחד על דבר כזה, ואז מהצד השני רק כי אתה חרדי - זו תחושה שאתה לא פה ולא שם, תחושת תלישות מאוד לא נעימה".

"אני לא טייפ־קאסט חרדי קלאסי", מספר א', שגדל בבית דתי־לאומי ועם השנים החל לקיים אורח חיים חרדי. "נקודת הפתיחה שלי היתה שונה, וכללה רקע במקצועות הליבה ובמחשבים - ובכל זאת זה לא עזר לי". מגיל 15 הוא עוסק במחשבים, ועוד לפני שרכש השכלה מקצועית בתחום היה בעל ידע רב, שבעזרתו ניסה להתקבל לעבודה בכמה חברות, ללא הצלחה. על אחת מהן, חברה פיננסית גדולה, הוא מספר: "כבר בהליך הקבלה המראה החרדי שלי יצר עניין מיוחד. אחרי שלא הצלחתי להתקבל לעוד מקומות, תליתי את זה בכך שאולי לא הייתי מקצועי מספיק, או כי אין לי ניסיון והכשרה. חשבתי שהעובדה שלא שירתי בצבא גם היא בעוכריי, אז אשתי אמרה לי שאולי כדאי שאתגייס - וכך עשיתי".

א' שירת בצבא ארבע שנים והיה מנהל רשת במחלקה לביטחון מידע בקריה, ושם סיפק פתרונות טכנולוגיים ללשכות של קצינים בכירים. הוא סבר כי השירות בסדיר ובקבע יפתור את כל בעיותיו התעסוקתיות, אך המציאות שוב טפחה על פניו.

"הייתי בטוח שאחרי הצבא יעופו עלי, בעיקר כשיראו שעברתי קורסים מקצועיים, אבל אף אחד כמעט לא חזר אלי. גם כשחזרו, הרגשתי שמנסים להערים עלי קשיים רק כי אני חרדי. רבים הדגישו שהם עובדים גם בימי שישי, וכשאמרתי שאני מוכן להתגמש - אמרו שהם חייבים זמינות בסופי שבוע". לדבריו, גם כשהתקבל למקומות עבודה, הוא חווה אפליה בתנאי העבודה. "התחלתי משכר מאוד נמוך ביחס ללא־חרדים, שבאותו התפקיד קיבלו שכר יותר גבוה".

"יש גיוון אבל אין שוויון"

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אשתקד עמד שיעור תעסוקת החרדים בגילי 64-25 על 66.6%, לעומת 84% במגזר הכללי - עלייה של 28% מ־2010, לעומת עלייה של 17% בשאר המגזרים. בחלוקה מגדרית, שיעור הנשים החרדיות העובדות עמד על 80% - נתון דומה לשיעור הנשים במגזר הכללי. בשבוע שעבר פורסם כי שיעור תעסוקת הגברים החרדים ברבעון הראשון של 2023 עלה ל־55.8% - נתון שנמוך מיתר המגזרים, אך שמשקף זינוק של כ־10% בעשור האחרון.

בעולם ההייטק, לעומת זאת, מתגלים הפערים הגדולים באמת, שגם בחלוף השנים לא נסגרים: מנתוני הלמ"ס ל־2019, שעובדו על ידי המכון החרדי למחקרי מדיניות לנתונים מנהליים, עולה כי ב־2010 שכרו של איש הייטק חרדי עמד על 16 אלף שקלים, לעומת 21,400 לעובד לא־חרדי - פער של 5,400 שקלים. ב־2019 הרוויח העובד החרדי הממוצע 19 אלף שקלים, לעומת מקבילו מהמגזר הכללי שהרוויח 28,700 שקלים - פער של כמעט 10,000 שקלים.

גם בגזרת הנשים הפערים גדולים: ב־2010 הרוויחה עובדת הייטק חרדית 9,900 שקלים, לעומת מקבילתה הלא־חרדית שהרוויחה 13,900 שקלים; וב־2019 שכרה של החרדית עלה ל־14,200 שקלים - אך כמוהו גם שכרה של הלא־חרדית (19,500 שקלים), והפער צמח ל־5,300 שקלים. הנתונים המסתמנים לשנה הנוכחית אמנם טרם פורסמו, אך הם צפויים להישאר דומים.

מי שמכיר את הפערים מקרוב הוא יוני קולב, שעובד בעולם ההייטק מ־2007. הוא היה מראשוני מפתחי האייפון בישראל, והקים בית תוכנה בשם Quickode, שנמכר ב־2016. וכמו כן, היה מנכ"ל של חברת VIA, שהינה חברת בת של VIA מוביליטי. כיום הוא מנכ"ל "קרוס ריבר ישראל" שהיא חטיבת הפיתוח של חברת קרוס ריבר חלוצת הפינטק מארה״ב, שמעסיקה 180 עובדים, רבים מהם חרדים. קולב סבור כי קידום תעסוקת חרדים בהייטק יביא לקידום הכלכלה הישראלית, אך כי הגיוון לא מספיק אם לצידו לא מגיע גם שוויון: "יש חברות שמתהדרות בכך שהן משלבות עובדים חרדים, אבל מה שהן פחות מבליטות זה את העובדה שלרוב הם מרוויחים עשרות אחוזים פחות מעובדים אחרים".

גם באותו התפקיד ובאותן שעות העבודה?
"כן. כי אם באים אנשים שמוכנים לעבוד עבור חצי מהשכר המקובל בשוק - למה שהם יגידו לא?"

מנצלים אותם?
"כן. הם משתמשים בשלל טענות, כמו שנשים חרדיות יוצאות הרבה לחופשת לידה, או שהציבור החרדי לא מחובר לטכנולוגיה ברמה היומיומית - אבל אלה רק תירוצים. בסוף מנצלים את הביטחון העצמי הנמוך ואת ההערכה העצמית הירודה שלהם, לפחות בתחילת דרכם המקצועית".

ד' מוסיף: "מבחינתי, לימוד תורה הוא ערך לגיטימי וחשוב, אבל הנושא צריך להיות תחת בקרה - כי מי שלא לומד תורה בצורה יסודית ומעמיקה, כמו במתכונת 'תורתו אומנותו', בדרך כלל לא שורד".
ח': "אני מתנגד לתקציבים שמשולמים מראש, מכמה סיבות: זה מעודד עוני, מביא לשליטת העסקנים והפוליטיקאים בציבור וגורם לשנאה בין המגזרים, ובסוף רוב הכסף כלל לא מגיע לאברכים ולמי שבאמת לומד. בשורה התחתונה - אין באמת תועלת בכספים האלה".

מוסר עבודה חריג

שרה הוכמן מבני ברק היא חרדית מהזרם הליטאי, והיא מקפידה לציין שהיא נשואה לאברך ואם לשישה. את דרכה בעולם ההייטק החלה לפני 13 שנה בעקבות אמה וארבע אחיותיה, וסיימה תואר במדעי המחשב. כיום היא מומחית כתיבת קוד ופיתוח מוצרים, והיא מנהלת את מרכז הפיתוח של חברת התוכנה SQLINK, שמבצע מיזמים עבור חברות גדולות בשוק ושבו מועסקות יותר מעשר עובדות - כולן חרדיות.

הוכמן עצמה לא נתקלה באפליה על רקע היותה חרדית, אך הנשים שהיא מעסיקה סיפרו לה על תנאי השכר שקיבלו. "העובדות החרדיות הן מאוד מוכשרות, אבל קשה להן להשתלב בתפקידים נחשקים בחברות גדולות, כי לא תמיד יש התאמה לצרכים שלהן כמו שיש אצלנו - כמו ישיבה נפרדת, כשרות מהדרין, אינטרנט מסונן, ימי גיבוש וכדומה. הן לא מוכנות להתפשר על הערכים שלהן, גם במחיר של שכר נמוך יותר - והמעסיקים מנצלים את זה".

למה שחברה תשקיע כל כך הרבה משאבים בהתאמות שעליהן דיברת, אם היא יכולה לגייס עובדים בלי כל התנאים האלה?
"אי אפשר להתלונן על המגזר החרדי בלי לנסות ללכת לקראתו. מי שלא לוקח את החרדיות מפספס נתח ענק ואיכותי בשוק, ומפסיד עובדות מעולות ומסורות".

אולי השכר הנמוך פשוט תואם את מצבן המקצועי, לאור הרקע שממנו הן באו, ללא לימודי ליבה ועם הכשרה מינימלית?
"זה פשוט לא נכון. הרמה המקצועית של העובדות היא מאוד גבוהה. גם אני, שמכירה אישית את הנשים החרדיות, נדהמתי מהרמה שלהן, שבוודאי לא נפלה מזו של עובדים לא־חרדים שעבדתי איתם בעבר. גם המומחים שמלווים אותנו אומרים שהן ברמה גבוהה מאוד. אבל בוא נדבר על הפיל שבחדר: הטענה הגדולה ביותר נגד החרדיות היא שהן יוצאות הרבה לחופשות לידה. זה מה שהכי כואב למנהלי החברות. אבל מכיוון שלרוב הן המפרנסות היחידות במשפחה - אז בניגוד לעובדות מהמגזר הכללי, שבדרך כלל מאריכות את חופשת הלידה, הן חוזרות מהר מאוד לעבודה".

לדברי הוכמן, על החודשים ה"אבודים" האלה מפצים המקצועיות ומוסר העבודה שהיא רואה בנשים החרדיות: "אני מרגישה ששווה לי להכיל את חופשות הלידה כדי לקבל עובדת ברמה מאוד גבוהה, עם מוסר עבודה וניצול זמנים מאוד יעיל. הנשים החרדיות מגיעות לעבודה כבר ב־7:00, שבעולם ההייטק זה לפנות בוקר, ואני מקבלת מהן תפוקה גבוהה כי יש להן דרייב מאוד חזק".

ח', שכיום מעסיק גם נשים חרדיות ושמדגיש כי הוא משלם להן לפי רמת השוק, מוסיף: "בדרך כלל יציעו לנשים חרדיות תפקיד זוטר יותר עם תנאים ירודים. אני מעסיק נשים חרדיות, אז אני שומע את הסיפורים. מנהלי פרויקטים מבטיחים ללקוחות שלהם מפתחות חרדיות בזול, כי הם מציעים להן סביבה נוחה יותר, עם בייביסיטר וכדומה. סוג של הודו בישראל".

יש לעובדים החרדים יתרונות יחסיים?
"אין לעובדות החרדיות פלאפון שכל הזמן שואב אותן, ויש להן מוסר עבודה מאוד חזק", אומרת הוכמן. "ההקפדה שלהן על איסור גזל מביאה לניצול זמן מרבי, ושעות העבודה שלהן מוקדשות אך ורק לעבודה. אגב, המעבר בין מקומות עבודה בפרקי זמן קצרים, כנהוג בעולם ההייטק, גם מצריך מהמעסיקים לספוג זמני הכשרה ולמידה, ובעיניי זה פוגע הרבה יותר מאשר חופשות הלידה. העובדות החרדיות לא עוברות כל כך מהר למקומות אחרים. הן הרבה יותר יציבות".

קולב מסכים עם התכונות שהוכמן מונה, כולל המעבר הפחות תכוף בין מקומות עבודה, ומוסיף: "אני מעסיק אנשים מהמגזר הזה כבר יותר מעשר שנים. הם עובדים מצוינים. רוב השוק מתחיל להבין שיש להם מוסר עבודה בלתי רגיל. זה משהו מהבית, לפעמים אולי קצת מוגזם. יש לנו עובדים חרדים שמבקשים רשות להדפיס דף אחד. זה מדהים אותי בכל פעם מחדש".

על הטענה שלפיה ההכשרה הירודה של עובדי ההייטק החרדים מצדיקה לכאורה גם שכר נמוך יותר, אומר קולב: "אני שומע את הטענות - 'יש להם פחות הכשרה', 'הם לא עשו תואר מלא'. זו הכללה גסה. אבל גם אם תיקח מתכנת לא־חרדי שלא עשה תואר, אלא שעבר רק הכשרה של שנה - הוא ירוויח כמעט פי שניים מעמיתו החרדי, שמתחיל באותה נקודת הפתיחה".

בכל זאת, הם באים מרקע שונה, בלי הרבה ניסיון ועם פער גדול שקשה להשלים.
"זו טענה שלא מחזיקה מים. יש לנו הרבה עובדים חרדים שהם בוגרי תארים אקדמיים, שעברו מכינות, השלימו את מה שהיה חסר להם בתיכון והדביקו את הפער. כשאתה משווה טאלנט לטאלנט, אין הצדקה לכך שהחרדי ירוויח הרבה פחות".

להתנתק מדעות קדומות

הטענות על כך שהציבור החרדי לא מספיק תורם לשוק העבודה גברו בחודשים האחרונים לנוכח חלוקת התקציבים של הממשלה החדשה. "כואב לשמוע את זה", אומרת הוכמן. "אנחנו לא תורמות למשק? בזמני היתה כיתת מחשבים אחת, והיום יש במוסד שבו למדתי חמש כיתות, שזה חצי מכל התלמידות. יש המון ביקוש. שיעור התעסוקה בדור הצעיר במגזר לא נמוך מאשר במגזרים אחרים, ואולי אפילו גבוה מחלקם, וכך גם בנוגע לתשלומי המס, שרק עולים. ועדיין, יש עובדות חרדיות מוכשרות שנכנסות לעולם ההייטק ומקבלות הרבה פחות. נשים חרדיות רבות שעובדות בפיתוח טכנולוגיות לא משלמות כמעט מס, אך הטענה אמורה להיות מופנית כלפי המעסיקים, שמפלים אותן על רקע מגדרי ומשלמים להן שכר לא הולם".

ומה עם הגברים שפחות עובדים?
"זאת האידיאולוגיה שלנו, בזה אנחנו מאמינים. מי שלא מאמין ולא מכיר בערך לימוד התורה, לא באמת יבין אותנו. חשוב גם להבין שהנורמה שהאישה החרדית עושה הכל במשפחה כבר לא נכונה. להפך - הגברים הצעירים הרבה יותר עוזרים בבית, לפעמים יותר מהנשים. זה שינוי מהותי, שמאפשר לנשים להרוויח משכורות משמעותיות".

איך, לדעתך, ניתן לייצר מצב שבו הציבור החרדי ייכנס יותר למעגל העבודה?
"ככל שסיפור ההצלחה של נשות ההייטק החרדיות יגדל, והן גם ירוויחו את השכר שמגיע להן - זה יגרור את הסביבה שלהן ללכת בדרכן. חשוב להבין שאין לנו כמעט אפשרות לעסוק ברפואה או במשפטים, ואם פעם עולם החינוך נחשב אליטה מגזרית־חברתית - היום זה מקצועות ההייטק. גם בתחום השידוכים, בחורה שיש לה השכלה ועבודה בהייטק נחשבת 'שווה' יותר בעיני הבחורים החרדים. העולם בחוץ צריך להיות מודע לזה ולהכין את עצמו. כדאי לו להתאים את עצמו לאורח החיים החרדי, וגם לשלם שכר הוגן כנהוג בשוק. אני לא חוסכת מהעובדות שלי את הרמה המקצועית, הליווי וההכשרה הטכנולוגית הטובה ביותר".

"צריך להתנתק מדעות קדומות, ומההרגל שלנו לשפוט לפי חיצוניות, כי יש לזה מחיר", אומר קולב. "לצערי, כל עוד יש אנשים שמסכימים לעבוד עבור חצי ממה שהשוק משלם - יהיה מי שינצל את זה. אני מתבייש לנצל את העובדים החרדים ולשלם להם פחות רק כי אני יכול. צריך שלמעסיקים תהיה אג'נדה ברורה לשילוב אמיתי של חרדים, כדי שיהיו חלק בלתי נפרד מתעשיית ההייטק, ולא אורחים או נטע זר. ואני לא מדבר על צדקה, אלא על תשלום ראוי לבעלי כישורים ראויים.

"כשבוגר 8200 מתל אביב יתראיין לחברה ויראה שרוב הדירקטוריון מורכב מנשים חרדיות, ושבכל זאת החברה מאוד רווחית ומצליחה - זו אמירה. מעבר לזה, שכר גבוה והוגן לעובדים חרדים ישפר פלאים את רמת החיים של המשפחות החרדיות, ויעודד כניסה של עובדים חדשים. כשהאנשים יראו את העלייה ברמת החיים של השכן שלהם - הם ירצו גם".

אבל אנשי ההייטק החרדים שאיתם דיברנו לא מחכים לניסים ולחסדים מצד המעסיקים ומהחברה - אלא מנסים להילחם באפליה ולשנות את המציאות בעצמם. "מאז המקרים שבהם לא קיבלו אותי לעבודה, הקמתי שלושה סטארטאפים מוצלחים שבהם הייתי מנכ"ל, וכיום אני מעסיק נשים חרדיות ועובדים ערבים", מסביר א'. "ברגע שנותנים לעובד החרדי הזדמנות אמיתית - הוא פורח. כיום התקדמתי, ואני מרוויח יפה, ועדיין חברים שבאו מרקע לא־חרדי מרוויחים יותר ממני. אני לא רוצה להיות תלוי באף אחד, ולכן אני נמצא לקראת פתיחת חברת סטארט־אפ, ואני מתכוון להעסיק חרדים שהכרתי בצבא ושאני מכיר את היכולות המקצועיות שלהם. אני רוצה לעשות אפליה מתקנת".