צריך לזכור: את ההתנתקות עשה הליכוד

אכן, לדייק בנתונים. המתח בין שוללי המהפכה המשפטית לתומכיה, והעיסוק הרב בנושא, מעלים אל האוויר כמויות גדולות של עיוותים היסטוריים שונים, רובם נוגעים להשוואות בין המשבר הנוכחי למשברים קודמים. בשבת האחרונה ראיין שלום קיטל ב"יומן השבוע" של רשת ב' את תא"ל (מיל') הראל כנפו, חבר ב"תנועת הביטחוניסטים", התומכת בסיפוח הגדה המערבית לישראל. כנפו השווה את העימות, המתרחש על רקע הצונאמי החקיקתי, לנסיגה החד־צדדית של אריאל שרון מרצועת עזה, במגמה לשכנע כי כאשר השמאל מקבל החלטות שנויות במחלוקת, הימין מתנהג יפה ומשלים עימן.

קיטל ביקש להגן על האמת ההיסטורית ואמר כי היה זה דווקא הימין שהחליט על הנסיגה המלאה מעזה. כנפו, שבמהלך הקריירה הצבאית שלו כיהן גם כמפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, ולכן אפשר היה לצפות ממנו להכרת ההיסטוריה המודרנית של ישראל, הודיע מייד כי שרון לא עמד בראש הליכוד כאשר צה"ל נסוג מרצועת עזה, אלא בראש המפלגה שהקים לאחר שנטש את הליכוד - "קדימה". קיטל, שאינו קטלא קניא, ניסה לעמוד על שלו, אך המרואיין היסה אותו, ואף הוסיף גערה צבאית־משהו: "צריך לדייק בנתונים". קיטל החליט שלא להמשיך להתעמת.

ובכן, מר כנפו, הנה הנתונים:

• רה"מ שרון הודיע על כוונתו לסגת מרצועת עזה באורח חד־צדדי ב־18 בדצמבר 2003 (באפריל 2004 הוא הסביר, בראיון ל"ניו יורק טיימס", כי עשה זאת כאשר ראה את התמיכה הציבורית ביוזמת ז'נבה, שבה הציעה קבוצה של עשרות ישראלים ופלשתינים בכירים הסדר קבע מפורט. שרון התנגד ליוזמת ז'נבה, והחליט להציע תוכנית משלו).

• ב־2 במאי 2004 הובאה תוכנית הנסיגה מעזה למשאל בקרב חברי הליכוד. 59.5 אחוזים מחברי הליכוד התנגדו לנסיגה, ורק 39.7 אחוזים תמכו בה.

• שרון החליט להתעלם מן התוצאות הבלתי מחייבות.

• "המטה העולמי להצלת העם והארץ" הוביל מאבק חריף נגד הנסיגה, שכלל קריאה לסירוב פקודה, וארגן הפגנות רבות משתתפים כנגדה. המטה גם דרש מן היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את שרון לדין, תוך שימוש ב"חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם", ולאחר הפינוי החל במערכה שכונתה "לא נשכח ולא נסלח".

• מהלך ההתנתקות, שכלל את פינויו המלא של צה"ל מהרצועה ואת הרס כל ההתנחלויות בה, נמשך בין 15 באוגוסט 2005 ל־11 בספטמבר באותה שנה.

• ב־21 בנובמבר 2005 פרש שרון מן הליכוד והקים את "קדימה".

לידיעתו של מי שהיה מפקד המכללה הצה"לית לשעבר: 1. התנהגות הימין בפרשת הנסיגה החד־צדדית מעזה ממש לא היתה מופת להסתפקות בצמידות לכללי המשחק. 2. לטוב ולמוטב היה זה הליכוד, בהנהגת שרון, שהוביל את ההחלטה. 3. היה מצופה ממך לדעת זאת.

תרופת הפלא. תומכי עונש המוות למחבלים תמיד נפנפו בו כתגובה להתערערות הביטחון. מילא המוסר היהודי (זוכרים את "הסנהדרין הקטלנית", אם היא מורה על עונש מוות פעם ב־70 שנה?), מילא ההתנגדות המתמשכת של כל גורמי הביטחון, מתוך הערכה שבפרק הזמן שבין ההחלטה על העונש לבין ההמתה ייעשו מאמצים לחטוף בני ערובה ישראלים (זוכרים את חטיפת הסרג'נטים הבריטים, ב־1947, על ידי האצ"ל כדי להשיג חנינה לשלושה נידונים למוות?). אבל ההבטחה לבוחר חייבת להתממש!

העובדה שמועמדים חסרי אחריות זורקים, לפני הבחירות, בלהט ההתמודדות בין המפלגות, הבטחות שמימושן יעלה למשק הישראלי סכומי עתק שלא נבחנו בעת שהובטחו, וסיכונים ביטחוניים שלא נשקלו, חשובה יותר מכל שיקול אחר. זכות האדם באשר הוא אדם לחיים עלולה להירמס כחלק מגל החקיקה המוטרף להרחיק אותנו מן המדינות הדמוקרטיות במערב, ומן הייחוד הישראלי במזרח התיכון.