| צילום: שלומי צ'רקה

במשפט נתניהו, כל קשר למציאות מקרי

עובדות שהוסתרו, טפסים שלא נבדקו, איכונים סותרים • העדויות בתיקי ראש הממשלה הופכות כל אבן

היועמ"ש לשעבר, אביחי מנדלבליט, נאם השבוע בכנס כלשהו. "אנו חווים מהלך של הפיכה משטרית, ממש לא רפורמה משפטית", אמר האיש שהתלונן ששי ניצן מחזיק אותו בגרון ושהפרקליטות תפרה אותו בתיק הרפז. "אסור לדבר איתם בשום אופן, כל עוד לא ימשכו ויבטלו לחלוטין את התועבה החקיקתית הזאת", הסביר האיש שהגיש בלב כבד, ואחרי שהכיר את החומר לפרטי פרטים, את כתב האישום התפור נגד בנימין נתניהו.

בתקופתו של מנדלבליט כיועמ"ש הוציאה המשטרה צו חיפוש כוזב בחשד לעבירות פדופיליה לתיבות המייל של אבריאל בר יוסף, החשוד בתיק 3000, ושל רעייתו, שלא חשודה בכלום. לפי הצו, הם עסקו ב"הפצת חומר תועבה בדמות קטין". זו היתה הדרך להלבין את הפריצה הלא חוקית בפגסוס.

כשהפרשה נחשפה על ידי ז'ק חן, תגובת הפרקליטות היתה כי נפלה שגגה מצערת. לא סתם שגגה מהרחוב, אלא שגגה מצערת. ותראו איזה צירוף מקרים, זה לא קרה רק בצו אחד אלא בשניים. וכמה מוזר, כל החומרים הרלוונטיים שהוצגו לשופטת שנפטרה מאז, נעלמו.

השבוע העיד בתיק 4000 רפ"ק בדימוס שלומי חכמון. בחקירה הנגדית של הסנגורים ז'ק חן ובועז בן צור התברר שלמעשה, תפקידו של חכמון היה להפוך את שלמה פילבר לעד מדינה. הוא הצליח לעשות זאת בתוך יממה ממעצרו. חכמון הודה ששלושה נחקרים סומנו מראש כדי להפוך לעדי מדינה נגד נתניהו: שאול אלוביץ', ניר חפץ ופילבר.

שלמה פילבר. גרסתו עומדת במבחן המציאות?, צילום: יוסי זליגר

על פי חכמון, גרסת פילבר אינה מספיקה לכתב האישום. חכמון הודה שהמשטרה לא טרחה לחזק את גרסת פילבר או להצליב אותה עם ראיות פיזיות, איכונים, מיילים, יומנים, וכל אותה עת הפרקליטות היתה צמודה כמו ג'ינס סקיני למשטרה. החוקרים לא נשמו בלי אישור הפרקליטות.

עו"ד בן צור: "לא בדקת את התכתבויות עם דוד שרן שיכולות לשפוך אור על פגישת ההנחיה, אם התקיימה". חכמון: "לא יודע אם זה נבחן, היינו צריכים לבחון. תקלה". בן צור: "בדקתם איכונים, רישומים בכניסות למשרד ראש הממשלה? זה לא מסתדר עם העדות של פילבר, בדקתם?". חכמון: "תקלה, התכתובות היו חייבות להיות מוצגות בפניו. החומר כולו היה ברשות ניירות ערך, סמכתי בעיניים עצומות על פולינה ואודי חוקרי הרשות.

"אמרתי שאם היינו רק עם העדות של פילבר, לא היינו פה".

השופט ברעם: "אתה משתף בהגינות בתחושות. כמסקנה, איך אתה מעריך את העדות שלו? סברות וכו'...". חכמון: "בעיניי יכול היה לתת אם זו האמת שלו. הוא די זהיר, נזהר, אני לא הייתי מסתמך רק על עדות פילבר".

על פי חכמון, בישיבות הסטטוס (גורמי משטרה ופרקליטות) כבר היו איכונים הסותרים את גרסת פילבר לגבי פגישת ההנחיה. למרות זאת, הוגש כתב אישום על סמך גרסה שלא יכולה להתקיים במציאות פיזית כלשהי. המשטרה לא בדקה את "הדפדפת הצהובה" של פילבר. לא נבדקו מחקרי תקשורת והתכתבויות.

פילבר, כידוע, הזכיר את נוכחות דוד שרן ב"פגישת ההנחיה", וגם טופס חופשה לא נבדק. גם לא שרן. להזכירכם, על התיק הזה עבדו מיטב הפרקליטים והחוקרים. מביש.

בשבוע שעבר הסתיימה חקירתו הנגדית של נצ"מ מומי משולם - מי שהיה ראש צוות החקירה בתיקים 1000 ו־2000, והיה חלק פעיל ומשמעותי במסע הציד והדיג נגד נתניהו משנת 2016 ואילך.

בחקירה הנגדית, שערך עו"ד עמית חדד, נחשפו עוד עובדות, מדהימות, שחלקן הוסתר מההגנה ומהציבור. חקירתו הנגדית של משולם הוכיחה סופית כי בן כספית היה מקור של המשטרה במשך שנים, וזאת בניגוד לנוהלי המשטרה האוסרים הפעלת עיתונאים כמקורות. כספית היה מספר סיפורים למשטרה, לוחץ לחקור, ומדווח על ההתפתחויות בטורו ב"מעריב".

אחרי שבמשטרה החליטו לשים סוף לשיתוף הפעולה הבעייתי הזה, התבקש מומי משולם לגבות עדות מכספית ועשה זאת ב־11.4.2016. העדות כללה שישה עמודים ועוד 51 עמודי נספחים. ההגנה קיבלה מתוכם חצי עמוד, חלקו מושחר. חיסיון. ממתי להגנה יש זכות להיחשף לעבירות של התביעה?

כשהיועמ"ש מנדלבליט החליט להתעלם מהסיפורים של כספית, עלה האחרון להתקפה, ובטורו מספטמבר 2016 האשים את מנדלבליט שהוא לא מורה לפתוח בחקירת נתניהו ממניעים זרים. כספית, אחד השחקנים המשמעותיים בתעשיית הנדסת התודעה הישראלית, היה מרים מהקרן, רץ לנגוח, גם הכדור, גם השוער, גם השופט, גם ה־VAR וגם הקהל.

משולם תיאר כיצד החוקרים הונו את מנדלבליט והביאו בפניו חומרים שכבר נחקרו ונמצאו על ידי היועץ הקודם כלא ראויים. הוא תיאר כיצד בחקירת גיל שפר נדרש האחרון לספר על פעילות "לא מוסרית" בלשכת נתניהו, כאילו המשטרה יושבת על הכס הקדוש כאינקוויזיציה.

בחקירתו הנגדית העיד משולם על מעורבותו המשמעותית של ניצב בדימוס רוני ריטמן, מפקד 433, בתיק 1000 ו־2000, אף שטען בחקירת מח"ש כי נתניהו עומד מאחורי התלונה על הטרדה מינית שנפתחה נגדו. בזמן אמת זעקנו על זיהום החקירה.

פרקליט המדינה לשעבר ורקטור הספרייה הלאומית, שי ניצן (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

וכמובן - המעשה הנשגב של פיקוד המשטרה בחיפוי על רב־פקד אבי רוטנברג, בן זוגה של ג'ודי ניר מוזס - אחותו של החשוד נוני - וחוקר בתיקי האלפים.

למרות ההמלצה הברורה של מח"ש לחקור את הפרשה, פרקליט המדינה שי ניצן והמשנה מומי למברגר מנעו את המשך הבדיקה.

עמית סגל פרסם את המייל של מומי למברגר: "אני לא רואה מצב שבו בעת הזו מח"ש נכנסים לבדיקת חומרים מתיק 2000. מסיבות מובנות".

תיק 1000 הוא תיק שעניינו ניגוד עניינים בשל חברות, בעוד חוקרי המשטרה מצויים בניגוד עניינים עמוק ומובהק במסגרת החקירה, ניגוד עניינים שייתכן כי השפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלהם. אבל כנראה לעולם לא נדע, כי המשטרה והפרקליטות מנעו ממח"ש לבדוק את מידת ההשפעה.

כל חקירת תיקי האלפים - מראשיתה ועד סופה - מזוהמת. חקירה בררנית ורשלנית, סחיטת עדים בסגנון שטאזי, הסתרת חומרים מהותיים מהסנגוריה.

הפרת האמונים הבולטת היא של אנשי מערכת אכיפת החוק והמשפט. פעם אחר פעם, שחור על גבי לבן, בראיות פיזיות, אנחנו מקבלים עוד הוכחה כי המערכת יצאה למסע ציד נגד ראש הממשלה. לא חיפשו פה אמת או צדק, ומלכתחילה התייחסו לראש הממשלה כאל אשם.
כל טרלול המדינה על שכמם. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו