כמו בכל שנה, בשבוע שלפני פתיחת שנת הלימודים עסקה מדינה שלמה בשאלה: האם תיפתח כסדרה? האוצר, הסתדרות המורים ומשרד החינוך משחקים בהורדת ידיים ומתווכחים על שכר המורים, בשעה שההורים והילדים, שמאסו בחופש, שבויים בידיהם. בתוך ים המלל על מאבק המורים, איש לא התייחס לעומס ולשכר המשפיל שהם מנת חלקם של שחקנים נוספים ומשמעותיים במערכת החינוך - הקב"סים, קציני הביקור הסדיר.
הקב"סים אחראים לאכיפת חוק חינוך חובה. משימתם היא להחזיר את הנושרים מהמערכת ללמידה סדירה במסגרת החינוכית שממנה נפלטו, או למצוא להם מסגרת חלופית. לשם כך הם עובדים באופן פרטני עם הנער/ה, עם ההורים, עם גורמי הטיפול וההוראה בתוך בתי הספר, ועם הגורמים החינוכיים־טיפוליים ברשויות המקומיות, תוך שהם מסנכרנים בין כולם.
רשמית, הם נחשבים כעובדי השלטון המקומי, אבל משרד החינוך מעביר 75% משכרם אל הרשויות המקומית, והם מחויבים למלא את הוראות משרד החינוך ולדווח באופן שוטף על כל התיקים שהם מטפלים בהם. בשנת תשפ"א טיפלו 732 קב"סים ב־83,125 ילדים בתהליכי נשירה, כלומר - בממוצע כל קב"ס טיפל ב־113 תיקים. אבל גם קרה, כפי שפרסמנו כאן בכתבה בינואר האחרון, שקב"ס אחד טיפל ב־340 תיקים, בגלל המחסור בתקנים ובגלל הקושי לאייש תקנים ריקים.
הקב"ס נדרש להיות בעל תואר ראשון ותעודת הוראה, ועם ותק של שנתיים בהוראה, ובכל זאת הוא מרוויח משמעותית פחות ממורה מתחיל. מאז 2017 עזבו 332 קב"סים את המערכת, בגלל העומס הכבד והשכר המשפיל. ברוכים הבאים לחצר האחורית של מערכת החינוך.
הגשמה עצמית ואמונה
רונן שטיינברג (52), נשוי ואב לשלושה, פרש מעבודתו כקב"ס במצפה רמון אחרי שנתיים וחצי בתפקיד. "עזבתי בגלל הנושא הכלכלי, לא יכולתי להמשיך לקיים את המשפחה שלי במשכורת העלובה הזו", הוא אומר, "מה גם שבנוסף לתפקיד שלי כקב"ס במשרה מלאה הציבו לי ברשות המקומית תנאים. הם דרשו ממני לרכז את תחום החינוך המיוחד ואת ריכוז ההסעות של החינוך המיוחד, וגם לשבת בשתי ועדות שדורשות הרבה זמן ועבודה שיש בה אחריות כבדה, כמו להוציא ילדים מהבית, וכל זה ללא שכר נוסף.
"בנוסף, שילמו לי רק 75% משכר הקב"סים, זה שמועבר ממשרד החינוך, ולא את החלק שהרשות המקומית מחויבת אליו. הדרג המקצועי במשרד החינוך, שאני מאוד מעריך, ניסה לעזור, אבל לא הצליח להתמודד עם ההתנהלות המאוד בעייתית של הרשות המקומית. במשך שנתיים וחצי ניהלתי מולה משא ומתן, עד שהחזרתי את המפתחות".
במה עבדת קודם ובמה את עובד כעת?
"הייתי מנהל מתנ"ס, וגם כיום אני מנהל מתנ"ס. יש לי כמובן תואר ראשון ותעודת הוראה ו־ותק של 14 שנה בניהול. המשכורת של מנהל מתנ"ס היא פי שניים וחצי ממשכורתי כקב"ס, אבל רציתי לתרום בקהילה שבה אני גר. השנתיים וחצי שבמהלכן נגעתי בלבבות של הילדים במצפה רמון היו מדהימות. פתחנו בקידום נוער והצלחנו להחזיר 15 בני נוער ללמידה מלאה והם סיימו 12 שנות לימוד. זה חבר'ה שבכיתה י' אמרו 'אנחנו הולכים לעבוד בפיצה, כי לא ייצא מאיתנו כלום'. אבל עם אידיאלים אי אפשר לשלם במכולת".
שטיינברג עזב במארס האחרון, מאז פורסם פעמיים מכרז לתפקיד במצפה רמון אבל אף בעל כישורים ויכולות לא ניגש אליו. בינתיים נכנס לתפקיד כממלא מקום פנסיונר כבן 70, שהיה הקב"ס לפני שטיינברג. נכון לאוגוסט 2022 מועסקים בפריסה ארצית 736 קב"סים, 39 עזבו במהלך השנה ו־ו25 קב"סים חדשים נקלטו. 14 תקנים נותרו לא מאוישים.
"אני הרבה שנים בתוך מערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, ואני אומר לך שקב"ס זה תפקיד קדוש", אומר שטיינברג, וניכר בו כי הוא נרגש, "זה להציל ילדים. אין מילים אחרות. כל ילד שהקב"ס מצליח למנוע נשירה שלו זה אומר ילד שמצליח להגשים את עצמו, שמאמין בעצמו. כל ילד כזה, שלא הופך לנטל על החברה, זה חיסכון של מאות אלפי שקלים לקופת המדינה. גם כיום אני עובד בעבודה מאוד־מאוד חשובה, במתנ"ס של החברה הבדואית, אבל אין כמו עבודה של קב"ס, זאת עבודה קדושה".
הרבה מעבר ללימודים
מיכה נחום (50), קב"ס במועצה האזורית בני שמעון, עבד שנים רבות כמחנך וכסגן מנהל בחינוך המיוחד. בחיידק הוא נדבק אחרי שפגש קב"סית בפעולה. "התרשמתי מהעשייה שלה והבנתי שזו שליחות, ומאז אני כבר שבע שנים בתפקיד. הקב"סים הם רשת הצלה של בני הנוער". אבל השליחות של נחום עולה לו ביוקר - הוא מרוויח כיום 5,000 שקל פחות ממה שהיה מרוויח לו נשאר בתפקידו הקודם. והוא גם עובד כמו משוגע דווקא בחופשת הקיץ, בזמן שמורים נהנים מחופש ארוך.
"לקראת הקיץ, כשכולם יוצאים לפגרה, אנחנו בשיא העבודה, בודקים שכל התלמידים משובצים, ודואגים להם למציאת מסגרת מתאימה. בעצם, אנחנו הגורמים היחידים במערכת שפוגשים את הילדים בקיץ. כרגע אני מטפל בלמעלה מ־110 בני נוער וילדים. אחרי עבודה קשה מאוד הצלחנו לשבץ את כולם במסגרות מתאימות לשנה הקרובה. אנחנו מגיעים לביקורי בית, גם במהלך חופשת הקיץ, כדי לוודא שבני הנוער לא הולכים לאיבוד.
"לחלק גדול מהילדים סידרנו עבודות קיץ, גם כדי שיהיה להם מעט כסף וגם כדי לשמור על שגרה נורמלית. השנה הפעלנו לכמה תלמידים בסיכון מפגשים לא פורמליים בחופש, פתחנו סדנת בישול ואפייה וסדנת נגרות, כדי שאותם תלמידים לא יחוו בדידות. הבדידות היא האויב. אסור לתת לתלמיד להרגיש בודד, והקיץ הוא עקב האכילס שלנו, לכן ערכנו מיפוי של תלמידים ודאגנו לייצר להם אינטראקציות בינאישיות, והכל בזכות שיתופי פעולה של האגפים השונים במועצת בני שמעון".
הליווי של נחום את בני הנוער כולל הקפצות בשתיים בלילה לתחנות משטרה, הגעה פיזית בבוקר לבתי ילדים כדי להעיר ילדים שמסתגרים בבית, וגם מילוי משאלות, כמו שממחיש הסיפור הבא:
ג' הוא נער שעלה ארצה במהלך השנה. הוא לא ידע עברית, ושום גורם במערכת לא הצליח לתקשר איתו ולרתום אותו ללמידה. נחום פגש אותו והחל לדובב אותו. "ג' סיפר לי שיש לו ציוד של דבוראי והחלום שלו הוא לגדל כוורת. למחרת נסענו יחד למפגש עם הדבוראית עדי דריבן שנתנה לו הדרכה. יומיים אחר כך הפתענו אותו: עדי השיגה לו כוורת ונחיל דבורים. מאותו היום הוא החל לתפקד בבית הספר וגם מצא את עצמו מבחינה חברתית. היום הוא פורח והחליט ללמוד במגמת חקלאות. לפעמים, כל מה שנער צריך זה שמישהו יקשיב לו".
כמו כל אנשי החינוך, גם אתם חוויתם את השפעות הקורונה. אתה מרגיש שהמערכת התאוששה מהמשבר הזה?
"המערכת התאוששה, אבל הילדים לא, וזה בא לידי ביטוי באופן הכי קיצוני שיש - בעיות רגשיות, חרדות, שימוש מוגבר בסמים ובאלכוהול, אלימות. לשמחתי, אצלנו במועצה הצלחנו לזהות את זה, ועוד במהלך השנה מנהל התיכון המועצתי פתח מרכז בתוך בית הספר שאותו מאיישים מדריכים חברתיים. התלמידים מצאו במרכז הזה אוזן קשבת ומקום בטוח, ששם דגש לא רק על הלימודים. אבל משרד החינוך חזר לשגרה אחרי הקורונה, בלי לתת מענה לבלבול של הילדים ולצורך שלהם להביע רגשות.
"לצערי, המערכת לא הצליחה להבין את מה שהקורונה שיקפה לה. היתה פה הזדמנות לשינוי מהותי ולהתייעלות, אבל במקום זאת העדיפו לשדר כלפי חוץ שהכל בסדר, ולחזור בדיוק לאותו המצב. חבל. מערכת החינוך חייבת להשתנות כדי להכיל רגשית את התלמידים, וכך למנוע נשירה של רבים כל כך".
"קל להתנער מאיתנו"
בשיא הקורונה העריך משרד החינוך כי לצד הנשירה הגלויה יש בין 20 ל־30 אחוזי נשירה סמויה, כלומר - לפחות חצי מיליון תלמידים רשומים אבל בפועל לא מתפקדים כתלמידים. נתונים עדכניים על מצב הנשירה הסמויה אין בידי המשרד.
"אחד מהיעדים המרכזיים שמובילה שרת החינוך הוא מתן מענה לנשירה סמויה", אומרים במשרד החינוך, "המשרד שוקד על הגדרה, ובד בבד גם על פיתוח מערכת אלקטרונית שתאתר ותשקף את מספר הנושרים הסמויים". אלא שמערכת אלקטרונית כזו תהיה מוכנה רק ב־2023.
בינתיים גם מערכת הקב"סנט, שדרכה מדווחים הקב"סים על המקרים שהם מלווים, סובלת מכשלים חמורים, עד כדי כך שרבים מהם בכלל לא מצליחים להיכנס אליה. המשמעות היא שאין ביכולתם לדווח למשרד החינוך בזמן אמת, וכך מתבסס המשרד על הערכה בלבד, ולפיה בשנת תשפ"ב טיפלו הקב"סים ב־83 אלף תיקים. "בימים אלה מפתחים מערכת חדישה, נגישה ויעילה יותר", נמסר ממשרד החינוך.
מאור צמח (45), המשמש בהתנדבות בתפקיד יו"ר ועד הקב"סים הארצי, מרכז את המאבק, שבמסגרתו גם נערכה אתמול הפגנה מול משרד שרת החינוך בירושלים. "אני בעל תואר ראשון ושני, וכבר עשר שנים עובד כקב"ס בירושלים. שכר מורה מתחיל הוא 9,000 שקלים, אבל אני והקב"סים האחרים, שלרובם יש תואר שני, מרוויחים פחות מזה. במשרד החינוך אומרים לנו שאנחנו עושים עבודת קודש אבל שמים אותנו אחרונים בתור. זה מצביע על היחס לאוכלוסיות הללו, כי למורים שרת החינוך לא עושה את זה.
"אני מצפה משרת החינוך לעמוד בראש החזית החברתית, ולהתמקד קודם כל באוכלוסיות המתקשות, ורק אחר כך בכל השאר. ניסינו לקבוע פגישה איתה אבל הובהר לנו שאין לה זמן לכך".
כבר שבעה חודשים מתקיים משא ומתן בין האוצר, מרכז השלטון המקומי ומשרד החינוך בנושא שיפור שכר הקב"סים. צמח: "ההסכם הוא שפתיחת שכר העובדים תיעשה רק ב־2023, אבל ביקשנו עד אז תוספת קטנה של 800 שקל, רק כדי למנוע את הנשירה האדירה של הקב"סים. השלטון המקומי מוכן לממן 25% מתוך ה־800 שקל, אבל משרד החינוך - שאחראי ל־75% מהשכר שלנו - לא מוכן לתת את חלקו. אנחנו בתחתית סדר העדיפויות. התוספת למורים שעליה מדברים כיום נאמדת בכמיליארד שקלים, אבל אנחנו מדברים פה על פחות מ־10 מיליון שקלים.
"למשרד החינוך קל להתנער מאיתנו בטענה שאנחנו לא עובדים שלו אלא של השלטון המקומי. אז אדרבה, הגיע הזמן שהקב"סים יהיו עובדי משרד החינוך, ושתנאי השכר שלנו יוצמדו לשכר המורים. שרת החינוך העבירה למשרד החינוך אלפי עובדים של הגיל הרך, אז מה הבעיה להכניס כ־700 קב"סים, שהם שומרי הסף של המערכת? יש במשרד החינוך עודפי תקציב, זה עניין של סדרי עדיפויות. אם המצב המעוות הזה לא יתוקן, נכריז על סכסוך עבודה".
ממשרד האוצר נמסר: "המשא ומתן עם הקב"סים, כמו עם יתר עובדי המגזר הציבורי, ייפתח עם תחילת דיוני הסכם המסגרת".
משרד החינוך: "שרת החינוך הקצתה קרוב לחצי מיליארד שקלים לצורך מתן מענים רגשיים, חברתיים ולימודיים. המענים נועדו, בין היתר, לצמצם את הנשירה הסמויה והגלויה. נתונים מדויקים על נשירה גלויה יפורסמו רק בספטמבר".
מטעמה של שרת החינוך נמסר: "יש לשפר את תנאי העסקת הקב"סים, והנושא מצוי על סדר היום של המשרד. ביום ראשון הקרוב תתקיים פגישה בין מנכ"לית משרד החינוך לבין יו"ר ההסתדרות הכללית, כאשר גם נושא זה מצוי על סדר היום. העסקתם מתבצעת על ידי השלטון המקומי, ומשכך, סוגיית השכר מטופלת בין היחידה להסכמי שכר באוצר לבין המעסיק (השלטון המקומי). הנושא עדיין מצוי בדיונים".
מלשכת ראש מועצת מצפה רמון נמסר: "תנאי השכר נקבעים על ידי משרד הפנים. רונן קיבל את מלוא שכרו, הוא ידע את תכולת תפקידו ותנאי שכרו לאורך כל הדרך ומעולם לא הוכרח לעשות דבר בניגוד לרצונו. אין ספק שכדי לשרת ציבור במצפה רמון נדרשת גישה של שליחות מעבר למשלח יד". √