"גלי הפיטורים הגדולים עוד לפנינו, והמנהיגות שלנו לא באירוע"

ג'ון פ. קנדי העביר את ידיו בשערו והקיש בציפורניו על שיניו הקדמיות. הנשיא האמריקני נראה חרד, חסר מנוחה. השנה היא 1961, 14 באפריל, יומיים לאחר טיסתו ההיסטורית של הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין, האדם הראשון בהיסטוריה שיצא לחלל והקיף את כדור הארץ.

קנדי כינס בחדר הקבינט את אנשי החלל הבכירים שלו, לצד העיתונאי יוג' סיידי שקיבל גישה נדירה לפגישה. קנדי התעקש לדעת - איפה אפשר להשיג ניצחון על הסובייטים, והאם אפשר להגיע לירח לפניהם? אחד הציטוטים המעניינים של קנדי מאותה פגישה העיד על המתח שבו היה שרוי, כשהנשיא אמר: "אם מישהו יכול פשוט להגיד לי איך להדביק את הפער. בואו נמצא מישהו - כל אחד. לא אכפת לי אם זה השרת שם, אם הוא יודע איך".

בסיום אותה פגישה, כפי שהתברר בדיעבד במאמר שפרסם סיידי ב"וושינגטון סטאר", צפה סיידי בטד סורנסן, יועצו הבכיר של הנשיא, נפגש עם קנדי, כשהראשון יצא מהפגישה רגעים ספורים לאחר מכן ואמר: "אנחנו יוצאים לירח".

כחודש לאחר מכן, ב־25 במאי, הצהיר קנדי על היעד האמריקני להנחית אדם על הירח, והיתר כידוע היסטוריה. בעקבות ההכרזה נוצר גל הדף דרמטי במשק האמריקני, עם שפע של מקומות עבודה וטכנולוגיות מתקדמות, התרחבות תעשיית השבבים, וגם מהפכת המחשוב והמיקרו־אלקטרוניקה שהגיעה לשיא. יש הרואים קשר ישיר בין אותה הכרזה לבין צמיחתו בהמשך של עמק הסיליקון.

"ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל צריך לעמוד, בדומה לג'ון קנדי בתחילת שנות ה־60, ולהציב 'מונשוט' (MOONSHOT), יעד גרנדיוזי, משהו שנראה בלתי אפשרי ממבט ראשון, בסגנון 'עד סוף העשור נביא אדם לירח ונחזירו בבטחה לכדור הארץ'", מסביר דניאל שרייבר, יו"ר מכון מוזאיק למדיניות בינה מלאכותית, העוסק בגיבוש ובקידום של מדיניות לאומית בתחום הבינה המלאכותית, ומציע גם פתרונות ייעודיים לשוק התעסוקה בישראל.

מבחינתו של שרייבר, יעד כזה, שיש לו השלכות על שוק התעסוקה ואף מעבר לו, הוא למשל הורדת עלויות הממשלה ב־15%, לצד הכפלת איכות השירות לאזרח באמצעות שימוש מאסיבי בבינה מלאכותית.

"עמידה ביעדים אלו", פוסק שרייבר, "תדרוש אימוץ סיטונאי של טכנולוגיות בינה מלאכותית על ידי כל גופי הממשלה ותביא לשיפור דרמטי בהיקף ובאיכות של השירות לאזרח: זמני תגובה מיידיים, הפחתת טעויות ושירות זמין, עקבי ואמפתי.

"עמידה ביעדים גם תביא תנופה משמעותית להייטק הישראלי: משרדי הממשלה יהפכו ללקוחות חדשניים ונלהבים של תעשיית ההייטק המקומית. 'מונשוט' כזה יכול להביא גם לעצמאות טכנולוגית ולריבונות דיגיטלית: הממשלה תיישם את 'מבחן ניתוק הכבל' לכל השירותים החיוניים, אשר לפיו כל השירותים הקריטיים חייבים להמשיך לפעול באופן עצמאי גם במקרה של ניתוק מוחלט מהאינטרנט הגלובלי".

המהלכים שעליהם מדבר שרייבר עשויים, בתור התחלה, להגדיר מחדש את שוק התעסוקה הציבורי, באופן שאימוץ מאסיבי של AI יהפוך עשרות אלפי עובדי מדינה מאנשי ניירת למפעילי מערכות חכמות. אימוץ כזה יהווה, בין השאר, סטנדרט חדש לאופן התעסוקה במשק וישפיע על כולו. אבל שרייבר ממש לא עוצר שם.

"החייזרים כבר כאן"

אם עדיין לא הבנתם, שרייבר ממש לא חושב שאפשר לעצור את התקדמות הבינה המלאכותית, ובחזונו המבוסס הוא משרטט כיצד על ישראל להיערך כאן, בכל התחומים, למצב שבו היא תבצע עבודה טובה יותר בעשרות מונים מכל אדם אנושי. הרצאתו "החייזרים נחתו - והם מוכנים לעבוד בחינם" זכתה למאות אלפי צפיות והגבירה את השיח בנושא.

אז "החייזרים כבר כאן", אומר לי שרייבר, וחברות ההייטק הגדולות מגיבות בהתאם: אמזון הודיעה בתחילת השנה כי תקצץ כ־16 אלף משרות, סיסקו הודיעה על קיצוץ של כ־4,000 משרות, ומיקרוסופט על כ־4,800 משרות. אמדוקס הודיעה כי תפטר כ־10% מכוח האדם שלה, מהלך שממנו הושפעו מאות עובדים בישראל. וויקס יצאה למהלך פיטורים של כ־900 עובדים בישראל, המהווים כחמישית מכוח האדם שלה. וזו רשימה חלקית, כמובן.

"הרבה חברות לא ישרדו. זו הפרעה, שיבוש במלוא מובן המילה של שוק התעסוקה, ויהיה יתרון מסוים למי שמתחיל דווקא עכשיו סטראט־אפ חדש, בלי לקוחות ובלי ציפיות משקיעים".

חברות יצטרכו לפשוט את עורן, להשיל מעצמן תרבות ארגונית, יעדים, מוצרים.

"לרוב, חברות לא יודעות איך לעשות את זה, ולאורך ההיסטוריה של חברות ענק כמעט אין דוגמאות של ענקיות שידעו להמציא עצמן מחדש. קודאק מתו, וסאנדיסק עלו עם הפילם הדיגיטלי, בלוקבאסטר הוחלפה על ידי נטפליקס, ספוטיפיי ייתרה תקליטים ודיסקים.

"כשיש מאחוריך יותר מדי מורשת והיסטוריה - אתה בנוי לא נכון, יש לך צוותים לא נכונים, ציפיות לא נכונות והמון לקוחות שרוצים את הדבר הישן. לכן אתה לא יכול להשקיע את כל כולך בדבר החדש".

אז עכשיו נראה פה עוד מקרי קודאק ובלוקבאסטר?

"צריך להיות זהיר בהערכת העתיד, אבל כפי שאני רואה את המצב - גלי הפיטורים הגדולים עוד לפנינו, ונהיה עדים להם בסוף העשור, בשנת 2030, אז אנחנו עלולים לראות החלפת עובדים בצורה סיטונאית ומדאיגה יותר. כל תפקיד צווארון לבן, כל תפקיד שאפשר לעשות בזום - AI יעשה במאית המחיר, בפי מאה מהירות, ואין מעסיק שיוכל לעמוד בפני עוצמות השינוי. אם לא תשתמש ב־AI תיפלט מהשוק, כי המתחרה שלך ישתמש בזה".

איך בונים חברה בריאה כשעבודה מפסיקה להיות מקור מרכזי לזהות? "אני לא יודע כמה בעיות כאלה הן מובנות, או שהן תוצר של האופן שבו בנינו את הכלכלה. בנינו חברה שמזריקה את עניין התעסוקה לילדינו, לא יודע כמה זה טבע האדם"

למה דווקא 2030?

"אני לא יודע לנקוב בשנה מדויקת, אבל דברים מתקדמים מהר וקצב אימוץ הטכנולוגיה מסחרר. כשאדיסון המציא את הנורה החשמלית, לקח כמאה שנה עד שהיא הגיעה לרוב האוכלוסייה. לאינטרנט לקח כ־25 שנה. ל־AI לקח שנתיים וחצי עד שהפך נגיש לרוב האוכלוסייה בעולם.

"ועם זאת, לחברות ענק ולממשלות לוקח לעיתים זמן עד להטמעת הטכנולוגיות. עוד דבר שעשוי להאט את קצב הטמעת ה־AI הוא התנגדות אנושית - איגודי עובדים, שביתות. ראינו מקרים נקודתיים, אבל כוחות הנגד שייצאו למלחמה נגד ה־AI עוד לא באמת התעוררו".

"צוות מלא, מסביב לשעון"

ועם זאת, יש עדויות לכך שהתמונה מורכבת יותר. במאי 2025 מנכ"ל חברת הפינטק קלארְנה "גייס" עובדי AI שסיפקו שירות באיכות נמוכה, ובהמשך חזר לגייס עובדים אנושיים. גם IBM פיטרה וגייסה שוב. דוח אוקספורד אקונומיקס הדגיש כי קלושות העדויות לטלטלה בשוק העבודה. דוח של הפורום הכלכלי העולמי מצא שלצד היעלמות משרות, ה־AI גם מייצרת מיליוני משרות חדשות. אולי, אני אומר לשרייבר, אנחנו נסחפים להכריז שבינה מלאכותית תייתר אותנו בקרוב.

"גם אני סבור שהתמונה מורכבת", עונה שרייבר, "לפעמים מציגים פיטורי AI כי זה מה שמשקיעים רוצים לשמוע, לפעמים מדובר בבעיות אחרות, לפעמים גייסו יותר מדי אחרי הקורונה. לכן אני אומר שאנחנו עדיין לא רואים גלי פיטורים ענקיים שמהם אני חושש.

"אבל שים לב גם לצד השני של המטבע, למשל: מאז יצא קלוד 4.5 פתאום הוא חצה רף קריטי בתחום התכנות, למשל. מעוזר הוא הפך לעצמאי. בחודש אוגוסט האחרון Open AI הקפיאו פיתוח מודל AI חדש, שהפגין יכולות קריטיות בתחום הסייבר ההתקפי.

"בישראל, לראשונה זה עשור, נרשמה ירידה במספר עובדי המו"פ בהייטק, לפי דוח רשות החדשנות מחודש מאי האחרון. במקביל, התוצר של ההייטק הישראלי צמח. וזו עומדת להיות המגמה בכל תחום ה־AI - התל"ג יעלה והמועסקים יקטנו, כי AI עובד במקומם. אם יש לך מכרים שיסיימו בקרוב תואר במדעי המחשב באוניברסיטה, כדאי להתחיל לצלצל אצלם בפעמונים. גם תחום המשפטים נמצא מרחק קצר ממצב ההייטק: אני שומע על משרדים שמגייסים פחות מתמחים, כי ה־AI כבר עושה עבודה מספיק טובה.

"AI הוא עדיין בגדר של ילד פלא, 'וונדר קיד'. הוא מסייע לנו וגורם לנו להיראות טוב. ברוב המקרים הוא עוד לא מחליף אותנו, אבל הוא רחוק שתי פסיעות משם, עד שהמעסיק יגיד - למה אני בעצם צריך אותו? המהפכות הקודמות אמנם יצרו הרבה משרות, אבל הפעם עולה שאלה אחרת - איך אדם נשאר תחרותי מול AI, ועוד כמה זמן נוכל לשמר יתרון מול AI? רק לפני שנה מהנדס פרומפטים, הנחיות, היה התפקיד הכי לוהט. כיום הוא נעלם, לא מגייסים יותר לתפקיד הזה. AI כבר לא צריך שתדייק אותו. המשרה הזו באה ונעלמה במהירות כלא היתה".

מה היית ממליץ לעובדים צעירים לעשות?

"יש להם שתי חלופות: הראשונה היא למצוא מקצוע שדורש נוכחות פיזית: חייל, שוטר, גנן, אינסטלטור, מעסה. אם אתה רוצה להיות עורך דין, אל תשב במשרד ותעבור על מסמכים - תהיה תובע. אל תהיה רדיולוג אבחנתי שמתמקד בפענוח בדיקות דימות, אלא רדיולוג פולשני שמבצע טיפולים וניתוחים".

והחלופה השנייה?

"להיות מנהל, יזם, שמנחה אחרים מה לעשות. כיום כדי שיעבדו אצלך לא צריך לגייס המון כסף, גם לא להקדיש 20 שנה כדי לטפס בסולם הניהולי. ב־20 דולר לחודש יש לך צוות מלא, מסביב לשעון".

"חכם בצורה מעלפת"

שרייבר (54) - נשוי לדניאלה, פסיכולוגית קלינית, ואב לשלושה ילדים - מתגורר בירושלים ובתל אביב. בכובעו השני הוא המנכ"ל וממייסדיה של חברת הביטוח הדיגיטלית "למונייד" המשלבת בינה מלאכותית.

שרייבר מעיד כי הוא משתמש בחייו במנועי AI שונים ובאופן אישי מתרשם, למשל, מקלוד פייבל של אנת'רופיק ("חכם בצורה מעלפת") ומצ'אט GPT ("למי שאין מינוי למנוע AI אני ממליץ בחום, לפעמים זה הבדל של שמיים וארץ").

על רופאים, לאחרונה, הוא מודה כי הוא מסתמך פחות. "אני סומך יותר על קלוד פייבל. אני מכיר אנשים שהתמודדו עם תיקים רפואיים סבוכים במשך שנים, וקלוד פייבל פתר להם את הבעיה. מה לעשות, יש לו בסיס ידע רחב יותר. בחלק מהמקרים הבינה העלתה היפותזה שהרופאים בדקו, מצאו, ובהתאם לכך טיפלו", הוא אומר.

ממצב התעסוקה במדינה הוא, כאמור, מודאג למדי, ולא מתרגש מנתוני אבטלה נמוכים. "אני שומע על בוגרי תארים טכנולוגיים, מדעי המחשב למשל, שלא מוצאים תעסוקה וממלצרים, עובדים במשתלה או כשליחי וולט. הבוגרים האלה לא מופיעים כנתון אבטלה, הם מועסקים, אבל נוצר פה מעין אי־שוויון שממסך על אבטלה. ואנחנו נראה יותר ויותר מקרים כאלה".

המדינה נערכת בהתאם?

"יש הרבה סיבות לדאגה, והמנהיגות שלנו לא באירוע. יש מיקוד רב איך לקדם את ישראל בתחום ה־AI, ופחות מיקוד בשאלות של חוזה חברתי חדש שמותאם תעסוקתית לעידן ה־AI. אציין לטובה שבחודשים האחרונים יש התעוררות מסוימת, וארז אסקל מונה לראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. הוא איש ראוי שעובד קשה מאוד לטובת המדינה. אנחנו מקימים פורום של מוזאיק והמטה הלאומי לבינה מלאכותית תחת בית הנשיא, כדי להפוך את העיסוק לממלכתי.

"חייבים להיערך ולפעול, ולתקן תוך כדי תנועה. למרות חוסר הוודאות, לא לעשות כלום זה כנראה פתרון פחות טוב. אם לוקחים בשיא הרצינות שהון מחליף עבודה, ושכל דבר שאפשר לעשות ברשת נוירונים על פרוטאין, אפשר יהיה לעשות בתוך שנים ספורות ברשת נוירונים על סיליקון - זה כבר בסיס לתכנון".

למנוע קורבנות AI

שרייבר מדגיש כי יש חשיבות גדולה להבטיח כי "אנשים לא יהפכו להיות קורבנות של עידן ה־AI", בוודאי בתחום התעסוקה. במוזאיק מציעים למעשה לאגום את שפע הכסף שעשוי להיווצר בעידן שבו מכונות מבצעות כל עבודה בצורה מהירה ויעילה יותר, כדי לוודא שלאיש לא יחסר.

"כיום", אומר שרייבר, "אם אני מפטר עובדים וחוסך מיליון שקלים בהוצאות כי יש לי AI יעיל, לאן הולכים אותם מיליון שקלים? אם אני בשוק תחרותי כנראה אוריד מחירים, כי גם המתחרה שלי אסף מיליון שקלים. אם אני בשוק פחות תחרותי, אקח יותר רווח הביתה. מודל מוזאיק אומר: אני רוצה לאגום את שתי החלופות הללו - או את ירידת המחירים או את עליית הרווחים של החברה המעסיקה".

"המודל שלנו מתחיל בלוודא שלא יהיה פה מצב של הודו בשנות ה־90, שבו רואים בית של מיליארדר ומסביבו קבצנים. עם זאת, מי שמשתכר כיום 30 אלף שקלים לא יודה לי שנתתי לו רצפה ב־14 אלף שקלים. בכל מקרה, מי שירצה עוד הכנסות יוכל לעבוד, אבל לחם לא יחסר לו"

במילים אחרות, כשפריון הבינה המלאכותית יזנק וגלי אבטלה יאיימו על שוק העבודה, הבעיה של המשק הישראלי לא תהיה מחסור בכסף - אלא דרך חלוקתו. מודל מוזאיק מציע רשת ביטחון כלכלית לכל אזרח, מבלי להגדיל את הגירעון: תוכנית מס הכנסה שלילי, המבטיחה הכנסת בסיס חודשית מהמדינה (של כ־6,700 שקלים למבוגר וכ־14 אלף שקלים למשפחה), תוך שמירה על תמריץ לצאת לעבוד. במילים אחרות: מי שמרוויח הרבה - משלם מס, ומי שמרוויח מעט - מקבל כסף מהמדינה (המודל במלואו - באתר מכון מוזאיק).

המפתח למימון אינו העלאת מיסים חריפה, אלא "קצירת" הפירות שהאוטומציה מייצרת ממילא: הפניית רווחי העתק החדשים של חברות הטכנולוגיה לקרן ייעודית, לצד הפעלת מע"מ דינמי שיספוג את ירידות המחירים הדיפלציוניות. כלומר: המדינה לא מעלה את מחירי המוצרים לציבור, אלא "קוטפת" את הפרש החיסכון שהטכנולוגיה יצרה בדרך ומנתבת אותו ישר לקרן המממנת את המענק החודשי לכלל האזרחים. "התוצאה של מימוש המודל הזה", אומר שרייבר, "היא חיסול מוחלט של העוני, לצד שילוב מנגנון העונה באופן אוטומטי למציאות הכלכלית החדשה".

במכון מוזאיק גם מדגישים את עקרון הפיצוי - כולם צריכים ליהנות מפירות ה־AI, מבלי לייצר מצב שבו בעלי האלגוריתמים מתעשרים על חשבון עובדים מפוטרים. "חשוב להגדיל את העוגה, ואימוץ אמיץ ועוצמתי של בינה מלאכותית יעשה זאת, אך חשוב לא פחות שכל אזרחי ישראל ייהנו ממנה. שורשי עקרון הפיצוי נטועים בערך היהודי העתיק 'זה נהנה וזה לא חסר'. כלומר, הטוב הכללי לא יבוא על חשבון המיעוט", אומר שרייבר.

"המודל שלנו מתחיל בדבר הבסיסי, בסולם מאסלו, כלומר לוודא שלא יהיה פה מצב של הודו בשנות ה־90, שבו רואים בית של מיליארדר ומסביבו קבצנים שרעבים לפת לחם. אבל אין ספק, מי שמשתכר כיום 50-30 אלף שקלים לא יודה לי על זה שנתתי לו רצפה ב־14 אלף שקלים. מי שירצה עוד הכנסות - יוכל לעבוד, הלחם לא יחסר לו".

למה לא לחוקק מס אלגוריתמים על כל חברה שמחליפה עובד ב־AI?

"אני מציע מנגנונים בלתי נראים. אם העבירו את החוק הזה אתמול, לא היית מרגיש אותו היום. המחירים בסופר יישארו זהים. נוסף על כך, הרצתי את המספרים במקרה של מס אלגוריתמים, והם לא מספיקים למקרה שבו תהיה אבטלה המונית".

דיברת על איגום המשאבים, אבל בהצעה שלך לוקח זמן למלא את האגם הזה במשאבים. זו לא תוכנית ישימה באופן מיידי.

"השנים הראשונות יותר קשות, כי המובטל הראשון כבר נמצא במצוקה, אבל האגם עוד לא התמלא. אז יש תקופת ביניים קשה יותר מבחינה כלכלית. ולכן התוכנית שלנו עוד לא מוכנה לחלוטין, אבל היא כן ממדלת עתיד כזה, שבו גם אם האבטלה תגדל למספרים הזויים - 50%-30%, לפחות ברמה הפיננסית, אנשים יהיו בסדר. חשוב שהממשלה תאמץ בינה מלאכותית בצורה סיטונאית, מה שיחסוך המון הוצאות ממשלה".

מסי או רובוט?

התוכנית של שרייבר ומכון מוזאיק מדגישה עוד כמה רבדים שרלוונטיים לשוק התעסוקה, ומעבר לו. "עבור הממשלה הבאה ארבע השנים הבאות הן קריטיות בצורה קיצונית לטובת עתיד ילדינו", גורס שרייבר.

"ראשית, חשוב שנבין שהבינה המלאכותית חיונית לשגשוג שלנו ותשפיע עמוקות על תחומים רבים בעולמנו. זו מהפכה חסרת תקדים בהיקפה וגם בקצבה: המהפכה החקלאית ארכה כ־10,000 שנים, המהפכה התעשייתית כמאה שנה, ומהפכת הבינה המלאכותית תושלם בתוך עשור.

"השינוי הזה יטלטל אותנו ודורש הסתגלות מהירה. אי אפשר לעצור את הגל, לכן יש לרכוב עליו ולאמץ חדשנות באופן גורף, בכל תחומי החיים, מתוך הבנה שרק כך נוכל למקסם את יתרונות הטכנולוגיה ולמזער את חסרונותיה. ישראל חייבת להפוך למקום הטוב בעולם לפיתוח ולאימוץ של בינה מלאכותית. כיום רגולציה שמרנית מונעת זאת. בעולם, למשל, מיליוני אנשים נוסעים במוניות אוטונומיות, בעוד בישראל טכנולוגיות דומות עדיין מושבתות".

אז מהי המדיניות שלכם בנושא?

"בינה מלאכותית תישפט על פי ביצועיה, לא על פי פחדים או רצון להגן על עסקים ועל מקצועות קיימים, מובנים ככל שיהיו. מערכת שתעמוד במבחן נהיגה תוכל לנהוג, כזו שתצלח את בחינות הלשכה תוכל לספק ייעוץ משפטי, ומערכת רפואית מוכחת תוכל להעניק טיפולים פסיכולוגיים או להנפיק מרשמים רפואיים. נאמץ רגולציה חדשנית, הכוללת התחייבות ברורה לאתיקה בבינה מלאכותית: הוגנות, שקיפות, פרטיות ופיקוח אנושי. כך תהפוך ישראל יעד מועדף ליזמי בינה מלאכותית".

מה נעשה עם המשבר הקיומי, איך בונים חברה בריאה כשעבודה מפסיקה להיות המקור המרכזי שלנו לזהות, לסטטוס, למשמעות?

"זה אתגר. אני לא יודע כמה הבעיות הללו הן מובנות, או שהן תוצר של האופן שבו בנינו את הכלכלה שלנו. בנינו חברה שמזריקה את עניין התעסוקה לילדינו. אני לא יודע עד כמה זה באמת טבע האדם".

פרויד הדגיש ששני עמודי התווך לבריאותו הנפשית של אדם הם אהבה ועבודה. אבל, אולי, אם נבנה חברה שבה מגיל אפס ילדים מוסללים למצוא תחביב ותשוקה, העבודה תפסיק להיות גורם מפתח בהוויה שלנו.

"אני פתוח לאפשרות הזאת. בעתיד שתואר ב'מסע בין כוכבים' - אנשים עוסקים בלמידה, בגילוי, בסקרנות. כששואלים אדם באפריקה מי אתה - סביר שיענה תשובה באשר לייחוס המשפחתי שלו, אולי לתחביב שלו. יש אנשים שדימוים העצמי אינו קשור לעבודה שלהם. בדיוק כפי שלא מעט אנשים בונים ומגדירים את עצמם מחדש בתקופת הפנסיה. ושוב, לצד זה יש אנשים שהשקיעו את כל זמנם והונם במקצוע מסוים, וכל הזהות העצמית שלהם נטועה שם. לכן זה מורכב".

באופן אישי, אתה רואה את עצמך מתמסר ביום מן הימים לעתיד שאינו קשור לעבודה?

"זה לא קל לי, אבל אני עובד על זה - להיות אבא וסבא מעורב יותר, לקרוא יותר. כולנו צריכים לעבור חינוך מחדש בנושא הזה. אני סבור שכולנו צריכים לגדול וללמוד כל הזמן, אנחנו צריכים שמשהו ימתח אותנו כלפי מעלה. כל אחד מאיתנו יכול למצוא פונקציות אחרות שמותחות ומעצימות אותנו, מבלי לקבל עליהן משכורת.

"וגם אם יהיו דברים שבהם המכונה תהיה טובה מאיתנו בהרבה, זה לא יבטל אותם. בשנת 1997 קספרוב הפסיד ל־AI בשחמט, הטלפון שלי יותר חכם מאלוף העולם בשחמט, ואנשים עדיין אוהבים לשחק שחמט. יכול להיות שנגלה מקומות שבהם אפשר להעניק סטטוס והישגיות מבלי לתרום לכלכלה במובן הקלאסי שלה".

"עבור הממשלה הבאה, ארבע השנים הבאות הן קריטיות לעתיד ילדינו. מהפכת הבינה המלאכותית תושלם בתוך עשור, והשינוי דורש הסתגלות מהירה. אי אפשר לעצור את הגל, לכן יש לרכוב עליו ולאמץ חדשנות באופן גורף, כדי למקסם את יתרונות הטכנולוגיה ולמזער את חסרונותיה"

בעוד עשור, או בסוף העשור הבא, שנת 2040, במה תעסוק השיחה שלנו?

"הרובוטיקה תיכנס לתמונה, ואולי אז ננהל שיחה על איך המנתח, השופט או האינסטלטור צריכים להתכונן לשינוי הגדול הבא. ואולי דווקא מכיוון שהמעשה האנושי יהיה פחות שכיח, יהיה לו יותר ביקוש. תמיד יהיה מי שירצה לראות את מסי משחק, ולא רובוט, מיומן ככל שיהיה. וייתכן שדווקא משרות שכוללות חיבוריות בין אנשים יזכו ליותר פופולריות והערכה".

אתה אופטימי לגבי שוק התעסוקה בישראל?

"אני לא אופטימי, אני חושש. אבל אני גם נחוש. אני חושב שהעתיד הוא לא עניין של תחזית, הוא עניין של תכנון. אני רוצה שנייצר את העתיד של עצמנו, שנעבור את חבלי המשיח ונגיע לתקופת המשיח. לא במובן הדתי, אלא כמטאפורה למקום טוב יותר. ולשם כך צריך אנשי חזון ומעשה. אני מניח שיהיה לזה סוף טוב".

תוכנית עבודה

• חיוניות החדשנות: אימוץ אמיץ וגורף של בינה מלאכותית בכל תחומי החיים, מתוך הבנה שרק כך נוכל למקסם את יתרונות הטכנולוגיה ולמזער את חסרונותיה
• עקרון הפיצוי: שילוב מע"מ דינמי ומס הכנסה שלילי, כדי לוודא שגשוג וצמיחה לכל אזרח
• רגולציה: שילוב AI בשוק התעסוקה כדי להעביר את ישראל באופן חלק לעידן הבא. בינה מלאכותית שביצועיה משתווים לאלה של בעלי מקצוע או עולים עליהם, תוכל להיכנס לנעליהם
• נועזות ממשלתית: הצבת יעדים ממשלתיים שאפתניים, דוגמת הורדת עלויות הממשלה ב־15% בתוך חמש שנים, לצד הכפלת איכות השירות לאזרח
• יצירת יתרון תחרותי לעובד: חיפוש מקצועות שדורשים נוכחות פיזית, או התמקדות ביזמות