תזמון הארוחות שלכם עשוי להשפיע על תוחלת החיים

אנחנו רגילים לחשוב על תזונה בעיקר במונחים של מה אנחנו אוכלים. אבל מחקר חדש מציע שאולי כדאי לשים לב גם לשאלה מתי אנחנו אוכלים.

המחקר, שפורסם לאחרונה ב-European Journal of Clinical Nutrition, מצא קשר בין העיתוי של ארוחות הבוקר והערב לבין תוחלת החיים. החוקרים עקבו אחר יותר מ־31 אלף מבוגרים מעל גיל 40, שבדיווח עצמי מסרו באילו שעות הם אכלו את הארוחה הראשונה והאחרונה שלהם במהלך היום. לאחר תשע שנות מעקב, החוקרים בדקו מי מהמשתתפים נפטרו ובחנו את הקשר בין שעות האכילה שלהם לבין הסיכון לתמותה.

ומה הם מצאו?

ארוחת הבוקר: מוקדם, אבל לא מוקדם מדי?

על פי המחקר, אנשים שאכלו את הארוחה הראשונה שלהם לפני 7 בבוקר או אחרי 8 בבוקר נטו לתוחלת חיים קצרה יותר בהשוואה לאנשים שאכלו את ארוחת הבוקר בין 7 ל־8 בבוקר.

באופן ספציפי יותר, כל שעה נוספת שבה ארוחת הבוקר נדחתה מעבר ל־8 בבוקר נקשרה לעלייה של כ־3% בסיכון לתמותה מכל סיבה ולעלייה של כ־5% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם במהלך תקופת המעקב.

גם בשעות הערב החוקרים זיהו קשר דומה: אנשים שאכלו את הארוחה האחרונה שלהם לפני 19:00 או אחרי חצות נטו לסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת.

הקשר הבולט ביותר נמצא בקרב בני 50 ומעלה שאכלו את הארוחה הראשונה שלהם רק אחרי 12 בצהריים, ואת הארוחה האחרונה לפני 19:00 או אחרי חצות. לפי המחקר, תוחלת החיים של קבוצה זו הייתה קצרה בכ־2.5 שנים לעומת אנשים שאכלו את הארוחה הראשונה בין 7 ל־8 בבוקר ואת ארוחת הערב בין 19:00 ל־20:00.

אז למה לשעות האכילה יש בכלל חשיבות?

אחת ההשערות קשורה לשעון הביולוגי, או המקצב הצירקדי שלנו - המנגנון הפנימי שמסייע לגוף לווסת את מחזורי הערות והשינה.

שעות האכילה הן אחד הגורמים שיכולים להשפיע על השעון הזה. כאשר המקצב הצירקדי משתבש, הוא עשוי להשפיע גם על חילוף החומרים ועל האופן שבו הגוף מתמודד עם מזון.

לדברי הקרדיולוגית ד"ר מרי גרין, שיבושים במערכת המטבולית עלולים לאורך זמן לתרום לעלייה במשקל ולמצבים כרוניים כמו סוכרת - גורמים שקשורים בעצמם לסיכון מוגבר למחלות לב ולתמותה מוקדמת.

אבל כאן מגיע החלק החשוב: המחקר לא מוכיח ששעות האכילה הן שגרמו לקיצור תוחלת החיים.

מדובר במחקר רטרוספקטיבי, כלומר כזה שמתבסס על נתונים שנאספו בעבר ובוחן בדיעבד את הקשר ביניהם לבין התוצאות הבריאותיות. לכן אפשר לומר שנמצא קשר בין הדברים, אבל אי אפשר לקבוע בוודאות שהאכילה בשעה מסוימת היא זו שהובילה לתוצאה.

דווקא לגבי ארוחת ערב מוקדמת, המומחים מסתייגים

אחת הנקודות שעוררו ספק בקרב המומחים היא הממצא שלפיו גם אכילת ארוחת ערב לפני 19:00 נקשרה לסיכון מוגבר.

עבור אנשים רבים, ארוחת ערב בשעה 17:00 או 18:00 היא דווקא דבר שגרתי - ומחקרים קודמים אף מצאו יתרונות בריאותיים לאכילה מוקדמת יותר ולהימנעות מאכילה בשעות הלילה.

לעומת זאת, אכילה בשעות מאוחרות, ובעיקר לאחר רדת החשיכה או סמוך לשעת השינה, נקשרה במחקרים קודמים לעלייה ברמות הסוכר בדם ולסיכון מוגבר לבעיות מטבוליות כמו סוכרת.

לכן, ד"ר קאוסטוב דבהדקר, קרדיולוג המתמחה ברפואה מונעת, אומר כי היה רוצה לראות את הממצאים החדשים מאומתים במחקרים נוספים לפני שאנשים יתחילו לדחות את ארוחת הערב שלהם.

ויש עוד נקודה שחשוב לקחת בחשבון: ייתכן שאנשים שאוכלים בשעות "האופטימליות" פשוט מנהלים גם אורח חיים בריא יותר בדרכים אחרות. למשל, ייתכן שיש להם שעות עבודה מסודרות יותר, הכנסה גבוהה יותר או הרגלים בריאותיים נוספים - גורמים שיכולים להסביר חלק מהקשר שנמצא במחקר.

אז מה אפשר לקחת מזה לחיים שלנו?

למרות המגבלות, המחקר מצטרף לגוף הולך וגדל של מחקרים שמצביעים על כך שלא רק מה שאנחנו אוכלים, אלא גם מתי אנחנו אוכלים, עשוי להיות משמעותי לבריאות.

ההמלצה שעולה מהמחקר ומהידע הקיים כיום היא לא לדלג על ארוחת הבוקר עד שעות הצהריים, אלא לנסות לאכול ארוחה מזינה בשעות הבוקר, יחסית סמוך להתעוררות.

ומה לגבי ארוחת הערב? כאן התמונה פחות חד-משמעית. אין כרגע שעה אחת שאפשר להכתיר כ"שעה הנכונה" לכולם, ונדרש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר מהו העיתוי האידיאלי.

מה שכן, אם אתם נוטים לאכול ארוחות גדולות ממש לפני השינה - במיוחד אם אתם סובלים מצרבת או מבעיות במערכת העיכול - כדאי לשקול להקדים אותן.

ובסופו של דבר, כדאי לזכור: שעת הארוחה היא רק חלק אחד מהתמונה. תזונה איכותית, פעילות גופנית, שינה ואורח חיים בריא באופן כללי עדיין ממלאים תפקיד מרכזי בבריאות ובאריכות ימים.