טרנד טיקטוק מבטיח למנוע דמנציה - אבל האם הוא באמת עובד?

עוד טרנד בריאותי סוחף את טיקטוק, הפעם מדובר תרגיל פשוט של הזזת הזרת במשך 30 שניות בכל יד, בטענה שזה יכול לחזק את המוח, לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ואפילו להפחית את הסיכון לדמנציה ולאלצהיימר.

אבל האם באמת אפשר לשמור על המוח בעזרת תרגיל אצבע פשוט?

לדברי נוירולוגים, התשובה מורכבת יותר. יש גרעין מסוים של אמת בטענה, אך אין כיום כל הוכחה מדעית לכך שהתרגיל עצמו מונע דמנציה או מאט את התקדמותה.

@sadovskaya_doctor

מהו "Pinky Time"?

בתרגיל, שזכה לכינוי "Pinky Time" (זמן זרת), מצמידים את האגודל לקמיצה, מצליבים את האצבע והאמה, ולאחר מכן מזיזים את הזרת מעלה ומטה במשך כ-30 שניות בכל יד.

לטענת יוצרי התוכן, עצם היכולת לבצע את התנועה מעידה על מוח בריא, ותרגול קבוע שלה עשוי להגן מפני ירידה קוגניטיבית. חלק מהסרטונים אף מרחיקים לכת וטוענים כי מדובר בדרך להפחית את הסיכון לאלצהיימר.

האם יש לכך בסיס מדעי?

לדברי ד"ר דיוויד פרלמוטר, נוירולוג אמריקאי, כל פעילות שמעודדת אנשים לחשוב על בריאות המוח היא מבורכת. עם זאת, הוא מדגיש כי חשוב להבחין בין תוכן מסקרן ברשתות החברתיות לבין טיפול שהוכח מדעית.

לדבריו, אין כיום ראיות אמינות לכך שתרגיל הזרת מפחית את הסיכון לדמנציה או לאלצהיימר.

גם ד"ר ג'רמי ליף, נוירולוג מניו יורק, מסביר כי תנועות עדינות של האצבעות אכן מפעילות את המוח ומחזקות קשרים עצביים באמצעות תרגול חוזר. זהו עיקרון מוכר במדעי המוח, שלפיו שימוש חוזר במיומנות מסייע לחיזוק הרשתות העצביות.

עם זאת, הוא מדגיש שהמסקנה שלפיה תרגיל אחד יכול למנוע דמנציה היא קפיצה גדולה מדי.

אז למה אנשים מקשרים בין האצבעות למוח?

שליטה בתנועות עדינות של כף היד דורשת תיאום בין המוח, חוט השדרה, העצבים והשרירים. מחקרים מצאו כי ירידה בכוח האחיזה או במוטוריקה העדינה עשויה לעיתים להיות קשורה לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית.

אבל זה לא אומר שהקשר עובד גם בכיוון ההפוך.

במילים אחרות: העובדה שאנשים עם ירידה קוגניטיבית עלולים להתקשות בתנועות אצבעות אינה אומרת שתרגול האצבעות ימנע את המחלה.

@dpaezpumar

ואם אתם לא מצליחים לבצע את התרגיל?

כנראה שאין סיבה לדאגה.

לדברי הנוירולוגים, אנשים רבים מתקשים לבצע תנועות מבודדות של האצבעות בשל הבדלים טבעיים במבנה הגידים, הגמישות או השליטה העצבית, ולעיתים מדובר בתכונה שקיימת מאז הילדות.

לעומת זאת, אם מופיעה באופן פתאומי ירידה בקואורדינציה, חולשה, נימול או קושי חדש בהפעלת האצבעות, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית, שכן ייתכן שמדובר בבעיה נוירולוגית או אורתופדית שאינה קשורה לדמנציה.

מה באמת יכול לעזור לשמור על בריאות המוח?

לדברי המומחים, ההרגלים שהוכחו במחקרים כמועילים לבריאות המוח שונים לחלוטין מהטרנדים הוויראליים:

• פעילות גופנית קבועה, אפילו הליכה מהירה של 10 דקות ביום.
• למידה של דברים חדשים, כמו שפה זרה, נגינה או כל מיומנות חדשה שמאתגרת את המוח.
• שמירה על קשרים חברתיים, שנחשבת לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר להזדקנות קוגניטיבית בריאה.
• שינה מספקת ואיכותית, שבמהלכה המוח מפנה חומרי פסולת ומשקם את עצמו.

השורה התחתונה

תרגיל הזרת אולי משעשע, אינו מזיק ואף עשוי לתרום מעט לקואורדינציה ולמוטוריקה העדינה. אבל נכון להיום, אין שום הוכחה שהוא מונע דמנציה או מגן מפני אלצהיימר.

אם כבר רוצים להשקיע בבריאות המוח, המומחים מסכימים שהדרך היעילה יותר עוברת בהרגלים פשוטים שהוכחו שוב ושוב במחקרים: פעילות גופנית, למידה מתמשכת, שינה טובה וקשרים חברתיים. אלה כנראה יעשו הרבה יותר עבור המוח שלכם מכל טרנד חולף בטיקטוק.