"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחרי 73 שנה בריאת ברזל: האישה האחרונה הלכה לעולמה

בגיל 5 היא נדבקה בפוליו וריתקו אותה למכשיר הנשמה בגודל של מיטה, והרופאים אמרו למשפחה שלא תגיע לגיל 20 • מרתה לילארד חיה 78 שנה, למדה, נהגה ברכב, ובפברואר האחרון נישאה לגבר שאיתו התכתבה 20 שנה • היא הייתה האמריקנית האחרונה שנעזרה במכשיר כזה

, עודכן
0השמעה
מרתה לילארד. צילום: צילום מסך

מרתה לילארד נדבקה בפוליו ביום הולדתה החמישי, ב-1953, שנתיים בלבד לפני שהחיסון הראשון נגד המחלה הפך לזמין בארצות הברית. הרופאים אמרו למשפחה שלא תגיע לגיל 20. היא נפטרה החודש בגיל 78, אחרי שחיה 73 שנה בתוך "ריאת ברזל", מכשיר הנשמה ענק בגודל של מיטה שלמה שנשם במקומה. היא הייתה האמריקנית האחרונה שנעזרה במכשיר כזה. את בשורת מותה מסרה אחותה, סינדי מקווי, לסוכנות AP. "היו לה הרצון והמרץ להמשיך לחיות", אמרה.

היא זכרה את הבוקר שבו הכל השתנה. היא התעוררה ולא הצליחה להרים את הראש מהכרית. אחרי ארבעה ימים איבדה את ההכרה, הפסיקה לנשום, ולא יכלה להזיז ידיים ורגליים. חצי שנה בבית חולים, רובה בתוך המכונה. "אהבתי את זה", סיפרה שנים אחר כך. "זה היה נעים לנשום".

חיים עצמאיים לגמרי

בסופו של דבר היא חזרה ללכת. יד ימין נותרה משותקת, קיבולת הריאות שלה ירדה לפחות מ-25%, אבל היא סיימה בית ספר, גרה לבד, בישלה לעצמה ואפילו נהגה ברכב. המשפחה נסעה איתה לטיולים עם נגרר מיוחד שבנו כדי להוביל את המכונה. במשך שנים היא השתמשה בה רק בשינה. רק בשנתיים האחרונות, אחרי שני התקפי קורונה, הפכה תלויה בה כמעט מסביב לשעון.

סיפור אהבה לא ייאמן

ואז יש את החלק שקשה להאמין בו. אחרי פיגועי 11 בספטמבר נכנסה לילארד לחדר צ'אט באינטרנט כדי להבין מה קורה בעולם, ופגשה שם גבר מצרי בשם בהא סאלח. הם התכתבו במשך יותר מ-20 שנה. בפברואר האחרון, אחרי שקיבל סוף סוף ויזה והגיע לאוקלהומה, הם נישאו. ארבעה חודשים לאחר מכן היא נפטרה. "הם היו נשמות תאומות", אמרה אחותה. "הוא שבור לב לגמרי".

בשנה שעברה, כשטורנדו ניתק את החשמל והמכונה כבתה, סאלח החזיק אותה בחיים בהנשמה מפה לפה עד שהגיעה עזרה. בתעודת הפטירה נרשמו כשל ריאתי כרוני ותסמונת פוסט-פוליו. שנים חיפשה המשפחה טכנאי שיידע לתקן את המכונה, שחלקיה מיוצרים עוד משנות ה-40. "אבל מכיוון שהיא האחרונה, אנחנו כבר לא צריכים את זה", אמרה האחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר