השחקנית ומנחת הטלוויזיה האמריקאית מים ביאליק, המוכרת בעיקר מתפקידה בסדרה "המפץ הגדול", שיתפה בסוף השבוע האחרון בחוויות הקשות שעברו עליה בעקבות שימוש קצר מועד בזריקות הרזיה ממשפחת ה-GLP-1.
במאמר אישי ומפורט שפרסמה באתר "The Free Press", ולאחר מכן בסרטון שצילמה והעלתה לחשבון האינסטגרם שלה מול ארבעה מיליון עוקביה, תיארה ביאליק בת ה-50 כיצד זריקה אחת בלבד במינון נמוך הובילה לתגובה גופנית חריפה במערכת העיכול אותה הגדירה כסיוט רפואי.
ביאליק, שהיא גם בעלת דוקטורט במדעי המוח, הבהירה כי החליטה להשתמש בתרופה בעקבות המלצת רופאיה כטיפול אפשרי להפחתת דלקתיות. השחקנית הסבירה כי היא סובלת כבר שנים משורה של מחלות אוטואימוניות כרוניות, בהן מחלת גרייבס ותסמונת שֶׁגְרֶן, אשר חלק מהתסמינים שלהן באים לידי ביטוי גם בעלייה במשקל, המתווספת לכ-9 קילוגרמים שנוספו לה בשל גיל המעבר. לאחר ששישה רופאים שונים הציעו לה לבחון את האפשרות, קיוותה, כך שיתפה, כי מדובר בפתרון שיקל על מצבה.
הרקע של ביאליק כולל התמודדות ארוכת שנים עם דימוי גוף תחת אור הזרקורים מאז שהייתה בת 14. היא שיתפה כי בעקבות תרופות לאיזון מצבי רוח שנטלה בנערותה החלה לעלות במשקל, דבר שפיתח אצלה בושה עמוקה: "בשנות ה-40 לחיי, במידה 6, הרגשתי שמנה להחריד", סיפרה. הלחץ החברתי והרצון להשיל את המשקל העודף גרמו לכך שגם ברגעי השיא של תופעות הלוואי, עלתה בה המחשבה "לפחות אולי תרדי קצת במשקל".
"לא יכולתי להיות במרחק של יותר מ-5 שניות משירותים"
"לקחתי זריקה אחת מהמינון הנמוך ביותר של GLP-1 סינתטי, ולומר שהייתה לי תגובה שלילית יהיה סוג של לשון המעטה", כתבה ביאליק במאמר. היא פירטה שורה של תופעות לוואי קיצוניות שכללו שלשולים בלתי נשלטים, התכווצויות, נפיחות, כאבי גוף המדמים שפעת חריפה, וכן תופעה מוזרה של התקפי עיטוש בכל פעם שניסתה לאכול או לשתות.
בסרטון שהעלתה לסטורי הרחיבה על הניתוק שנכפה עליה וסיפרה: "לא הייתי מסוגלת לעזוב את הבית שלי במשך ארבעה ימים, לא יכולתי להיות במרחק של 5 שניות משירותים וזה נמשך במשך ימים". לדבריה, תוך 24 שעות מרגע ההזרקה היא כבר הייתה חולה מאוד ולא הצליחה לחזור לאכול באופן נורמלי במשך שלושה עד ארבעה שבועות.
המצב החמיר עד כדי כך שבמהלך הימים הראשונים נאלצה להסתייע באחות שהגיעה לביתה כדי לחבר אותה לעירוי נוזלים עקב סכנת התייבשות. לדבריה של ביאליק, אחד הדברים שהפתיעו אותה ביותר היה חוסר ההפתעה מצד הצוות הרפואי שטיפל בה שהבהיר לה כי תופעות לוואי כאלו אינן נחשבות לחריגות.
השפעת התרופה נמשכה שבועות ארוכים לאחר מכן, וביאליק אף תיארה מקרה שבו נאלצה לחתוך בפתאומיות מהכביש המהיר בלוס אנג'לס, לחרדתו של בנה, כדי להגיע בדחיפות לשירותים של חנות נוחות.
ביאליק הסבירה כי החליטה לכתוב את המאמר בגלל שאחרי מה שחוותה היא הבינה שזה יהיה בלתי אפשרי מבחינתה לשמור את המידע והתובנות הללו לעצמה. "אמא שלי אפילו לא יודעת על רוב הדברים שכתבתי במאמר הזה", אמרה למצלמה בסרטון, והסבירה כי "יש בזה המון בושה והמון פחד בכל מה שקשור בלקום ולדבר על הנושאים האלה במיוחד בכל מה שקשור למחלות אוטואימוניות כרוניות", והוסיפה ויצאה נגד הפורומים ברשת בהם מאשימים את מי שסובל מתופעות לוואי בכך שאכל מאכל לא נכון או שאינו רוצה לרזות מספיק.
רופא גסטרואנטרולוג שאליו פנתה בהמשך אישר בפניה כי התרופות הללו יוצרות שיבוש משמעותי בגוף והמליץ שלא להשתמש בהן אלא במקרים של השמנת יתר המסכנת חיים. המאמר עצמו מציין כי חומרת התופעות אינה ייחודית לה, וכי בארה"ב כבר הוגשו למעלה מ-4,000 תביעות נגד יצרניות התרופות בגין נזקים למערכת העיכול, אובדן ראייה ואף מקרי מוות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו