למה נשים שהחלימו מסרטן השד חרדות יותר אחרי המחלה?

מחקר חדש שפורסם בחודש דצמבר ב-Current Oncology מצא שדווקא נשים שכבר החלימו מסרטן השד, חרדות יותר מחזרתו מאשר שהיו חרדות בזמן המחלה עצמה. הסיבה העיקרית טמונה בחרדה קיומית ועמוקה יותר, שמחלחלת ברגע שהאישה נמצאת לבד בביתה, אחרי שהחלימה ועכשיו צריכה להתמודד עם החיים וסדר היום החדש או החדש-ישן שלה.

כאונקולוג, אני יכול להעיד שישנו קושי לטפל באספקטים הנפשיים של המחלה כפי שהיינו רוצים, במיוחד לאחר סיום הטיפול. הרי בזמן שהמטופלת נמצאת "אצלנו" בבית החולים, או במרפאה, אז היא נמצאת במגע רציף עם כלל הכלים שהמערכת יודעת לספק: היא פוגשת רופאים ורופאות, אחיות, פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, אנשי פיזיותרפיה, שיקום, לעיתים פלסטיקה ועוד. אבל אז יום אחד זה נגמר. 

אנחנו מודיעים לה, בשמחה רבה כמובן, שהסרטן שלה נעלם ועכשיו היא צריכה לחזור הביתה ולהתרגל לחיים שהיא קיבלה בחזרה. נכון, בדרך כלל הרגע הראשוני מלווה בשמחה והקלה אדירה. אבל אז קמים בבוקר לשגרה חדשה, ופתאום הקשר הרציף שלה עם המערכת נקטע באחת. לעיתים היא עוד נפגשת עם גורמי מקצוע שונים, אבל כמובן שבאינטנסיביות פחותה ויש לה הרבה יותר זמן עם עצמה ולא תמיד יש עם מי לעבד את הרגשות החדשים, לפחות לא במישור המקצועי.

משפחה, חברים וסביבה תומכת הם מענה נהדר, קריטי וחשוב, אבל כשמתגנבות מחשבות שליליות, דיכאוניות או כאמור, חרדתיות, הם לא תמיד יודעים לזהות אותם ולא תמיד יש מי שיהיה שם באופן מקצועי. 

חשוב לומר שבשנים האחרונות אכן עלתה המודעות להיבטים הנפשיים של ההחלמה מסרטן, אבל פה "קבור הכלב". כשמדובר באישה שבדיוק סיימה את טיפולי סרטן השד, הדבר האחרון שהיא רוצה לעשות מיוזמתה בדרך כלל הוא לפנות לעוד איש מקצוע. יתרה מכך, מחלימות רבות "משלימות לעצמן" שמדובר כנראה במחשבות שיש לכולן, וזה בטח יעבור לבד ושאין מה לטרוח לפנות לגורם מקצועי בגלל חרדה קיומית שכזאת. 

אז כאן המקום שלנו, כרופאים, להגיד לכן שמה שאתן (וכל מחלים או מחלימה מכל סוג של סרטן או מחלה קשה) חוות הוא לגיטימי, קיים ואפילו מוכח מחקרית ואנחנו, כל הצוות הרפואי, נמצאים כאן בשבילכן על מנת לספק מענה נפשי ורגשי, גם אחרי ההחלמה. הטיפול בסרטן לא נגמר כשהוא נגמר. 

מעבר לתחום הפסיכולוגי, קיימים טיפולים משלימים לאחר ההחלמה גם בהיבט הפיזי, שיכולים לסייע נפשית. כדאי לזכור כי קיימים טיפולים שניתנים לאחר הניתוח וקרויים טיפולים משלימים, שמטרתם לצמצם משמעותית את הסיכון להישנות המחלה תוך שמירה על איכות חיים ותפקוד מלא בהווה.

ועדת סל התרופות אף דנה בימים אלו בהכללה של טיפולים כאלה, ואני כולי תקווה שהם ייכנסו משום שהרווח שלהם הוא כפול. טיפול שמונע חזרה הוא חשוב רפואית וגם בעל חשיבות פסיכולוגית. אם נוכל לספק לכל מחלימה טיפול אפקטיבי שימזער את הסיכון לחזרת המחלה, הדבר יוכל לצמצם את תחושת החרדה באופן משמעותי ובהחלט יסייע במאבק בבית עם הפחד מהישנות הסרטן.  

ד"ר אלברט גרינשפון, מנהל השירות לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי שערי צדק