הרגל השינה שעלול לפגוע בבריאות העיניים שלכם

אם אתם מאלהשאוהבים לישוןעם כריות גבוהות - שימו לב. ההרגל הזה עלול להעלות את הלחץ התוך עיני ולהחמיר גלאוקומה, מחלת עיניים כרונית שעלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה ואף לעיוורון. כך עולה ממחקר קליני חדש שפורסם בכתב העת המדעי British Journal of Ophthalmology.

את המחקר ערך צוות חוקרים מסין, בראשות ד״ר קאי ג’ון ואנג ממרכז העיניים של בית הספר לרפואה בהאנגג’ואו, וכלל חוקרים נוספים ממוסדות רפואיים בסין, בהם טונג ליו, מנגיואן הו, שין ליו, זונג־רונג ואנג, קה יאו ומין צ’ן.

במחקר השתתפו 144 חולים עם גלאוקומה, שחלקם צעירים יחסית, כ־84 מהמשתתפים היו מתחת לגיל 44. החוקרים בדקו כיצד שינוי תנוחת השינה משפיע על הלחץ התוך עיני (IOP) , מדד מרכזי בהתפתחות ובהתקדמות של גלאוקומה. נבדקו שתי תנוחות: שכיבה רגילה על הגב ושכיבה עם ראש מורם בזווית של 20-35 מעלות, באמצעות שתי כריות רגילות.

המחקר מצא כי בהשוואה לשכיבה רגילה על הגב, תנוחתהשינהעם כריות גבוהות הייתה קשורה לעלייה מובהקת בלחץ התוך עיני, תנודות חדות יותר בלחץ העין לאורך היממה ולירידה בלחץ הזילוח העיני (זרימת דם לעין) - מדד חשוב לאספקת חמצן וחומרי הזנה לעצב הראייה.

עוד נמצא כי 67% מהחולים חוו עלייה בלחץ התוך עיני כאשר עברו מתנוחה שינה שטוחה, לתנוחה עם כריות. חולים צעירים נטו לחוות תנודות גדולות יותר בלחץ העין בעקבות שינוי תנוחה; חולים עם גלאוקומה מסוג זווית פתוחה ראשונית (POAG) היו רגישים יותר לשינויי תנוחה בהשוואה לחולים עם גלאוקומה בלחץ תקין; עובי קרנית מרכזי גבוה נמצא כגורם המנבא תנודות חדות יותר בלחץ התוך עיני בעקבות שינוי תנוחה.

בדיקות האולטרסאונד שבוצעו במתנדבים הבריאים הראו כי תנוחת שינה עם ראש מורם גרמה ללחץ בצוואר שמפריע לדם ולנוזלים להתנקז מהראש. לפי החוקרים, לחץ זה על ורידי הצוואר עלול לפגוע בניקוז התקין של הנוזלים מהעין. כתוצאה, נוזל תוך עיני מצטבר, הלחץ בעין עולה, ונגרם עומס נוסף על עצב הראייה, תהליך שמאיץ את התקדמות הגלאוקומה.

על פי אתר אניקוס, על רקע ממצאים אלה, החוקרים ממליצים לישון ללא כרית, או עם כרית דקה בלבד. ד"ר קאי ג’ון ואנג, החוקר הראשי, אמר: "חולי גלאוקומה עשויים להפיק תועלת מהימנעות מתנוחות שינה שגורמות ללחץ על ורידי הצוואר, כדי לצמצם את העלייה בלחץ העין. מדובר בהתאמות פשוטות, שעשויות לשמש אסטרטגיה משלימה אך פוטנציאלית יעילה לניהול ארוך־טווח של המחלה".

גלאוקומה מתפתחת לרוב באיטיות וללא תסמינים מוקדמים, ופוגעת תחילה בראייה ההיקפית. הטיפול המקובל כולל טיפות עיניים, טיפולי לייזר או ניתוחים להפחתת הלחץ בעין.