"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם נמצא הפתרון לישנוניות במהלך היום?

מדובר באחד התסמינים המרכזיים של הפרעות שינה, העלול לפגוע בריכוז, בזיכרון ובתפקוד החברתי והמקצועי - אך מחקר חדש מציע פתרון מכיוון מפתיע

,עודכן
0השמעה
אחד התסמינים המרכזיים של הפרעות שינה. צילום: מידג'רני

ישנוניות יומית חמורה, הפוגעת ביכולת לתפקד בעבודה, בלימודים ובחיי היומיום, עשויה לדרוש טיפול בהפרעות שינה, אך מחקר חדש מציע כיוון מפתיע: לא התמדה עיקשת או "להחזיק מעמד בכוח", אלאשמירה על עניין מתמשך במטרותהיא שעשויה לסייע בהפחתת התופעה. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת המדעי Sleep and Breathing.

ישנוניות יומית מוגדרת כתופעה שבה תחושת עייפות חזקה מופיעה שוב ושוב במהלך היום, גם כאשר האדם ישן לכאורה מספר שעות מספק בלילה. מדובר באחד התסמינים המרכזיים של הפרעות שינה, והוא עלול לפגוע קשות בריכוז, בזיכרון ובתפקוד החברתי והמקצועי. בשנים האחרונות, כך מציינים החוקרים, קיימת מגמה לעבור מטיפול תרופתי בלבד לשילוב של טיפול קוגניטיבי־התנהגותי, המתמקד בהרגלים, דפוסי חשיבה והתנהגות.

לא צריך להחזיק מעמד בכוח,צילום: Getty Images/iStockphot

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ’ יון צ’אנג־הו מהמחלקה לנוירולוגיה בבית החולים בונדאנג של אוניברסיטת סיאול בדרום קוריאה, ופרופ' קים ג’ה־רים מהמרכז הרפואי סג’ונג-צ’ונגנאם. החוקרים בחנו את הקשר בין תכונת האישיות, "גריט", מונח שטבעה חוקרת הפסיכולוגיה אנג’לה דאקוורת’ מאוניברסיטת פנסילבניה, המתאר התמדה וחתירה למטרות ארוכות טווח, לבין אחד הסימפטומים השכיחים ביותר של הפרעות שינה: ישנוניות יומית, כך לפי דיווח בעתון הקוריאני, קְיוֹנְגְהְיַאנְג שִינְמוּן.

לצורך המחקר נותחו נתונים של 2,356 מבוגרים מכל רחבי קוריאה. רמת הישנוניות היומית נמדדה באמצעות סולם אפוורת’ לישנוניות, ואילו תכונת הגריט הוערכה באמצעות שני תתי־מדדים. התמדה במאמץ ושמירה על עניין לאורך זמן. החוקרים השוו בין רמות שני המדדים לבין שכיחות הישנוניות היומית בקרב המשתתפים.

טיפוח עניין, סקרנות ומעורבות מתמשכת עשוי להשפיע לטובה,צילום: Envato Elements

מהממצאים עלה כי אנשים שהפגינו רמה גבוהה של שמירה מתמשכת על עניין במטרה סבלו באופן עקבי פחות מישנוניות יומית. לעומת זאת, מדד ההתמדה והמאמץ העקבי לא הראה קשר מובהק לירידה בתסמין. המשמעות, לפי החוקרים, היא שגישה נפשית של השקעת מאמץ, סבלנות והתעקשות בלבד אינה בהכרח מסייעת בהתמודדות עם הפרעות שינה, בעוד שטיפוח עניין, סקרנות ומעורבות מתמשכת כן עשוי להשפיע לטובה.

לדברי פרופ’ יון צ’אנג־הו, ממצאי המחקר מספקים בסיס חשוב לפיתוח גישות טיפוליות כאלה. "לא עקשנות עיוורת ולא סבלנות אינסופית הן המפתח", אמר. "שמירה על עניין ותחושת משמעות ארוכת טווח במטרות, יחד עם התערבות טיפולית מתאימה, עשויות להשפיע באופן חיובי על הפחתת ישנוניות יומית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר