אולי זה הרבה יותר משכחה תמימה. צילום: istockphoto

בחן את עצמך: הסימן הקטן שמעלה חשד להפרעת קשב

רגע של פיזור דעת במטבח או מול המחשב? זה יכול להיות יותר מסתם שכחה • ד"ר שירלי הרשקו מסבירה מתי קפיצות בין משימות דורשות תשומת לב מקצועית

[object Object]

מכירים את המצב הבא? יוצאים למטבח להכין קפה, ובדרך רואים משהו שצריך להרים מהרצפה. רגע אחר כך אנחנו מוצאים את עצמנו מסדרים מגירה, ורק אחרי עשר דקות נזכרים: רגע, הרי באתי לכאן בשביל קפה. אם זה נשמע מוכר, אולי זה הרבה יותר משכחה תמימה.

זה נקרא קפיצות בין משימות, וזה אחד הסימנים להפרעת קשב, אבל רוב האנשים לא משייכים את זה לשם. אנשים חושבים שזה פשוט חלק מהחיים המודרניים, שכולם עסוקים ומוטרדים. אבל יש הבדל משמעותי בין פיזור דעת מזדמן לבין דפוס קבוע של חוסר יכולת להשלים משימה.

יש הבדל משמעותי בין פיזור דעת מזדמן לבין דפוס קבוע, צילום: istockphoto

מה בדיוק קורה כאן?

קפיצות בין משימות היא תופעה שבה אדם עובר ממשימה למשימה תוך שניות ספורות, לפעמים אפילו תוך כדי ביצוע המשימה הקודמת, מבלי להשלים את מה שהתחיל. זה לא תמיד נראה כמו בעיה דרמטית. להיפך, זה יכול בקלות להסתוות תחת כותרת של "חיים עמוסים" או "ריבוי משימות".

הבעיה מתחילה כשזה הופך לדפוס קבוע שמשפיע על התפקוד היומיומי. כשאתה מוצא את עצמך שוב ושוב עם משימות בלתי גמורות, כשאתה פותח טאבים באינטרנט ושוכח למה נכנסת, כשאתה עומד באמצע החדר ולא זוכר מה באת לעשות שם, לא בטוח שזה סתם פיזור דעת.

איך זה נראה במציאות?

הדוגמאות מהחיים האמיתיים יכולות להיראות בלתי מזיקות לחלוטין:

  • פותחים טאב חדש בדפדפן לחיפוש מסוים, ואחרי 10 שניות כבר גולשים בטאב אחר, לחלוטין שכחנו מה חיפשנו.  
  • קמים לקפל ערימת כביסה ומוצאים את עצמנו מסדרים מגירה, חוזרים לסלון והכביסה עדיין לא מקופלת.  
  • מתחילים להכין ארוחה, עוברים לשטוף כלים, נזכרים בשיחת טלפון שצריך לבצע, ובסוף הערב מגלים סיר עם מים על הכיריים.

אנשים רבים מתנצלים על עצמם במשפטים כמו אני פשוט מפוזר או יש לי זיכרון גרוע, אבל כשאני בוחנת את זה לעומק באבחון, לפעמים אני מגלה שזו לא ממש בעיית זיכרון. זו בעיה של חוסר יכולת לשמור פוקוס על משימה אחת עד להשלמתה.

המוח מתקשה לסנן מידע ולשמור על סדר עדיפויות ברור, צילום: istockphoto

למה זה קורה?

במוח של אדם עם הפרעת קשב, מערכת הבלמים הקוגניטיבית עובדת אחרת. כל גירוי חיצוני, ויזואלי, שמיעתי, או אפילו מחשבה פנימית, יכול למשוך את תשומת הלב ולהעביר את המיקוד. זה לא עניין של רצון או משמעת, אלא אתגר נוירולוגי אמיתי.

המוח מתקשה לסנן מידע ולשמור על סדר עדיפויות ברור. כל דבר חדש בסביבה הופך למשימה הדחופה ביותר באותו רגע, גם אם הוא לא באמת כזה.

אז מה עושים עם זה?

הצעד הראשון הוא זיהוי. אם אתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב במצב הזה, זה לא אומר שאתם לא מסודרים או עצלנים. זה אומר שכדאי להגיע לייעוץ מקצועי.

אבחון מדויק יכול לשנות חיים. יש טיפולים יעילים, התנהגותיים, קוגניטיביים, ולעיתים גם תרופתיים, שיכולים לעזור לאנשים להשיג שליטה טובה יותר על תשומת הלב שלהם.

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בכירה בישראל בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים רבי מכר וספר חדש נוסף.   

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו