"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בחן את עצמך: הסימן הקטן שמעלה חשד להפרעת קשב

רגע של פיזור דעת במטבח או מול המחשב? זה יכול להיות יותר מסתם שכחה • ד"ר שירלי הרשקו מסבירה מתי קפיצות בין משימות דורשות תשומת לב מקצועית

,עודכן
0השמעה
אולי זה הרבה יותר משכחה תמימה. צילום: istockphoto

מכירים את המצב הבא? יוצאים למטבח להכין קפה, ובדרך רואים משהו שצריך להרים מהרצפה. רגע אחר כך אנחנו מוצאים את עצמנו מסדרים מגירה, ורק אחרי עשר דקות נזכרים: רגע, הרי באתי לכאן בשביל קפה. אם זה נשמע מוכר, אולי זה הרבה יותר משכחה תמימה.

זה נקרא קפיצות בין משימות, וזה אחד הסימניםלהפרעת קשב, אבל רוב האנשים לא משייכים את זה לשם. אנשים חושבים שזה פשוט חלק מהחיים המודרניים, שכולם עסוקים ומוטרדים. אבל יש הבדל משמעותי בין פיזור דעת מזדמן לבין דפוס קבוע של חוסר יכולת להשלים משימה.

יש הבדל משמעותי בין פיזור דעת מזדמן לבין דפוס קבוע,צילום: istockphoto

מה בדיוק קורה כאן?

קפיצות בין משימות היא תופעה שבה אדם עובר ממשימה למשימה תוך שניות ספורות, לפעמים אפילו תוך כדי ביצוע המשימה הקודמת, מבלי להשלים את מה שהתחיל. זה לא תמיד נראה כמו בעיה דרמטית. להיפך, זה יכול בקלות להסתוות תחת כותרת של "חיים עמוסים" או "ריבוי משימות".

הבעיה מתחילה כשזה הופך לדפוס קבוע שמשפיע על התפקוד היומיומי. כשאתה מוצא את עצמך שוב ושוב עם משימות בלתי גמורות, כשאתה פותח טאבים באינטרנט ושוכח למה נכנסת, כשאתה עומד באמצע החדר ולא זוכר מה באת לעשות שם, לא בטוח שזה סתם פיזור דעת.

איך זה נראה במציאות?

הדוגמאות מהחיים האמיתיים יכולות להיראות בלתי מזיקות לחלוטין:

  • פותחים טאב חדש בדפדפן לחיפוש מסוים, ואחרי 10 שניות כבר גולשים בטאב אחר, לחלוטין שכחנו מה חיפשנו.
  • קמים לקפל ערימת כביסה ומוצאים את עצמנו מסדרים מגירה, חוזרים לסלון והכביסה עדיין לא מקופלת.
  • מתחילים להכין ארוחה, עוברים לשטוף כלים, נזכרים בשיחת טלפון שצריך לבצע, ובסוף הערב מגלים סיר עם מים על הכיריים.

אנשים רבים מתנצלים על עצמם במשפטים כמו אני פשוט מפוזר או יש לי זיכרון גרוע, אבל כשאני בוחנת את זה לעומק באבחון, לפעמים אני מגלה שזו לא ממש בעיית זיכרון. זו בעיה של חוסר יכולת לשמור פוקוס על משימה אחת עד להשלמתה.

המוח מתקשה לסנן מידע ולשמור על סדר עדיפויות ברור,צילום: istockphoto

למה זה קורה?

במוח של אדם עם הפרעת קשב, מערכת הבלמים הקוגניטיבית עובדת אחרת. כל גירוי חיצוני, ויזואלי, שמיעתי, או אפילו מחשבה פנימית, יכול למשוך את תשומת הלב ולהעביר את המיקוד. זה לא עניין של רצון או משמעת, אלא אתגר נוירולוגי אמיתי.

המוח מתקשה לסנן מידע ולשמור על סדר עדיפויות ברור. כל דבר חדש בסביבה הופך למשימה הדחופה ביותר באותו רגע, גם אם הוא לא באמת כזה.

אז מה עושים עם זה?

הצעד הראשון הוא זיהוי. אם אתם מוצאים את עצמכם שוב ושוב במצב הזה, זה לא אומר שאתם לא מסודרים או עצלנים. זה אומר שכדאי להגיע לייעוץ מקצועי.

אבחון מדויק יכול לשנות חיים. יש טיפולים יעילים, התנהגותיים, קוגניטיביים, ולעיתים גם תרופתיים, שיכולים לעזור לאנשים להשיג שליטה טובה יותר על תשומת הלב שלהם.

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בכירה בישראל בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים רבי מכר וספר חדש נוסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר