"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדוע אפליקציות כושר עלולות להזיק יותר מלהועיל?

חוקרים מיוניברסיטי קולג' לונדון ניתחו עשרות אלפי פוסטים ב-X ומצאו: במקום לעורר מוטיבציה, אפליקציות כושר גורמות לרבים תחושות של כישלון וייאוש

,עודכן
0השמעה
מתחילים להתאמן בהתלהבות, אך בהמשך נוטשים את האפליקציות. צילום: istockphoto

חוקרים מיוניברסיטי קולג’ לונדון מצאו כי אפליקציות כושר, שאמורות לעודד אותנו לזוז, לאכול נכון ולהרגיש טוב יותר - עלולות דווקא לעשות את ההפך.

במחקר שפורסם ב-British Journal of Health Psychologyנבחנו 58,881 פוסטים ציבוריים ב-X (לשעבר טוויטר) על חמש אפליקציות כושר פופולריות:MyFitnessPal,Strava,שומרי משקל,Workouts by Muscle Boosterו-FitCoach.

באמצעות ניתוח מבוסס בינה מלאכותית, החוקרים זיהו כ-14 אלף פוסטים בעלי טון שלילי, רובם מבטאים רגשות של אשמה, אכזבה ובושה במקום מוטיבציה.

משתמשים סיפרו כיצדהתחילו את הדרךבהתלהבות, אך מצאו את עצמם מהר מאוד מאבדים עניין, מרגישים כישלון או מותשים מהתזכורות הבלתי פוסקות על קלוריות וצעדים.

הטרנד שהפך להרגל: זו הטכנולוגיה שכבשה את הגוף שלנו // envato

כשהנתונים הופכים לשיפוט

הרבה מהתלונות עסקו בתחושת מעקב מתמדת - תזכורות חוזרות על קלוריות, התראות כשלא עומדים ביעדים, ורצפים שנשברים אחרי יום אחד של מנוחה.

פוסטים רבים תיארו תחושת כישלון או ייאוש, במיוחד כש"האפליקציה הזכירה להם כמה הם לא בכיוון".

גם רישום הארוחות הפך למוקד לחץ. משתמשים דיווחו כי כשציינו מאכלים שנחשבים “לא בריאים”, האפליקציות סימנו אותם באדום או באזהרה - מה שהוביל לתחושות בושה ולעיתים אף להתנהגות קיצונית, כמו אימון מאומץ במיוחד כדי “לפצות” על ארוחה אחת.

כדאי להתמקד בהנאה מהפעילות,צילום: GettyImages

החוקרים מזהירים: הפידבק השלילי פוגע במוטיבציה

“רגשות כאלה לא עוזרים, אלא להפך - פוגעים במוטיבציה ובבריאות”, אומרת ד"ר פאולינה בונדרונק מהמכון למידע בריאותי ביוניברסיטי קולג’ לונדון. לדבריה, הגיע הזמן להחליף את מדדי ההצלחה המספריים, כמו משקל או ספירת קלוריות, בהתמקדות ברווחה הכללית ובהנאה מהפעילות.

ד"ר לוסי פורטר, שותפה למחקר, מוסיפה כי "הקשבה לקולות המשתמשים ברשתות החברתיות הראתה כי אפליקציות כושר גופני עלולות לעיתים לגרום לאנשים להרגיש מיואשים ומוכנים לוותר - וזה בדיוק ההפך מהמטרה שלהן”.

כשרצף הימים נשבר - עלתה תחושת כישלון,צילום: GettyImages

מומחים קוראים לאיזון

עם זאת, לא כולם מסכימים שהבעיה טמונה באפליקציות עצמן.

ד"ר דארן פלייר, מרצה להנדסה ביולוגית של מערכת השלד והשרירים ביוניברסיטי קולג’ לונדון ומאמן אישי, הסביר בראיון ל-The Independentכי “ההשפעה הפסיכולוגית תלויה מאוד באישיות המשתמש. יש אנשים שניזונים ממוטיבציה ותחרות, ואחרים נלחצים מזה”.

לדבריו, ספירת קלוריות וצעדים בלבד "אינה דרך מתאימה למדידת פעילות גופנית ובריאות כללית”.

גם מאמן הכושר מאט רוברטס מסכים: “עבור חלק, התחרותיות באפליקציות יכולה להיות מרתיעה, במיוחד בהתחלה. אבל רוב המשתמשים מפיקים תועלת אמיתית מהתבוננות בהתקדמותם ולמידה על ההשפעה של הרגלים יומיומיים על הבריאות”.

לא למדוד - ליהנות

בסיכום המחקר, החוקרים מציינים כי התמקדו בפוסטים בעלי טון שלילי, ולכן ההשפעה הכוללת של אפליקציות הכושר עשויה להיות מעורבת.

עם זאת, הם קוראים למפתחי האפליקציות לעבור מתפיסה של “יעדים מספריים” לגישה של תמיכה רגשית ומבוססת ראיות, שתעודד חיבור בריא יותר לגוף ולתנועה.

“המטרה היא להשתמש בנתונים לצורך שיפור עצמי - לא שיפוט עצמי”, אומר רוברטס.
אולי זו בדיוק התזכורת שאנחנו באמת צריכים - פחות קלוריות, יותר חמלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר