"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חוקרים גילו: זו הסיבה שתינוקות IVF נולדים לרוב בנים
מחקר חדש מסביר מדוע שיעור הבנים שנולדים מתהליכי הפריה חוץ גופית גבוה מהממוצע • עד כה העריכו החוקרים שהגורם עשוי להיות סביבתי - כעת מתגלה הסיבה האמיתית
תינוקות. צילום: GettyImages

חוקרים גילו: זו הסיבה שתינוקות IVF נולדים לרוב בנים

מחקר חדש מסביר מדוע שיעור הבנים שנולדים מתהליכי הפריה חוץ גופית גבוה מהממוצע • עד כה העריכו החוקרים שהגורם עשוי להיות סביבתי - כעת מתגלה הסיבה האמיתית

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

רוב ההורים לעתיד מאמינים שסיכוייהם להביא לעולם בן או בת שווים - 50% לכל צד. אך מתברר שבמקרים של הפריה חוץ גופית (IVF), הסיכויים אינם שווים כלל. לפי מחקרים עדכניים, תינוקות שנולדים מתהליכי IVFהם לרוב זכרים, ביחס של כ-56 ל-100.

הסיבה לכך, כך מסבירים מדענים, טמונה דווקא בשלבים הראשונים ביותר של החיים, כשהעוברים עדיין בתרבית במעבדה. לדבריהם, עוברים ממין זכר מתפתחים מעט מהר יותר, ולכן הם נוטים להיבחר להשתלה ברחם.

ד"ר הלן אוניל, מומחית לפוריות מאוניברסיטת קולג' לונדון, הסבירה בראיון לדיילי מייל: "כשאתה משווה מהיר יותר לטוב יותר, נוצר מצב שבו בוחרים בעוברים הזכרים. הכלים שאנו משתמשים בהם בפועל מעדיפים זכרים".

יותר בנים מבנות. אילוסטרציה, צילום: SviatlanaLaza, שאטרסטוק

כשהמהירות קובעת את המין

ההבדל בין עוברים זכרים לנקבות מתחיל ברמה הכרומוזומלית: לזכרים יש כרומוזום X אחד ו-Y אחד, בעוד לנקבות שני כרומוזומי X. באחד משלבי ההתפתחות הראשונים נסגר אחד מכרומוזומי ה-X אצל נקבות - תהליך חיוני לאיזון גנטי, אך כזה שדורש אנרגיה. כתוצאה מכך, בשלב הבחירה, העוברים הזכריים נראים לעיתים "בריאים" יותר פשוט משום שהתפתחו מהר יותר.

הממצא הזה מסביר מדוע שיעור הבנים שנולדים מתהליכי IVF גבוה מהממוצע. עד כה העריכו החוקרים שהגורם עשוי להיות סביבתי - אולי תנאי הגידול במעבדה מיטיבים עם עוברים זכרים. אך לפי ד"ר אוניל, הנתונים החדשים מצביעים על שלב אחר בתהליך: הבחירה עצמה.

בעבר, רופאים נהגו להעריך את איכות העוברים בעזרת מיקרוסקופ בלבד. כיום, יותר ויותר קליניקות נעזרות גם בבינה מלאכותית, מערכות שבוחנות צילומי טיים-לאפס של התפתחות העובר.

הכל מתחיל במעבדה. טיפול IVF (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

במחקר שהציגה אוניל בכנס New Scientist Live, נבדקו 1,300 עוברים שזוהה מינם מראש. התוצאות היו ברורות, כאשר הבחירה נעשתה על ידי רופאים, 69 אחוזים מהעוברים הזכרים דורגו באיכות גבוהה, לעומת 57 אחוזים בלבד מהנקביים. אחת ממערכות ה-AI הפגינה הטיה קלה לטובת זכרים, בעוד אחרת דירגה את שני המינים באופן שווה.

כשגיל האם משנה את התמונה

מחקרים קודמים מצאו כי גם גיל האם משפיע על הסיכוי ללדת ילדים מאותו מין. מחקר של אוניברסיטת הרווארד, שכלל יותר מ-58 אלף נשים, גילה כי נשים שילדו לראשונה אחרי גיל 28 נטו יותר להביא לעולם ילדים מאותו מין בלבד - 43 אחוז לעומת 34 אחוז בקרב נשים שילדו לראשונה לפני גיל 23. החוקרים ציינו כי "גיל האם עשוי להשפיע על הסיכוי לילדים מאותו מין, בעוד גורמים אחרים כמעט שאינם משפיעים".

מאחורי הקלעים של תהליך ההפריה

במהלך IVF, תאי זרע נוספים לביציות בתנאי מעבדה במטרה לייצר כמה שיותר עוברים. לאחר כחמישה ימים, נבחר העובר שנראה בריא ביותר להשתלה ברחם.

ההליך נועד לסייע לזוגות המתקשים להרות באופן טבעי, וניתן לבצעו גם בעזרת תרומות ביצית או זרע. הצלחת התהליך תלויה בגיל האישה ובגורמים נוספים.

בעידן שבו הבינה המלאכותית משתלבת גם בהחלטות רפואיות רגישות כל כך, עולה השאלה עד כמה אנו מודעים להטיות הסמויות שנוצרות בתהליך. ד"ר אוניל קוראת לבחון מחדש את שיטות הדירוג והבחירה, כדי להבטיח שהמדע לא יטה את המאזניים - גם אם מדובר בהפרש של כמה תאים בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...