מחקר חדש מצא שכדקה אחת של פעילות יומית נמרצת קשורה לסיכון נמוך יותר למוות מוקדם. תוצאות המחקר מבוססות על ניתוח של נתונים שהגיעו מכמעט 3,300 מבוגרים בארה"ב בגיל ממוצע של 51, שדיווחו כי אינם מבצעים פעילות גופנית מובנית.
לפי הנתונים, לאלו שצברו קצת יותר מדקה אחת של מאמץ אינטנסיבי ביום היה סיכון נמוך ב-38 אחוזים למות בתוך שש שנים בהשוואה לאלה שלא עשו פעילות כלל, וסיכון נמוך ב-28 אחוזים למות מסרטן או ממחלות אחרות. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים. המחקר, בהובלת פרופסור עמנואל סטמטקיס מאוניברסיטת סידני, בחן אינטרוולים קצרים של מאמץ פיזי המשולבים בחיי היומיום.
הפעילויות שנבחנו כללו טיפוס מדרגות נמרץ, נשיאת משאות כבדים, משחק נמרץ עם ילדים או סחיבת שקיות קניות כבדות. הפעילות הנמרצת לא הייתה צריכה להימשך דקה שלמה, וניתן היה לבצע אותה במקטעים קצרים, כולל שישה מקטעים בני 10 שניות הפזורים לאורך היום. בקרב מי שביצעו כדקה ביום של פעילות כזו, נרשמה ירידה של 28 אחוזים בסיכון למות מסרטן או ממחלה אחרת.
"רוב האוכלוסייה הבוגרת מתקשה בביצוע פעילות גופנית סדירה - או שלא מנסים, או שלא מצליחים לשלב אותה בשגרת היומיום", אמר פרופסור סטמטקיס. החוקרים גם ציינו שעצימות הפעילות עשויה הייתה להיות שגויה בשל המגבלות של מכשירי מעקב הנענדים על פרק כף היד.
החוקרים לא טענו שדקה אחת של פעילות גופנית ביום מספיקה לחיים בריאים, או שהיא מהווה תחליף לתועלת רחבה יותר של פעילות גופנית סדירה, אך הצביעו על הקשר הכללי.
"פעילות גופנית מכל סוג ובכל משך יכולה לשפר את הבריאות והרווחה, אך יותר תמיד עדיף", אמר ד"ר רודיגר קרך, מנהל קידום הבריאות בארגון הבריאות העולמי.
סטמטקיס אמר כי מטרת המחקר היא לעודד אנשים לשלב מאמץ נמרץ במשימות היומיומיות - טיפוס מדרגות, נשיאת סלי קניות, הליכה בעלייה או משחק בתופסת עם הילדים. "זה קצת כמו החלת העקרונות של אימון באינטרוולים על חיי היומיום", הוא ציין.
סטמטקיס הוסיף כי טכנולוגיה לבישה מאפשרת לחקור את המאמצים הללו. מחקרים קודמים תמכו ברעיון שמקטעים יומיים קצרים של פעילות נמרצת נקשרו לשיפור בבריאות: ב-2023 דווח כי מי שעסקו בכ-4.4 דקות של פעילות נמרצת יומית היו בעלי סבירות נמוכה ב-38 אחוזים למות מכל סיבה במהלך שבע עד שמונה שנים, לעומת מי שלא עשו זאת.
מחקר מ-2024 בהובלת סטמטקיס מצא שמינימום של כדקה וחצי ועד ממוצע של 4 דקות של פעילות נמרצת יומית, שבוצעו בחלקים של עד דקה, נקשר לשיפורים בתוצאות קרדיווסקולריות אצל נשים בגיל העמידה שלא עסקו בפעילות גופנית מובנית.
"אחד הממצאים המעניינים במאמר שלנו היה שאם מסתכלים על הדקה הפעילה ביותר של אנשים בכל יום, כשהממוצע מחושב לאורך תקופת המעקב, זה היה אות חזק מאוד לשאלה אם היו אצלם אחד או יותר מגורמי הסיכון לתסמונת מטבולית", אמר ד"ר אלרוי אגיאר, ממחברי המחקר. "אפילו דבר קטן כמו דקה אחת של פעילות בעצימות גבוהה יכול להיות מועיל", הוסיף אגיאר.
מדענים ציינו שכל מעבר מפעילות גופנית מזערית לקצת יותר תנועה מביא לשיפור. "זה מה שאנחנו מכנים אפקט התקרה: לאנשים בעלי רמת כושר גבוהה יש פחות מרחב לשיפור, בעוד שלאנשים בעלי רמת כושר נמוכה, כנראה לא פעילים, יש יותר מקום להשתפר", אמר קרלוס סליס-מוראלס מאוניברסיטת גלזגו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו