במציאות לחוצה וחסרת ודאות כמו זו שרבים חווים בימים אלה, עם הפרעות ליליות, איכות השינה שלנו נפגעת, ולעיתים הופכת למאבק יומיומי. מומחים מזהירים כי נדודי שינה לא רק שוחקים את הגוף והנפש, אלא גם עלולים להשפיע על הבריאות לטווח הארוך.
ההשפעות ארוכות הטווח של נדודי שינה כוללות מחלות לב, סוכרת, חרדה, דיכאון והשמנת יתר.
חוסר שינה מתמשך פוגע גם בזיכרון, בריכוז ובתפקוד היומיומי - ומחמיר את תחושת העומס הקיים ממילא. "חוסר שינה יוצר ניתוק מהחיים החברתיים וביטחון עצמי נמוך", והיא אף מצביעה על ירידה בחשק המיני כגורם נוסף שבני זוג לא תמיד מדברים עליו - אך יש לו קשר ישיר לעייפות, לא לחוסר תשוקה”, מצביעה ד"ר נוריה רורה, פסיכולוגית ומומחית לרפואת שינה בספרד.
לדברי ד”ר רורה, בשיגרה אנחנו ישנים שעה פחות מדור הסבים שלנו - ושהמחיר מצטבר. לחץ מזוהה כגורם עיקרי לבעיות שינה, היא מוסיפה, "נדודי שינה נוטים להפוך לאובססיה, כשאנשים מתחילים לחשוש מראש מהלילה ומרגישים חרדה מהאפשרות שלא יירדמו".
בספרד, למשל, שם החיים אמורים להיות פחות לחוצים, הפכו נדודי שינה לבעיה חמורה: יותר מ-4 מיליון מבוגרים סובלים מהתופעה, וכמעט מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת מתקשה להירדם או לשמור על שינה רציפה - כך על פי האגודה הספרדית לנוירולוגיה (SEN), כפי שדווח ב-El Confidencial.
ההמלצה של ד”ר רורה כוללת יצירת שגרה קבועה ומרגיעה: מקלחת חמה, קריאת ספר, יומן, מוזיקה שקטה או מדיטציה. "שינה טובה דורשת הכנה", היא אומרת. אחד הדגשים המרכזיים שלה הוא לקום באותה שעה בכל יום - כולל בסופי שבוע - משום ש"השלמת שינה בסוף השבוע היא מיתוס".
היא מזהירה גם משימוש קבוע בתרופות שינה: "הן נותנות מענה חולף ויוצרות תלות".
מחקרים נוספים שהוזכרו בכתב העת המדעי JAMA Pediatrics מראים כי שינה לקויה עלולה לנבוע גם ממקורות פיזיולוגיים ונפשיים עמוקים.
ה-SEN מזהיר שאחרי נדודי שינה, הפרעות השינה הנפוצות ביותר הן תסמונת דום נשימה בשינה ותסמונת הרגליים חסרות המנוחה. ישנן כמעט מאה הפרעות שינה מזוהות, אך נדודי שינה הם המוכרים ביותר.
"כאשר המציאו את האור המלאכותי, התחלנו לגרד עוד שעות ביום לעבודה במפעלים, והתוצאה הייתה חברה יותר יצרנית ותובענית כלפי עצמה", מסבירה ד"ר רורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו