"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
• מערכת ההורמונים משתבשת: פחות מלטונין בלילה, יותר קורטיזול ביום
• מחזורי השינה משתנים: קשה יותר להירדם, פחות שנת REM
• העיכול והתיאבון מתבלבלים: רעב בשעות לא שגרתיות
מחקר שפורסם ב-Journal of Sleep Research מצא ש-84% מהאנשים חווים ירידה משמעותית באיכות השינה בשלושת הימים הראשונים אחרי המעבר לשעון קיץ. ולא רק זה - לפי נתוני האגודה האמריקנית לרפואת שינה, נצפית עלייה של 24% בהתקפי לב ביום שאחרי המעבר, עדות לכך שהשינוי משפיע עמוקות על המערכות הפיזיולוגיות שלנו. זה מסביר את העייפות, חוסר הריכוז והרצון המוגבר לפחמימות שרבות מאיתנו חוות.
שינוי השעון מבלבל לנו את הגוף (אילוסטרציה),צילום: אי.פי
למעשה, מחקר מאוניברסיטת מישיגן הראה שאנשים צורכים בממוצע 200 קלוריות יותר ביום במהלך השבוע שאחרי המעבר לשעון קיץ, עקב שיבוש במערכת הלפטין-גרלין שמווסתת תחושות רעב ושובע.
הפלא של הגמישות העצבית
דווקא בתוך הבלבול הזה נפתח חלון הזדמנויות מרתק. המדע מראה שכאשר השגרה נשברת, המוח נכנס למצב של "גמישות עצבית מוגברת" - יכולת מוגברת ליצור מסלולים חדשים.
נוירולוגים מצאו שבשבוע הראשון אחרי שינוי השעון, פעילות גלי המוח משתנה ב-18% מהרגיל, כאשר גלי אלפא (הקשורים לריכוז) יורדים וגלי תטא (הקשורים למצבי מעבר) עולים. זהו בדיוק המצב שבו המוח פתוח יותר לשינויים.
המחקר ב-PNAS הראה שכאשר יש שינויים במקצבים הביולוגיים, המוח נכנס למצב של נכונות לקבל הרגלים חדשים. זה כמו "חלון פתיחה" - הזדמנות לשתול שינויים שיישארו לאורך זמן. ואכן, 67% מהמשתתפים במחקר שהחלו הרגל חדש במהלך השבוע של מעבר לשעון קיץ המשיכו בו לפחות 21 יום, לעומת 42% בלבד בקבוצת הביקורת שהתחילה הרגלים חדשים בתקופות רגילות.
איך לנצל את ההזדמנות הזו?
1. להתחיל הרגל קטן וחדש - דווקא עכשיו יש סיכוי גבוה יותר שייקלט.
2. לשנות סדר יום - לנסות לקום 15 דקות מוקדם יותר או להכניס פעילות חדשה לבוקר.
3. לשנות תגובה אוטומטית - להחליף תגובה רגשית מוכרת במשהו חדש. הכוח הוא בדברים הקטנים - שתיית מים לפני הקפה, שתי דקות מדיטציה בבוקר, או הליכה קצרה בצהריים.
המפתח הוא לא לראות בשעון הקיץ רק הפרעה, אלא הזדמנות להשתמש בגמישות הזמנית של המוח כדי להזיז עוד משהו קטן בחיים שלנו. לא כי חייבים, אלא כי המערכת כבר בתנועה.
