"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
רק 1-2 אחוזים מהאוכלוסיה: האם יש לכם גנים שמגינים עליכם ממחלות?
מחקר של אוניברסיטת קליפורניה גילה קבוצה נדירה של אנשים שיכולים לישון חצי מהזמן הרגיל - ולא רק שהם מתפקדים מצוין, הם עשויים להיות בריאים יותר מאיתנו ואפילו מוגנים ממחלות כמו אלצהיימר • "הם שאפתנים, אנרגטיים ואופטימיים"
יש אנשים שלא צריכים לישון הרבה. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

רק 1-2 אחוזים מהאוכלוסיה: האם יש לכם גנים שמגינים עליכם ממחלות?

מחקר של אוניברסיטת קליפורניה גילה קבוצה נדירה של אנשים שיכולים לישון חצי מהזמן הרגיל - ולא רק שהם מתפקדים מצוין, הם עשויים להיות בריאים יותר מאיתנו ואפילו מוגנים ממחלות כמו אלצהיימר • "הם שאפתנים, אנרגטיים ואופטימיים"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בעוד שרובנו זקוקים לשמונה שעותשינה בלילה, מחקר חדש שפורסם ב״טלגרף״ מגלה שקיימת קבוצה מצומצמת באוכלוסייה שיכולה לתפקד מצוין עם הרבה פחות. ד"ר לואיס פטצ'ק וד"ר יינג-הוי פו מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו הצליחו לזהות שבעה גנים ספציפיים שגורמים לאנשים להסתפק באופן טבעי ב-4 עד 6 שעות שינה בלילה.

"אנשים אלה לא רק מסוגלים לתפקד עם פחות שינה, הם למעשה מצטיינים", מסביר ד"ר פטצ'ק. "מצאנו שהם בדרך כלל שאפתנים, אנרגטיים ואופטימיים, עם חוסן יוצא דופן בפני לחץ וסף גבוה יותר לכאב".

יש כאלה שלא צריכים לישון הרבה - ויש מי שלא מצליח להתעורר בבוקר. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

המחקר התחיל בשנות ה-90 כשאישה פנתה לד"ר פטצ'ק בתלונה על היותה "ציפור בוקר קיצונית". כשסיפרה שיש היסטוריה משפחתית של התופעה, החוקרים החליטו לבדוק אם קיים בסיס גנטי לדפוס השינה המיוחד.

יתרון בריאותי

ממצא מפתיע במיוחד הראה שהגנים הללו עשויים להגן מפני מחלות מסוימות. בניסויים שנערכו בעכברים, החוקרים מצאו שכשהצליבו עכברים עם גני השינה המיוחדים עם עכברים הנושאים גנים של אלצהיימר, התוצאה הייתה מפתיעה: "המוחות של העכברים המוכלאים פיתחו פחות משקעי חלבון אופייניים למחלת האלצהיימר, כאילו שהמוטציות הגנטיות הגנו עליהם", מספר פטצ'ק.

החיים עם פחות שינה

אלנה ראש (40), יועצת טכנולוגיה מדבלין, היא אחת מאותם אנשים נדירים. היא הולכת לישון ב-1:30 בלילה ומתעוררת בסביבות 6 בבוקר.

ראש סיפרה ל"טלגרף" הבריטי: "החברים שלי חושבים שאני משוגעת. אני האחרונה שהולכת לישון בלילה והראשונה שקמה בבוקר. זה יכול להיות מאתגר חברתית".

הכל תלוי בגנים. אילוסטרציה,צילום: GettyImages

פרופ' פטצ'ק מדגיש שרק 1-2 אחוזים מהאוכלוסייה נושאים את הגנים המיוחדים הללו. "יש הבדל בין אנשים שנולדו עם היכולת הזו לבין אנשים שישנים מעט בגלל אילוצים או שאפתנות. אצל בעלי הגנים המיוחדים, ניסיון להאריך את שעות השינה דווקא גורם להם להרגיש פחות טוב".

המחקר עשוי לסלול את הדרך להבנה טובה יותר של מנגנוני השינה ואולי אף לפיתוח פתרונות למיליוני אנשים הסובלים מבעיות שינה כרוניות. "אם נצליח להבין איך הגנים האלה פועלים", אומר פטצ'ק, "אולי בעתיד נוכל לעזור לאנשים לישון טוב יותר ויעיל יותר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו