"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הטריק שיעזור לכם להתנתק מהטלפון הסלולרי
התמכרות למסכים גורמת לנו להפרעות קשב, התנתקות חברתיות ובעיות שינה • החדשות הטובות הן שיש מה לעשות עם זה • 5 טיפים שיעזרו לכם להחזיר את השליטה לידיים ולהניח את המכשיר בצד
טלפון סלולרי. צילום: GettyImages

הטריק שיעזור לכם להתנתק מהטלפון הסלולרי

התמכרות למסכים גורמת לנו להפרעות קשב, התנתקות חברתיות ובעיות שינה • החדשות הטובות הן שיש מה לעשות עם זה • 5 טיפים שיעזרו לכם להחזיר את השליטה לידיים ולהניח את המכשיר בצד

ד"ר שירלי הרשקו
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אם אתם מרגישים חוסר נוחות כשהסלולרי שלכם לא לידכם, משתמשים בו בהגזמה למרות שאתם יודעים שזה פוגע או חווים היעדר שליטה ביכולת שלכם לדלל את השימוש בו, סימן שאתם מכורים למסך.

אתם לא לבד ונראה כי רובנו המוחץ בכל גילמכורים למסך של הסלולרי. יש בעולם אלפי חוקרים, ממציאים, מפתחים שזו עבודתם, לאפשר לנו את הסיפוק המיידי שבלחיצת כפתור.

מחקרים מראים שהטלפון ממכר בגלל שהוא גורם להפרשת דופמין, הוא גם מפריש קורטיזול (הורמון הלחץ), הוא פוגע באושר ובשינה ומנתק חברתית, ובכל פעם שאנו נוגעים בו ייקח לנו כרבע שעה לחזור לריכוז הקודם שהיינו בו. במילים אחרות, הוא מסיח אותנו במהלך כל היום, פוגע ומחריף תסמיני הפרעת קשב, פוגע בשינה והרשימה עוד ארוכה.

הטלפון ממכר בגלל שהוא גורם להפרשת דופמין. אילוסטרציה, צילום: GettyImages

בקרב אנשי הקשב, הבעיה חמורה עוד יותר: מחקרים ייעודיים הוכיחו את הקשר שבין הפרעת קשב ובין התמכרות למסכים. בין הממצאים: שימוש מוגזם במסכים מחריף את הסימפטומים של הפרעת קשב וגם גורם לבעיות שינה. והקשר הוא דו כיווני, בעיות שינה מחמירות את תסמיני הפרעת הקשב, וכך נוצר מעגל אינסופי.

החדשות הטובות הן שיש מה לעשות בנידון. אז נכון שלא באמת נוכל להפסיק להשתמש בנייד ולהיגמל לגמרי, אבל כן אפשר להקל, להתמודד אחרת, ולשדרג את איכות החיים של כולנו.

מחקו אפליקציות

רוב האפליקציות שהורדנו לאורך השנים אינן הכרחיות באמת עבורנו. התחילו מלמחוק את אלה שלא שימושיות ומחקו כמה שיותר. אם אתם מתקשים למחוק, הורידו אותן מהמסך הראשי כדי שיידרשו עוד לחיצות כפתור כדי להגיע אליהן, בבחינת "רחוק מהעין רחוק מהלב". השתמשו באפליקציות שהייעוד שלהן למנוע מכם לגעת בטלפון.

בטלו התראות

גם כאן מדובר ברוב המקרים בהתראות לא הכרחיות, רצוי למחוק וכמה שיותר. רובנו מקבלים התראות הן מהאתרים המובילים, הן מהאפליקציות, וכך קורה שהם אלה שמחליטים עבורכם מה ומתי לקרוא ולדעת. קבעו זמנים קבועים שנוח לכם להכנס באופן יזום למייל, לאפליקציה או לאתר שאתם אוהבים.

מצב שקט

קבעו זמנים קבועים לבדוק את ההודעות שלכם במקום שכל התראה כזו תקפיץ אתכם בכל פעם. המחמירים אפילו ישאירו את הנייד מחוץ לחדר ויגשו לבדוק אותו בזמן שמתאים להם. נכון, בעיקר הורים לילדים חוששים להתרחק מהנייד, אבל גם לזה יש פתרון: טלפון נייח בבית ובמשרד ובו ניתן לצלצל אליכם ולהשיגכם.

ארכיון הוואטסאפ

כמות ההודעות בקבוצות הוואטסאפ היא אינסופית. אין ספק שכל אחד מאיתנו מכיר את תחושת ההצפה עקב ריבוי הודעות בקבוצות. גם בלי הפרעת קשב, הן מסיחות אותנו מכל מה שנרצה לעשות. שימו את הקבוצות במצב שקט, או העבירו אותן לארכיון וגשו לבדוק אותן בעת הצורך.

עברו לשחור לבן

הטריק שיחזיר לכם את השליטה בהתמכרות למסך: במחקרים נמצא שהצבעוניות של המסך גורמת לנו להשתמש בו יותר, ואילו מעבר למסך שחור לבן גורם לנו להשתמש בו פחות. איך עושים? סרטונים פשוטים ביוטיוב יאפשרו את המעבר בקלות.

ד"ר שירלי הרשקו, היא מומחית בכירה בתחום הקשב. חוקרת וסופרת, פודקאסטרית, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים מצליחים (ביניהם רב המכר, "אנשי הקשב").

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...