"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משלמים על חינם: אל תאמינו לאתרים מתחזים

שירותים שמציעים אתרים ממשלתיים בחינם מוצעים גם על ידי אתרים אחרים תמורת תשלום, ופעמים רבות הצרכן מתבלבל ובטוח שמדובר באתר הרשמי • מה צריך לוודא, ואיך לא ליפול בפח עם אתרים שמוכרים כרטיסים להופעות בחו"ל?

,עודכן
0השמעה
אתר מפוקפק או רשמי? אילוסטרציה, צילום: גטי אימג'ס

צרכנית שהיתה זקוקה לאישור שירות צבאי סדיר, מספרת שחיפשה במנוע החיפוש "אישור שירות צבאי סדיר" והכניסה את פרטיה לאחד מהאתרים שקפצו לה ראשונים בחיפוש, שם ביקשו ממנה לשלם עבור השירות 69 שקלים. רק מאוחר יותר היא גילתה שיכלה להוציא את האישור הזה לגמרי בחינם באתר ממשלתי, והדבר אפילו היה כרוך בהזנה של פחות פרטים, וללא צורך במספר כרטיס אשראי. כשפנתה לאתר, לא הסכימו להשיב לה את כספה.

אתרים ממשלתיים מציעים שירותים חינמיים כאלה ואחרים, בעוד חברות פרטיות שונות מציעות את אותם שירותים בתשלום, והצרכן, שאינו מודע לעובדה שהם ניתנים בחינם, משלם עליהם עשרות ולפעמים מאות שקלים, כאשר הוא נכנס לאתרי החברות לתומו לאחר חיפוש בגוגל. אותן חברות משלמות עבור קבלת מיקום גבוה בתוצאות, וצרכנים רבים, בעיקר המבוגרים יותר, לא שמים לב שמצוין כי מדובר במודעה או בחיפוש ממומן. הסוכנים באותם אתרים מקבלים מהצרכנים את פרטיהם, פונים לאתר הממשלתי ומוציאים את הטפסים הנדרשים, ותמורת תשלום - מעבירים להם את המידע.

במועצה לצרכנות מתקבלות תלונות רבות נגד חברות פרטיות ש"רוכבות" על אתרי ממשלה המספקים שירותים כגון בדיקת ביטוחים, תיאום מס, ויזות למדינות שונות ואישור שירות סדיר. מהמועצה לצרכנות נמסר: "אנחנו ממליצים לציבור להיכנס רק לאתר האינטרנט שמופעל על ידי המדינה ושמאופיין בסיומת gov, שבו השירות ניתן בחינם או יחסית בזול, וכן להימנע מלתת את פרטי כרטיס האשראי לנציגי החברות שפונות לצרכן בטלפון או באינטרנט. מגלישה באתרים כאלה מתקבל הרושם שהם קשורים במישרין עם משרדי הממשלה, וצרכן סביר יכול לחשוב שהוא מוסר את פרטיו לרשות מוסמכת, ולא לדעת כי הוא מוסר אותם לחברה פרטית. בעבר, המועצה לצרכנות פרסמה אזהרות לציבור מפני חברות שמנצלות לכאורה את מנועי החיפוש החינמיים 'הר הכסף' ו'הר הביטוח'. האתרים שבהם יש לכאורה הטעייה בשיווק עלולים להיות חשופים לתביעות לפי חוק העונשין".

התופעה קיימת בתחומים נוספים, שביניהם גם ספסרות בכרטיסי הופעות, מסעדות ועוד. יש לא מעט תלונות על אתרים שמוכרים כרטיסים להופעות, בעיקר בחו"ל, שאנשים קונים דרכם, טסים להופעה - ומגלים שהכרטיס מזויף. רצוי לא לסמוך על התוצאות הראשונות בגוגל, ולבדוק לפני שנכנסים ללינק שמדובר באתר הרשמי של החברה שחיפשתם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר