אם יש משהו שיכול לתסכל רווקות (ואני מניחה שגם רווקים), זה הרגע שבו אומרים לנו שאנחנו בררניות מדי. הרצון למצוא את מי שבאמת נכון עבורנו מצד אחד, ומצד שני לא לחזור שוב ושוב על דפוסים שמובילים לקשרים לא נכונים - יוצר מתח מבלבל.
מצד אחד אומרים לנו "אל תתפשרי". מצד שני, ברגע שאת עדיין לבד, עולה מיד השאלה: אולי את פשוט בררנית מדי?
בתוך המתח הזה נכנסת המאמנת הזוגית הדר זוהר ומבקשת לעשות סדר. "בררנות היא מילה עם מוניטין מאוד בעייתי", היא מסבירה. "מצד אחד מעודדים נשים לדעת מה הן רוצות, לא להתפשר ולחכות למי שנכון להן. מצד שני, כשהזוגיות עוד לא מגיעה, אותה בררנות בדיוק הופכת להסבר, ואפילו להאשמה. זה מבלבל, וזה בעיקר גורם לנשים לפקפק בעצמן".
אז אולי הגיע הזמן לעצור ולשאול: מתי בררנות היא כלי בריא והכרחי, ומתי היא כבר הופכת לחסם שכדאי לשים לב אליו?
מהי בעצם בררנות בריאה?
"בעידן של שפע אינסופי, אפליקציות והיצע בלתי נגמר של אפשרויות, בררנות היא כלי קריטי", מבהירה זוהר. "זו היכולת שלנו לסנן, לבחור ולהחליט מי נכנס לחיים שלנו ומי לא. לא רק בזוגיות - אלא בכלל".
המטרה של בררנות, לדבריה, היא להבין אם מדובר בקשר שמוציא ממני את החלקים הטובים שלי, או כזה שישחזר דפוסים לא טובים ויוריד אותי.
אבל כאן גם חשוב לדייק: בררנות בריאה היא לא צ’קליסט. "זו לא רשימת מכולת של גובה, מקצוע, אזור מגורים או צבע עיניים. זו לא בררנות - זו פנטזיה. בררנות אמיתית נשענת על היכרות עמוקה עם עצמי: מה אני צריכה בתוך קשר, מה חשוב לי באמת, ועל מה אני לא יכולה לוותר רגשית".
לדבריה, רק כשאנחנו יודעות איך אנחנו רוצות להרגיש בתוך קשר - בטוחות, רצויות, מוערכות, עם מקום, הבררנות הופכת מדויקת. "ברגע שהבררנות נשענת על ערך עצמי, היא כבר לא מנגנון הגנה. היא מצפן".
בררנות ככלי - לא כחסם
כדי להסביר את הרעיון הזה, זוהר משתמשת בדימוי מעולם השיווק. "כשלימדתי שיווק, תמיד אמרתי שהדבר הכי מפחיד והכי חשוב הוא לדעת מי קהל היעד שלך. אם את יורה לכל הכיוונים - שום דבר לא פוגע. זה נכון גם בזוגיות. בררנות עוזרת לך לכוון את החץ".
במובן הזה, בררנות חוסכת זמן, אנרגיה וחיבורים שנולדים מפחד. "כשאין בררנות, הרבה פעמים אנחנו נכנסות לקשר לא כי הוא נכון, אלא כי אנחנו מפחדות להיות לבד. ואז מחפשות מישהו שימלא חלל, במקום שותף לחיים".
בררנות בריאה, לעומת זאת, נשענת על ערכים. "תקשורת, כבוד, משפחתיות, תפיסת חיים דומה - אלה הדברים שצריכים להוביל. כשהבררנות מבוססת על ערכים ולא על אגו או פנטזיה, היא מקדמת אותנו באמת".
אז מתי בררנות הופכת לבררנות יתר?
הבעיה מתחילה כשהבררנות כבר לא מגינה, אלא סוגרת. "בררנות יתר יושבת על פחד, לא על ערך", מסבירה זוהר. "פחד מחשיפה, מאינטימיות, מדחייה או מלהיפגע. ואז תמיד תימצא סיבה לפסול - מילה אחת, רושם ראשוני, משהו קטן שלא היה מושלם".
לדבריה, לכולנו יש מסננת - השאלה כמה החורים בה קטנים. "כשאף אחד לא עובר במסננת, כשיש יותר דיל ברייקרס מ"למה כן" - זו כבר בררנות יתר. אנחנו מחפשות שלמות במקום התאמה".
אחד הסימנים לכך הוא התחושה החוזרת ש"זה לא זה", בלי יכולת אמיתית להסביר למה. "זו אינדיקציה לכך שהבררנות הפכה למנגנון הגנה. לא כלי שמקדם, אלא כזה שחוסם את הלב".
מה עושים כשמרגישים שזה קורה?
בתור התחלה, לא צריך לחפש את הקשר המושלם - אלא קשר שיש לו לאן להתפתח. "הרבה פעמים אנחנו פוסלות מוקדם מדי, לפני שנתנו לעצמנו באמת להרגיש". וברגע שהחלטנו לתת צ’אנס, אפשר להגדיר שניים-שלושה ערכים קריטיים, ושניים-שלושה דיל ברייקרס, ולא יותר. "זה המצפן. מי שעובר את זה, אני לא מחפשת בכוח מה לא עובד אצלו".
עוד כלי חשוב הוא "מבחן ההרגשה" - "לפני שאת מנתחת איך הוא נראה או מה הוא אמר, תשאלי איך את מרגישה לידו. האם את רגועה? בטוחה? יש תחושה נעימה בגוף? חיבור לא נבנה מדייט ראשון, ופרפרים בבטן הם לא מדד".
ובעיקר, לתת הזדמנות אמיתית. "אל תחפשי פוטנציאל לזוגיות. תחפשי פוטנציאל לדייט שני. משם לדייט שלישי. צעד צעד".
בסופו של דבר, השאלה המרכזית היא אחת: האם הבררנות שלך משרתת אותך, או מגינה עלייך מפחד. "בררנות בריאה יושבת על ערך עצמי. בררנות יתר יושבת על פחד. וכשמבינים את ההבדל - אפשר להתחיל לבחור אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
