יש נושאים שקשה לדבר עליהם, ובגידה היא אחד מהם. התחושה שבן אדם שסמכת עליו (או עליה) בעצם שיקר לך, היא לא קלה.
מעבר לזה - מה קורה אחרי? איך נכנסים לקשר חדש בלי שהפחד ינהל אותנו או שתחושת האמון תתערער? דיברתי עם המאמנת הזוגיות, הדר זוהר, על הנושא הכל כך רגיש הזה.
"צריך להבין שבגידה זה לא האקט", אומרת הדר, "זו חוויה פיזית, רגשית ופסיכולוגית שיצרה כמו רעידת אדמה פנימית. זה משהו שמרעיד את כל היסודות, שובר אמון הכי קשה שיש".
גם הרבה אנשים חושבים שכשהם עוזבים את הקשר, הם עוזבים את הכאב מאחור. אבל במציאות הדברים הם קצת אחרת. "הכאוס עובר איתם, הבלאגן נשאר בתוכם", מסבירה הדר. "וזה נורא חשוב להבין, כי לפעמים אני חושבת, אוקיי, יצאתי מהקשר - ואני לא קולטת עד כמה הדבר הזה ממשיך לנהל אותי".
הגוף זוכר מה שהראש מנסה לשכוח
שכשמישהו עובר בגידה, המוח, הנפש והגוף נכנסים למצב הישרדות. "זה מאוד קשה להסביר למי שלא עבר בגידה מה זה אומר, אבל זו ממש חוויה טראומטית, כי היא בעצם מערערת את התחושה הכי בסיסית של בן אדם - תחושת הביטחון".
ככה שהעולם שהיה נראה בטוח - מתברר שממש לא היה כזה.
"אז אנחנו מתחילים להטיל ספק בעצמנו", מתארת הדר, "איך לא ידעתי, איך לא ראיתי, איך לא עשיתי, מה היה שם? ופתאום כל המקום הזה - קליפת המוח הקדמית, מה שאחראי על קבלת ההחלטות שלנו - הוא מאוד נחלש, כי אני מפחדת לקבל החלטות. כי אם אני סמכתי על עצמי בעבר וחשבתי שהקשר הזה טוב ומעולה, עכשיו אני כבר לא יכולה לסמוך על עצמי".
מעבר לזה, הדר מזכירה שהזיכרון של בגידה לא נעלם כל כך מהר. "אם את חושבת על מה שהיה ועדיין מרגישה בגוף את הכעס, ההתכווצות או הפחד - זה אומר שהזיכרון עדיין חי בתוכך. זו טראומה שלא נעלמה, רק הושתקה".
הפחד האמיתי הוא לא מהגברים
בשלב הזה צריך להבין משהו חשוב - "נשים שנבגדו לא מפחדות מגברים, וגברים שנבגדו לא מפחדים מנשים", היא אומרת. "הפחד האמיתי הוא מהיכולת של עצמך לזהות בזמן. אני מפחדת שאני לא אראה את זה שוב מגיע".
לדבריה, בגידה שוברת שלושה צרכים בסיסיים אצל כל אדם: הצורך שיראו אותי, הצורך להרגיש שיש לי ערך, והצורך להרגיש נבחר או נבחרת. כשאלה מתערערים, קשה להאמין שמישהו ירצה בי באמת. ואז, במקום לבחור באהבה, אני בוחרת בביטחון מזויף.
"אנשים שנפגעו מבגידה נוטים לבחור בקשרים לא אפשריים - עם מישהו שלא פנוי, רחוק, נשוי או כזה שלא באמת רוצה קשר", אומרת הדר. "זה לא במודע, זה מנגנון הגנה, אבל אם מראש ברור שזה לא יצליח, אז גם לא באמת אסכן את עצמי".
שלושה מקומות לבדוק את עצמך
אז מה אפשר לעשות כדי לעקוף את הפחד? הדר מציעה לבדוק שלושה דברים עיקריים:
הגוף: "אם הגוף דרוך, אם יש מועקה או ירידה בחשק - זה סימן שהטראומה עדיין חיה בתוכך. חשוב לשחרר אותה, לעבוד על החיבור לגוף ולהוריד סטרס".
האמונות: "אחרי בגידה נוצרות אמונות מגבילות: 'אהבה זה מסוכן', 'כולם בוגדים', 'אני חייבת להיות בשליטה'. צריך לזהות את האמונות האלה, ולהבין שהן מגנות, אבל גם כולאות".
ההתנהגות: "האם את נעלמת כדי לבדוק אם יתגעגע? האם את מרצה כדי שלא יעזוב? האם את נמנעת מחשש להיפגע? אלה סימנים שהפחד מנהל אותך - לא את את מנהלת אותו".
זה לא קרה בגללך
"חשוב להבין שהבגידה לא קרתה בגללך", היא מדגישה, "אף אחד לא בוגד כי מישהו אחר 'לא מספיק'. גברים בוגדים לפעמים כי הם רוצים להרגיש צעירים וחופשיים, נשים בוגדות כי משהו בהן כבה והן רוצות להרגיש שוב נחשקות. זה לא מצדיק את הבגידה, אבל זה גם לא עלייך".
יחד עם זאת, כן כדאי לבדוק את החלק שלך - לא מתוך אשמה, אלא מתוך למידה. "אם התרחקתי, אם הפכתי אדישה, אם כבר לא הקשבתי - אולי גם אני תרמתי לריחוק. זה לא מצדיק בגידה, אבל זו הזדמנות להבין את עצמי טוב יותר".
תרגיל נוסף שהדר ממליצה עליו הוא לקחת את הדגלים אדומים מהקשר הקודם שלא שמת להם לב - אולי הוא לא ענה לטלפון בערב, או פתאום נעלם לך ליום שלם... ולהחליט שאם זה מופיע שוב, אני פועלת אחרת.
"אם הוא לא היה מתקשר אליי מספיק, אז בפעם הבאה כשזה קורה לי אז אני רוצה להגיד על זה משהו. אם הוא אומר לי, ביום שני וחמישי אני לא זמין, אז אני רוצה לשאול - למה אתה לא זמין? איפה אתה? אני רוצה להיפגש. להבין מה קורה שם".
דבר נוסף - אל תסמכי אף פעם רק על מילים. "גברים בוחנים לפי מעשים ולפי קביעות", היא מסבירה. "למשל, אם מישהו אומר שהוא רוצה קשר רציני - יש לזה הלימה במעשים? הוא מקדיש לך זמן, הוא באמת מחזר, או שהוא הוא רק מספר סיפור? "
כשהאובססיה משתלטת
בנקודה הזאת קל לפתח אובססיה בקשר החדש. "אני רואה נשים שנבגדו, ובקשר הבא הן פתאום שואלות 'למה הוא נכנס לשירותים עם טלפון?' או דורשות שיעלה איתן סטורי", אומרת הדר. "אבל כשאנחנו מנסות לשלוט - אנחנו דווקא גורמות לו לשקר. זה מנגנון שמרחיק, לא מקרב".
לדבריה, אם בחרת להיכנס לקשר - תיכנסי ממקום של אמון. "לא צריך לחכות להיות ב-100%, אבל שימי לב למה שקורה לך. אם את מתחילה להילחץ ולהגיב באובססיביות - זו נורה אדומה שמזמינה טיפול או תמיכה".
המסר הכי חשוב, לדבריה, הוא שהאמון האמיתי מתחיל מבפנים. "כשאני נכנסת לקשר חדש, אני לא מחפשת שמישהו ייתן לי ביטחון - אני מחזירה את האמון בעצמי. אני לומדת לשים לב לדגלים שהתעלמתי מהם, לשאול למה פחדתי להציב גבולות, ולזכור, אני יכולה לסמוך על עצמי שאזהה יותר מהר".
גברים ונשים: אותו כאב, ביטוי אחר
למרות הסטיגמה, נשים וגברים נפגעים מבגידה באותה עוצמה. "השוני הוא רק בצורה שזה יוצא החוצה", אומרת הדר. "נשים נוטות להביא את הכאב החוצה, לדבר עליו, לחפש תשובות. גברים מתקשים להיפתח רגשית, ולכן לעיתים מתרחקים דווקא כשהם הכי פגועים".
כן חשוב לזכור שלא כולם בוגדים, וגם אם כן חוויתם כאב מהסוג הזה - יש דרך חזרה. "הפצע אולי נשאר, אבל הוא כבר לא מנהל אותנו - אנחנו אלה שמנהלות את הלב שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
