היה לכם דייט מהמם, היה חיבור אמיתי, ואז... הוא פשוט נעלם. לא לגמרי - הוא עדיין מתכתב איתך מדי פעם, שולח הודעות חמודות, אומר שהוא מתגעגע, אבל אין עוד דייט באופק.
אם המצב הזה נשמע לכן מוכר, יכול להיות שאתן חוות את אחת התופעות המבלבלות ביותר בעולם הדייטינג המודרני - בנצ'ינג, או בשם העברי שלו: ישיבה על הספסל.
מה זה בכלל בנצ'ינג?
"המונח מגיע מעולם הספורט. תחשבו על כדורסל - השחקן שיושב על הספסל עדיין שייך לקבוצה, אבל הוא לא משחק כרגע", מסבירה המאמנת הזוגית הדר זוהר. "הוא זמין בכל רגע שהמאמן יצטרך אותו, אבל בינתיים הוא רק מחכה בצד".
בעולם הדייטינג, זה אומר שמישהו משאיר אתכן במערכת שלו - אתן נמצאות שם, אבל על "אש קטנה", בלי שהוא באמת מקדם איתכן את הקשר אבל גם בלי שהוא משחרר לחלוטין. "גם בזמן שאת על הספסל - לו יש קשר אחר ומרכזי בחיים, והוא פשוט משאיר אותך בהמתנה ודואג שתשארי זמינה", מדגישה זוהר.
איך נראה בנצ'ינג במציאות?
בניגוד לגוסטינג (שם הוא נעלם לגמרי) או לתופעת "שביל פירורי הלחם" (שדיברנו עליה פעם קודמת), בבנצ'ינג יש קשר אמיתי שנשמר במינימום. "הקשר לא נעלם", מדגישה זוהר, "אבל הוא נשמר במינימום כדי להשאיר אותך בטווח יד. זה נחשב לתופעה הכי מטעה - כמו פאסיב אגרסיב, נוכח נפקד. יש נוכחות, אבל יש גם היעדר".
למשל: יוצאים לדייט מהמם, ואז הוא חוזר לחיים שלו, מתכתב איתך אבל אין עוד דייט בשבועות הקרובים. או שיחות ארוכות ומעניינות, אבל ללא התקדמות ממשית ותוכניות עתידיות קונקרטיות.
למה זה קורה?
התופעה נובעת מכמה גורמים פסיכולוגיים וחברתיים. "יש כוונה משני הצדדים", מסבירה זוהר, "אבל הבעיה היא שמי שעושה את זה נורא מפחד מהתחייבות. הוא באמת מתכוון, הוא באמת רוצה את הקשר איתך, אבל הוא כל כך מפחד להתמקד על בן אדם אחד".
הסיבות נוספות כוללות צורך באגו ובתשומת לב: "להשאיר אותך על הספסל, שזה אומר שכשאני אקרא לך תבואי, זה נותן תחושה של כוח ושליטה. יש אנשים שיש להם ערך עצמי נמוך, וזה הדרך היחידה שלהם להרגיש נחשקים".
"המחקרים מראים שזה מאפיין בעיקר אנשים בסגנון תקשורת של נמנעים", אומרת זוהר. "אנשים שהם בעצם מאוד רוצים קרבה, אבל מפחדים מקרבה. אינטימיות זה דבר שמאוד מפחיד אותם, אז הם כל הזמן נשארים באזור האפור".
הקשר לעידן הדיגיטלי
התרבות הדיגיטלית מחריפה את התופעה. "יש את האפליקציות, ותחושה של אין סוף אפשרויות", מציינת זוהר, "אז אפשר לשמור על כמה אופציות במקביל, וכל הזמן יש פחד שתגיע אופציה יותר טובה, ואם זה יקרה - אז אני אקח אותה".
אחד החסמים הנפוצים ביותר היום בנושא הזה נקרא: FOBO - Fear Of Better Options. "זה לא רק Fear Of Missing Out", מבהירה זוהר, "זה הפחד שיבוא לי מישהו שהוא יותר מדויק ויענה על עוד צרכים. וזה הסיבה שאנחנו בסוף נשארים לבד".
איך לזהות שעושים לכם בנצ'ינג?
יש כמה סימני אזהרה ברורים:
קשר לא יציב: "אתם מתלהבים, עפים, יש כמה ימים של קרבה - ופתאום הוא נעלם. ואז גם חוזר", מתארת זוהר.
דיבורים כלליים על העתיד: "מדברים על העתיד, אבל מאוד בכללי. אין שום דבר של תכנונים קונקרטיים. 'כן, נלך להופעה', אבל לא סוגרים תאריך. 'כן, אני רוצה לפגוש את ההורים שלך', אבל אין שום דבר שנקבע קונקרטית".
חוסר איזון בזמינות: "את תמיד זמינה עבורו, אבל הוא לא באמת זמין עבורך. הוא לומד, עם חברים, יש לו גמר חשוב בכדורגל - תמיד יש משהו אחר בסדר העדיפויות שלו".
תקווה מתמדת: "כל פעם הוא שומר לך על התקווה. יש תחושה שאת לא מקבלת משהו קונקרטי, אבל יש איזו תקווה".
המחיר הכבד
View this post on Instagram
התופעה גורמת נזק רב לביטחון העצמי. "זה מאוד מטעה וממש משפיע על הביטחון האישי ועל רמת האמון שאחר כך את יכולה לתת במציאה אהבה", מזהירה זוהר.
"זה כל הזמן גורם לתחושה שאני לא מספיק טובה, אני מתחילה לפקפק בעצמי, ואז מתחיל להיווצר חוסר אמון, בין אם זה בקשר הזה או בכלל בקשרים. פתאום מפחיד לתת אמון, כי מלא זמן השאירו אותי על הספסל ובהמתנה".
בנוסף נוצרת עייפות רגשית. כי אחרי שהשקעת כל כך הרבה והאמנת במה שחשבת שהוא כן קשר אמיתי - את לאט לאט מתחילה להתרוקן מאנרגיה.
איך להתמודד?
הדר מדגישה שהפתרון מחייב אומץ ותקיפות, והיא ממליצה על מספר צעדים:
הצעד הראשון: זיהוי וקבלת המציאות - "ברגע שאת מרגישה שהקשר לא מתקדם בקצב שהוא נכון לך - זה דגל אדום", היא מציינת. החשוב הוא להבין שאת לא דמיינת את זה, וזו לא תקלה זמנית אלא דפוס התנהגות.
הצעד השני: קביעת גבולות ברורים - "צריך להציב גבולות, לשאול, להגיד באופן ישיר - בוא נדבר על זה רגע, מה אתה רוצה? בסיטואציה כזאת השאלה הזאת נכונה. ואם אין תשובה ברורה - יש לך תשובה".
החשוב הוא לא להסתפק בתשובות מתחמקות: "אל תסתפקי בכלליות. אם אין משהו יציב אלא רק הודעות או דייט פעם בשלושה שבועות - זה לא עובד".
הצעד השלישי: שינוי פרספקטיבה - כשמדובר במישהו שפיתחת עליו רגשות, זוהר מציעה טכניקה של "ריפריימינג": "אני עושה איזה סוג של היפוך מחשבתי - הוא לא עושה את זה לי, זה לא אישי. הוא פשוט בן אדם שנמצא בפחדים שלו ולא יכול להתחייב אליי. זה הכל".
גם אם את מבינה אותו, את הפחדים שלו והילדות הקשה שעבר - תזכרי שאת לא עובדת סוציאלית וזה לא תפקידך לטפל בו. את צריכה לדאוג לעצמך עכשיו.
הצעד הרביעי: ניתוק נחוש - "צריך לשחרר באומץ", אומרת זוהר באופן חד משמעי. "עדיף לשחרר קשר שתקוע חודשים או שנים על הדבר הזה, במקום להישאר בקשר שלא מתקדם".
והכי חשוב - "אם הוא פתאום שולח הודעה - לא עונים. חוסמים. פגיעה בעצמך גרועה יותר מפגיעה באחר".
הצעד החמישי: עבודה מתמדת על הערך העצמי - זוהר מדגישה שזה תהליך מתמשך: "כל הזמן תהיו בתהליך של חיזוק הערך העצמי. כשאת מחוברת לערך שלך, את לא מסכימה להיות בעדיפות שנייה".
לסיכום, אם את לא מקבלת את מה שאת רוצה - זה הסימן שלך לצאת מהספסל ולבחור בבן אדם שיבחר בך כשחקנית ראשית. אין סיבה שתתפשרי על פחות מזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו