למי מאיתנו לא נשבר הלב לפחות פעם אחת? מי שחשבנו שיהיה האחד או האחת עבורנו פתאום הופכים לעוד מישהו שנתקלים בו ברחוב, ובלב דופק אומרים אחד לשני "טוב לראות אותך". אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים עליו תוך כדי עבודה, בודקים את הטלפון כל כמה דקות לראות אם היא שלחה הודעה, והחברות שלנו יעידו שהגיע הזמן להחליף נושא.
אלעד סמוכה, שחקנית, מדבבת, קריינית, ומנהלת שטח ויח"צ בפדרציית ניו יורק הייתה שם. היא יודעת איך זה להתעורר עם בור בבטן מפרידה כואבת, איך זה להתגעגע למישהו שכבר לא שם, ובעיקר עד כמה קשה להודות בכאב הזה לאורך זמן. מהחוויה האישית שלה נולד "מועדון הלבבות השבורים" - מרחב בטוח למי שנשבר לו הלב, ודרך גאונית ומצחיקה להתמודדות עם פרידה.
הפתרון שכולם עושים בסתר
"לפני שלוש שנים סיימתי מערכת יחסים עם בחור שאהבתי", מספרת אלעד. "הייתה לי תחושת בטן שזה לא יהיה לנצח, אבל ידעתי שברגע שזה ייגמר זה תהיה מפלה ענקית. הכנתי את עצמי לזה, אבל זה עדיין התפוצץ לי בפרצוף".
התקופה שאחרי הפרידה הייתה בדיוק כמו שכולנו מכירים: "הרגשתי שאני רואה את החיים דרך עדשה עכורה. שנאתי את כל מחזיקי הידיים והמתנשקים ברחוב - לא הבנתי איך אנשים יכולים להיות שמחים כשאני כל כך עצובה".
"הייתי כל כך רגילה לספר לו דברים סתמיים שקרו לי במהלך היום", היא מספרת. "איזו עקיצה טובה שיצאה לי בעבודה או סתם לפרש איתו חלום שחלמתי".
הפתרון הגיע ממקור לא צפוי - חבר טוב הציע לה במקום לשלוח הודעות לאקס, לשלוח אותן לעצמה.
"הוא אמר לי: 'יש לך את אפקט ההקלדה, הגוף שלך מוציא את האנרגיה הזאת החוצה לתוך הכלי האלקטרוני הזה. את שולחת את זה לענן, רק שאת שולחת את זה לעצמך ומוציאה את כל הכאב לטלפון, אבל זה לא מגיע אליו - ואת שומרת על הכבוד העצמי שלך'".
ומסתבר שזה עבד. אלעד התחילה לכתוב לעצמה: "אני מתגעגעת אליך", "היה מישהו שהיה דומה לך ברמזור", "איזה פקק היה היום ביציאה מאיילון אתה לא מאמין"... לפעמים היא גם כתבה מגילות שלמות וסגרה איתו חשבון רק מול עצמה.
"זה היה ברגעים המקוממים שלי, ברגעים שמחים שפתאום אני נוקמת ואומרת 'וואו, מי אתה בכלל? לא צריכה אותך'. בקבוצה הזאת עם עצמי מצאתי הודעות שיש בהן את כל קשת הרגשות שיש בפרידה".
התגלית המפתיעה
הדבר המפתיע ביותר קרה כשאלעד התחילה לשתף את החוויה שלה עם אחרים. "כל מי שפתחתי בפניו את הלב אמר 'יואו, איזה כיף שאמרת - את לא מבינה כמה אני מתגעגע אליה", היא מספרת. "יש משהו חסר פאסון בלהתגעגע למישהו במיוחד כשאת סיימת את מערכת היחסים - זה לא מגניב להגיד אני עדיין חושבת עליך והייתי רוצה שנחזור".
והנה הגילוי: כולם עושים את זה. כולם שולחים לעצמם הודעות. אנשים בזוגיות שולחים לעצמם הודעות כדי לא לשחרר את "כל הרעל" על בן הזוג, אנשים נשואים כותבים לעצמם כדי לא להגיע לוויכוח ולחזור הביתה בצורה רגועה יותר, וכן, גם רווקים ורווקות אחרי פרידה.
"ברגע שיותר ויותר אנשים פתחו בפניי את הלב שלהם והקריאו לי הודעות שמעולם לא שלחו - אמרתי לעצמי, אני לא לבד כולם עושים את זה! למה לא לעשות מזה ערב?".
תחילתה של מסורת
וכך נולד "מועדון הלבבות השבורים" - שם שפשוט נדבק והפך לאייקוני. הערב הראשון התקיים לפני כמעט שנתיים וחצי, ומאז התקיימו שישה ערבים נוספים.
"זה ערב מרחיב לב שיש בו הרבה נחמה וצחוק. כל מי שמגיע מבין שאנשים מתגעגעים דומה וגם שונה, ישנם כאלה יותר נקמניים או יותר מצחיקים", מסבירה אלעד.
איך זה עובד? לקראת כל ערב, אלעד מזמינה אנשים לשלוח לה טקסטים דרך עמוד האינסטגרם של המועדון. הפורמט ברור: הודעות שלא נשלחו, הכי אמיתיות, הכי פגיעות, הכי מטומטמות. ללא חרוזים, ללא יופי ספרותי - רק רגש גולמי.
הערב מורכב משישה מקריאים נבחרים שקוראים הודעות שכתבו בשעת כעס געגוע ונקמה ומעולם לא נשלחו. "זה יכול להיות לאקס, יכול להיות מישהו שאהבו בכיתה ו' ועד היום השם שלו מזכיר להם אותו, זו יכולה להיות השכנה שמעולם לא התממש איתה הקראש.. אין חוקים למי שגרם ללב שלך לפעום".
לאחרונה אלעד מוסיפה לערבים גם סצנות אייקוניות של אהבה מכל הזמנים - מריאליטי, מסרטים, מתוכניות טלוויזיה. והערב נגמר בהרצאה או הופעה מיוחדת (בערב הקרוב למשל תופיע המוזיקאית שירה מרגלית).
גם בזמן מלחמה, הלב ממשיך לאהוב
אפילו במהלך המלחמה, אלעד המשיכה לקיים את הערבים. "בינואר 24 היה מועדון 'מהדורת מלחמה - הודעות שלא שלחתי לחייל שלי'", היא מספרת. "בהתחלה חשבתי: את מי זה יעניין? העולם שלנו קורס למי איכפת מכאב לב? אבל הערב היה סולד אאוט תוך ימים ספורים מסתבר שזה מאוד מעניין".
גם בזמנים הכי קשים, הלב ממשיך לרדוף אחר האהבה. אחד המקריאים בערב הוא לוחם, שישב בטנק וחשב על האהבה שלו. "הוא אמר לי: 'איך זה יכול להיות שעם כל מה שקורה סביבנו ומה שראינו בעיניים אני חושב רק עליה?'".
"בפרידות כמו בפרידות אנחנו לא תמיד יודעים מתי הפעם האחרונה - מתי הנשיקה האחרונה מתי השיחה האחרונה ולכן יש מחשבות או סוגיות שנשארות פתוחות ולא נאמרות - והערב הזה סוגר את הפינה הזאת - כי ניתן למקריאים רגע מחושב ומזוכך לדייק את מה שלא הספיק להיאמר". מספרת אלעד.
היא מספרת על מישהי שהקריאה טקסט על האקס, ובשבוע שלאחר מכן נתקלה בו במקרה.
"הקריאה בערב נתנה לה את האומץ להגיד לו אז פנים מול פנים כמה הוא היה משמעותי עבורה - משהו שמעולם לא אמרה לו".
האמת מאחורי הצחוק
למרות שערבי המועדון מתמודדים עם נושא כואב, האווירה התל אביבית, החופש לבטא את מה שעל הלב, ובעיקר ההזדהות עם התחושות המוכרות עושות חשק להצטרף. "זה ערב שלא לוקח את עצמו ברצינות וזה כל הכיף. יצר מציצנות שמראה איך אנשים אחרים מתגעגעים ואיך אנשים אחרים מתגברים עובד טוב במקרה הזה - בסופו של דבר יש משהו מאוד בודד בלהתגעגע לאהוב או אהובה ו'מועדון הלבבות השבורים' מאפשר לעשות את זה יחד ועל הדרך גם מתפוצצים מצחוק".
ולמה זה כל כך חשוב? כי בעולם שבו אנחנו נוטים להסתיר את הכאב שלנו עם פילטר מחמיא , "מועדון הלבבות השבורים" מציע משהו אחר לגמרי - את האמת כפי שהיא, את הפגיעות במלוא עוצמתה, והבנה שכולנו עוברים את אותם הדברים.
"אני מאמינה שהלב שלנו גמיש מאוד, ההנאה ב'מועדון הלבבות השבורים' היא שאפשר להגיע איתו מכווץ ובסוף הערב, אני מבטיחה - הוא הופך אלסטי וגדל. וזה המסר הכי חשוב למי שמתגעגע היום - בסופו של דבר הלב חוזר לגדול".
הערב הבא של מועדון הלבבות השבורים יתקיים ב-5.8.25 בכולי עלמא, ת"א.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
