כשאנחנו פוגשים מישהו שמזכיר לנו מישהו מהעבר, המוח שולח אותות של נוחות וביטחון.. צילום: stocksnap / pixabay

למה אנחנו מתאהבים שוב ושוב באותו הטיפוס?

המוח שלנו מתוכנת להימשך למה שכבר חווינו – גם אם זה לא מה שטוב לנו • במקום לבחור בני זוג חדשים, אנחנו פעמים רבות בוחרים באותם הדפוסים הישנים • למה זה קורה, ואיך יוצאים מזה?

מה גורם לנו להימשך שוב ושוב לאותם טיפוסים? האם זו העדפה מודעת – או שמא יש משהו עמוק יותר שמכתיב את הבחירות הרומנטיות שלנו? מחקרים מצביעים על הסבר מרתק: המוח שלנו בנוי כך שהוא נמשך למוכר. לאו דווקא למה שטוב לנו – אלא למה שמרגיש לנו "נכון", גם אם זה חוזר על דפוסים ישנים שלא תמיד מיטיבים איתנו.

על פי תיאוריית ההתקשרות - מערכות היחסים שלנו בילדות משפיעות על בחירות הזוגיות שלנו., צילום: GettyImages

החתמה רגשית: כשהעבר מתערב בהווה

מתברר שאנחנו נוטים להתחבר לאנשים שמזכירים לנו דמויות משמעותיות מהעבר – לעיתים ההורים, ולעיתים בני זוג קודמים. תופעה זו מכונה "החתמה רגשית", והיא מתרחשת באזור הלימבי במוח, האחראי על רגשות וזיכרונות.

כשאנחנו פוגשים מישהו שמזכיר לנו מישהו מהעבר, המוח שולח אותות של נוחות וביטחון – גם אם אותו קשר מהעבר לא היה בהכרח מיטיב. דופמין (הורמון העונג) ואוקסיטוצין (הורמון הקשר) נכנסים לפעולה, מגבירים את תחושת החיבור וגורמים לנו להשקיע בקשר – אפילו כשהוא לא חדשני או בריא.

משיכה אינה רק פיזית – היא גם (ובעיקר) רגשית., צילום: istockphoto

דפוסים רגשיים שלא מרפים

התמונה מתחדדת כשנכנסים לעומק הפסיכולוגי של מערכות יחסים. על פי תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, מערכות היחסים שלנו בילדות משפיעות ישירות על בחירות הזוגיות שלנו בבגרות. אדם שגדל עם דמות הורית תומכת יחפש בן זוג דומה, ואדם שגדל עם תחושת חוסר ביטחון – עלול להימשך לבני זוג שמחזקים דווקא את אותה תחושה.

האם המשיכה היא רק פיזית?

משיכה אינה רק פיזית – היא גם (ובעיקר) רגשית. פעמים רבות אנחנו נמשכים לאנשים שמזכירים לנו דינמיקות מהעבר, מתוך ניסיון לא מודע לשחזר או "לתקן" חוויות קודמות. כך נוצר מעגל חוזר של בחירות דומות – גם כשאנחנו בטוחים שעברנו כברת דרך.

הפתרון המהיר ביותר - להתפשר. אפליקציית ההכרויות "טינדר", צילום: אי.פי.אי

המוח מעדיף יציבות – גם במחיר של הרגלים רעים

אחת השאלות המתבקשות היא: אם אנחנו יודעים שדפוס מסוים מזיק לנו – למה אנחנו ממשיכים לבחור בו? התשובה נוגעת באחת התכונות הבסיסיות של המוח האנושי: צורך ביציבות רגשית. גם אם הקשר איננו טוב, הוא לפחות מוכר, והתחושה הזו – כך טוען הנוירוביולוג רוברט ספולסקי – מספיקה כדי שהמוח יעדיף אותה על פני חוסר ודאות.

המוח שלנו מחפש לחזור אל מה שהוא מזהה כבטוח, אפילו אם זה לא בהכרח טוב לנו. דפוסים שנקבעים בילדות הופכים לאוטומטים בבגרות, אלא אם כן אנחנו עוצרים, בודקים – ובוחרים אחרת.

לא קל לשבור דפוסים ישנים אבל זה בהחלט אפשרי., צילום: Getty Images/Goodshoot RF

הבשורה החיובית היא שהתובנה הזו כשלעצמה, היא כבר התחלה של שינוי. הידיעה שהמשיכה שלנו אינה מקרית אלא נובעת ממערך שלם של חיבורים ביולוגיים ונפשיים, יכולה לאפשר בחירות מודעות יותר. לא קל לשבור דפוסים ישנים, אבל זה בהחלט אפשרי, במיוחד כשמבינים מאיפה הם באו.

ד"ר ליאת יקיר היא ביולוגית, חוקרת את הביולוגיה של הרגשות וההתנהגות האנושית. מגישת הפודקאסט BrainStory ומייסדת 'האקדמיה למדעי הרגש'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...