מעצבת האופנה אוריה עזרן חזרה מפריז עם הרבה יותר מתמונות לקולקציה. בעמוד האינסטגרם שלה היא שיתפה חוויה בלתי צפויה, כזו שהתרחשה באמצע יום צילום שגרתי והפכה לרגע טעון רגשית, פוליטית ואסתטית גם יחד. "טוב חיכיתי לארץ כדי להעלות את זה, כי בואו, בכל זאת פריז עיר מעורבת בלשון המעטה", כתבה.
לדבריה, במהלך הצילומים, כשהיא לובשת ז’קט מנומר ארוך, הבחינה בהפגנה גדולה שמתקרבת לעבר הצוות. "מפה לשם, באמצע היום צילום בפריז, אנחנו רואים הפגנה ענקית מתקרבת לעברנו. ישר השתתקנו", תיארה.
תחושת המתח התחלפה בהקלה כשראתה את הסמלים: "ואז הם ממשיכים להתקרב, ואנחנו רואים דגלים של ישראל והדגל של איראן לפני המהפכה. חזר לנו האוויר".
אוריה עזרן / אינסטגרם
מהז’קט אל הזיכרון ההיסטורי
הרגע קיבל תפנית אישית במיוחד כשאישה מבוגרת פנתה אליה מתוך ההמון. "ואז עוצרת אותי מישהי מבוגרת שכנראה ברחה מאיראן", סיפרה עזרן, "ומספרת לי שהז’קט שאני לובשת מזכיר לה את המלכה האיראנית פארה פהלווי שהוברחה משם לפני המהפכה".
ההשוואה הבלתי צפויה עוררה בה צמרמורת. "נכנסתי מהר לצ’אט ג’יפיטי, קיבלתי צמרמורת", כתבה, והוסיפה: "קודם כל שיכול להיות שאני כרגע בפריז בהפגנה ברגע היסטורי שמשנה את העולם למקום טוב יותר, וכמה שאופנה היא ארכיון חי".
פארה פהלווי והאופנה ככוח
פארה (דיבה) פהלווי, אשתו השלישית של השאה האחרון של איראן, הייתה הרבה מעבר לאייקון סטייל. בשנות השבעים הפכה לדמות שסימלה מודרנה איראנית גאה, כזו שמשלבת בין בתי אופנה מערביים כמו שאנל ואיב סן לורן לבין סמלים מזרחיים ומורשת פרסית עתיקה. דרך הבגדים יצרה דימוי מדיני, גשר בין איראן למערב.
השפעתה לא נשארה בארמונות. נשים רבות באיראן אימצו את הסגנון שייצגה, נשים עירוניות ומשכילות שביקשו לבטא זהות, חופש ותודעה דרך צבעים, בדים וסילואטות. תצלומים מהתקופה מתעדים אופנה מתוחכמת ברחובות טהרן, במסיבות, בעיתונות ובמרחבים הציבוריים, עולם שלם שנעלם כמעט בן לילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו