"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בלי מלחמות: הדרך הנכונה לנתק את הילדים מהמסכים

חופשת הקיץ כבר החלה ועמה גם ההבנה הכואבת שהמסך הפך לבייביסיטר הרשמי של הבית • במקום לסבול מרגשות אשמה, ולפני שהמריבות יחרבו את האוירה בבית, ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בכירה בהפרעת קשב, מציעה מדריך פרקטי ומותאם גיל שיעזור לכם להחזיר את השליטה לידיים שלכם

,עודכן
0השמעה
ילדים סמאטרפון טלפונים חופש גדול , istockphoto
הילדים נשאבים עמוק לתוך המסכים. צילום: istockphoto

ככל שהחום בחוץ עולה, כך הסבלנות שלנו יורדת, והילדים נשאבים עמוק יותר ויותר לתוך המסכים השונים. ההורים מוצאים את עצמם במעגל אינסופי של רגשות אשמה מצד אחד, ומלחמות התשה צעקניות מצד שני.

העצות הרגילותשל פשוט לכבות להם את המסך אולי נשמעות מצוין בתיאוריה, אבל במציאות של בית עמוס באמצע הקיץ, עם הורים שעובדים מסביב לשעון וילדים שמשוועים לגירויים, העצות הללו פשוט לא עובדות.

המסך מספק מקום מפלט,צילום: Freepik

כדי להבין למה כל כך קשה לנו לנתק אותם, צריך להבין קודם כל את מנגנון הפיצוי המוחי. המסכים מעניקים למוח זריקה מהירה וקבועה של דופמין, מה שמייצר תחושת סיפוק מיידית ושקט תעשייתי. עבור ילדים, ובמיוחד עבור ילדים עם קשיי ויסות או בעיות קשב, המסך מספק מקום מפלט שדורש מינימום מאמץ ומעניק מקסימום עניין.

המפתח להצלחה הוא להבין שאין פתרון קסם אחד שמתאים לכולם, וצריך להתאים את האסטרטגיה שלנו לשלב ההתפתחותי של הילד.

לקטנטנים: הנדסת הסביבה במקום הסכמים מילוליים

הטעות הנפוצה ביותר של הורים לפעוטות בני שנתיים או שלוש היא הניסיון להסביר להם בהיגיון למה יותר מדי צפייה זה לא בריא. בגילים הללו המוח חי כאן ועכשיו ואין שום משמעות להסכמים מילוליים או להבטחות על המחר.

מומלץ לנסות בשלב הזה הנדסת סביבה פשוטה. אם השלט מונח על השולחן בסלון, הוא מהווה טריגר חזותי שיוביל לבקשות בלתי פוסקות. העלימו פיזית את המכשירים ואת השלטים כשהם לא בשימוש. כאשר מגיע הרגע לכבות את המסך, הימנעו מכיבוי פתאומי שיוביל בוודאות להתקף זעם. תנו התראה ברורה של חמש דקות מראש, ואפשרו להם ללחוץ בעצמם על הכפתור כדי להעניק להם תחושת שליטה.

במקביל, הציעו להם הסחת דעת תחושתית. מוח של פעוט זקוק לגירוי חושי מתמיד כדי להירגע, ולכן פעילות כמו משחק עם קערת מים במרפסת, יצירה בבצק או ציור בצבעי ידיים, יספקו לו חלופה אטרקטיבית ומרגיעה למסך.

לילדי היסודי: חוזה משפחתי והזכות להשתעמם

בגילאי בית הספר היסודי הילדים כבר מבינים חוקים היטב, אבל חוש הצדק שלהם מפותח מאוד והם יתנגדו להנחתות חד צדדיות.

זה הזמן לשבת יחד כמשפחה מראש ולנסח חוזה ברור שקובע שעות צפייה מוגדרות לכל יום. קריטי לכתוב את החוזה על דף ולתלות אותו במקום בולט כמו המקרר, כדי שהוא יהפוך לעובדה מוגמרת ולא נתונה למשא ומתן. הסוד להצלחת החוזה שהוא חייב לחול במידה מסוימת גם עליכם ההורים. אם הילדים יראו שגם אתם מניחים את הנייד בשעות מסוימות ולא גולשים בזמן הארוחה, ההתנגדות שלהם תרד משמעותית.

בנוסף, זכרו שאנחנו חייבים לאפשר לילדים שלנו פשוט להשתעמם. ברגע שהמסך נכבה הם מיד יתלוננו שמשעמם להם, וזה בדיוק הרגע שבו אנחנו צריכים לקחת צעד אחד אחורה ולא למהר לשעשע אותם. השעמום הוא כלי קריטי לבניית עצמאות פנימית והוא זה שידחוף אותם בסופו של דבר להפעיל את הדמיון ולמצוא תעסוקה יצירתית בכוחות עצמם.

מתבגרים ובני נוער שוברים מוסכמות באופן טבעי,צילום: istockphoto

למתבגרים: חוקי תשתית של הבית ומעורבות אמיתית

מתבגרים ובני נוער שוברים מוסכמות באופן טבעי. הם נשאבים לחלוטין אל תוך עולמות התוכן הדיגיטליים שלהם, ואם ננסה לאכוף עליהם הסכם זמנים רגיל כמו על ילדים קטנים, אנחנו צפויים למריבה מתמשכת שרק תרחיק אותם מאיתנו.

במקום לריב איתם כל יום מחדש, קבעו חוקי תשתית ברורים של אזורים נקיים ממסכים ברחבי הבית. למשל, הגדירו ששולחן ארוחת הערב הוא אזור ללא מכשירים ניידים לכולם, או שחדר השינה הוא מתחם נקי ממסכים החל משעה מסוימת בשעות הלילה.

מול בני נוער שמתעלמים מההסכמים, עדיף להשתמש בטכנולוגיה כדי להגביל את הטכנולוגיה. הגדירו מראש ברשת הביתית ניתוק אוטומטי של הרשת בשעות הלילה המאוחרות. כך החוק הופך לעובדה פיזית של הבית ולא לעוד ויכוח שוחק מולכם.

הכי חשוב, גלו מעורבות אמיתית במקום לאיים בעונשים ובהחרמות. שבו לצידם לעשר דקות ובקשו שיסבירו לכם בהתלהבות על מה שהם רואים או משחקים באותו רגע. כשהורה מגלה עניין אמיתי ונטול כל ביקורת בעולם הדיגיטלי של המתבגר שלו, חומת ההתנגדות יורדת מיד, וקל הרבה יותר לייצר שיתוף פעולה והקשבה בהמשך הדרך.

ד"ר שירלי הרשקו,צילום: אינגה אבשלום שיליאן

המטרה שלנו בקיץ המאתגר הזה היא לא לגדל ילדים מנותקים מטכנולוגיה לחלוטין, אלא ללמד אותם הרגלים של איזון בריא. עם מעט תכנון מראש, הבנה של השלב ההתפתחותי והצבת גבולות רכים וברורים, תוכלו להוריד משמעותית את מפלס הלחץ ולהגיע לחודש ספטמבר הרבה יותר רגועים ומחוברים.

ד"ר שירלי הרשקו היא מומחית בכירה בישראל בתחום הקשב, חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול לילדים ולמבוגרים, ומאחוריה חמישה ספרים רבי מכר וספר חדש נוסף.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר