איך ללמד את הילדים להתנהל נכון עם כסף בחופש הגדול?

במקום עוד ויכוחים על דמי כיס ובזבוזים, החופש הגדול יכול להפוך להזדמנות ללמד ילדים ובני נוער אחריות כלכלית • רפאל ברנרד מסביר איך עושים את זה נכון - בלי הטפות, אלא באמצעות כלים פשוטים מעולם המשחקים, התקציב והחיים עצמם

הזדמנות מצוינת ללמד ילדים איך מתנהלים נכון עם כסף. צילום: istockphoto

"אמא, אבא, אפשר כסף לקנות...?" הוא כנראה אחד המשפטים שהורים שומעים הכי הרבה במהלך החופש הגדול.

אבל במקום עוד "לא" או הרצאה על חיסכון, אפשר להפוך את התקופה הזו להזדמנות מצוינת ללמד ילדים ובני נוער איך מתנהלים נכון עם כסף. במקום איסורים והטפות, כדאי לאמץ גישה שתעזור להם להבין כיצד מנהלים תקציב, מקבלים החלטות ומתמודדים עם ההשלכות שלהן.

תנו להם ללמוד לנהל את התקציב בעצמם, צילום: istockphoto

גובה דמי הכיס לקיץ, למשל, לא צריך להיות החלטה חד-צדדית של ההורים. בקשו מהילד להכין מראש תוכנית פשוטה של הבילויים והקניות שהוא מתכנן, כולל הערכת עלויות. כך הוא יידרש לתעדף בין הרצונות השונים - למשל, לבחור בין בילוי זול כמו באולינג לבין אטרקציה יקרה יותר כמו פארק מים.

כמובן שחשוב להגדיר מראש אילו הוצאות הן באחריות הילד ואילו באחריות ההורים, אבל השיעור המשמעותי באמת הוא להבין שלכל החלטה יש מחיר, משום שהתקציב מוגבל. גם אם הילד בחר לבזבז את רוב הכסף כבר בתחילת החופש, לא חייבים למהר "להציל" אותו. דווקא ההתמודדות עם התוצאות היא זו שמלמדת אחריות כלכלית.

גיימינג פיננסי לילדים

ילדים שמבלים במשחקי מחשב מכירים היטב מושגים כמו ניהול משאבים, צבירת נקודות ושמירה על מה שכבר השיגו. אפשר להשתמש בדיוק באותם עקרונות גם בניהול הכסף שלהם.

ניהול "מד החיים" של התקציב

במקום לתת כסף בכל פעם שהילד מבקש, עדיף להעביר מראש את דמי הכיס לתקופה מוגדרת. כך הוא לומד לנהל את התקציב בעצמו. כל קנייה לא מתוכננת "מורידה חיים" מהארנק, ואם הכסף נגמר - מגיע ה"גיים אובר" הכלכלי.

התמודדות עם התוצאות היא זו שמלמדת אחריות כלכלית, צילום: istockphoto

בונוסים על עמידה ביעדים

בדומה למשחקי מחשב, גם כאן אפשר לתגמל התנהלות נכונה. יום בילוי שהסתיים בלי חריגה מהתקציב יכול לזכות את הילד בבונוס קטן שיופקד ישירות לחיסכון שלו. כך הוא לומד שדחיית סיפוקים משתלמת.

קראפטינג במטבח

במשחקים רבים משתלם להכין חפצים לבד במקום לקנות אותם. גם בחופש הגדול אפשר ליישם את הרעיון: במקום לקנות נשנושים, שתייה או קינוחים בחוץ, אפשר להכין אותם בבית. חלק מהכסף שנחסך יכול להפוך לבונוס עבור הילד - פתרון שמעודד גם עצמאות וגם חיסכון.

כך תעזרו לבני נוער לנהל את המשכורת הראשונה

עבור בני נוער שעובדים בקיץ, זו בדרך כלל ההתנסות הראשונה בעצמאות כלכלית. כשאלפי שקלים נכנסים לחשבון, הפיתוי לבזבז אותם על קניות אונליין, משלוחי אוכל או בילויים הוא גדול. במקום להגיד להם רק "אל תבזבזו", כדאי לעזור להם להסתכל על הכסף בצורה אחרת.

זמן שווה כסף

במקום לומר "זה יקר מדי", נסו לתרגם כל קנייה לשעות עבודה. חולצה שעולה 200 שקלים היא בעצם חמש שעות עבודה. ברגע שהמחיר מקבל משמעות מוחשית, קל יותר לעצור ולחשוב לפני שקונים.

קנס הנוחות

משלוחי אוכל ומוניות הם פתרונות נוחים, אבל גם יקרים. נסיעה של 60 שקלים במונית עשויה לייצג שעה וחצי של עבודה עבור רבע שעה של נוחות. השאלה שכדאי לשאול היא: האם הנוחות הזו באמת שווה את הזמן שהשקעתם כדי להרוויח את הכסף?

דיאטת שופינג דיגיטלית

כסף דיגיטלי "כואב" פחות להוציא. אחת הדרכים להתמודד עם זה היא להעביר אוטומטית חלק מהמשכורת לחיסכון מיד עם קבלתה, ולהימנע משמירת פרטי כרטיס האשראי באתרי הקניות. שתי הדקות שנדרשות כדי לקום, להביא את הכרטיס ולהקליד את פרטיו מחדש מספיקות לא פעם כדי למנוע קנייה אימפולסיבית.

השורה התחתונה

הדרך ללמד ילדים ובני נוער להתנהל נכון עם כסף אינה עוברת דרך איסורים, אלא דרך התנסות. כשהם מבינים שכסף מייצג זמן, מאמץ ובחירות - ולא רק אמצעי לקנות עוד משחק או בגד - הם מפתחים הרגלים פיננסיים שילוו אותם הרבה אחרי שהחופש הגדול יסתיים.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד Vedicly, חברה לפיתוח חשיבה מתמטית באופן חווייתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר