"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סימני אזהרה: כך תזהו פגיעה בקשיש

לאחרונה שוב נחשפנו לעדויות קשות אודות פגיעות בזקנים חסרי ישע • כיצד מזהים סימני מצוקה, מה חשוב לדעת, ולמה האחריות עלינו – בני המשפחה?

,עודכן
0השמעה
כל פגיעה בחסר ישע היא עבירה. צילום: אי.פי

בשלב בוההוריםמתבגרים וזקוקים לסיוע יומיומי, רבים נדרשים להכניס מטפל או מטפלת הביתה – החלטה כבדת משקל הכרוכה באמון, אחריות ולעיתים גם חשש. לאחרונה שוב נחשפנו לעדויות קשות אודות פגיעות בזקנים חסרי ישע – לעיתים על ידי אנשים מהם ציפינו שיעניקו טיפול, ליווי וחמלה.

הילה יבנאי טל, מנהלת השירות הסוציאלי ב"צבר רפואה - בית חולים בבית", מסבירה כי המטפלים המופקדים על טובת הקשיש ממלאים תפקיד משמעותי מבחינה חברתית ומשפחתית במרחב הביתי.

במרבית המקרים נפגוש מטפלים מסורים שעושים עבודת קודש, אך ישנם גם מקרים חריגים שבהם עלולה להתפתח אלימות ופוגענות.

הילה יבנאי טל,צילום: ללא

עם כניסת מטפל/ת הביתה, באופן טבעי מצטמצמים רגעים אינטימיים כמו מגע, האכלה או שיחה חופשית, שהיו קודם – ודווקא אלה הרגעים שיכולים לסייע בזיהוי מצוקה, ולא אחת הם ההופכים למוקדי פגיעה.

לכן חשוב שבני המשפחה והסובבים יהיו ערניים לסימני האזהרה, כמו למשל:

  • שינוי בהתנהגות – הסתגרות, פחד, עצבות או בכי
  • שינוי במשקל, אובדן תיאבון, בעיות שינה
  • רתיעה מנוכחות מסוימת או הימנעות ממגע
  • בלבול או שינויים במצב הרוח
  • אמירות שאינן מאפיינות את הקשיש
  • סימנים פיזיים

לאלימות כלפי הקשישים מנעד רחב, היא אינה בהכרח פיזית. היא עשויה להתבטא גם ב:

  • התעללות רגשית: צעקות, השפלות, הפחדות, התעלמות
  • ניצול כלכלי: שליטה בכספים, גניבה, החתמה על מסמכים
  • התעללות מינית: מגע לא רצוי, כפייה, חשיפה
  • הזנחה: היעדר טיפול, תזונה, היגיינה או תשומת לב
  • שלילת אוטונומיה: בידוד מכוון, ניתוק מקשרים
  • שתיקה ואדישות: חוסר תגובה למצוקה, טיפול אגרסיבי או משפיל
חשוב לזכור שלמשפחות תפקיד כפול,צילום: GettyImages

הכרת המורכבות תסייע לנו במקרים בהם ניתן לייצר מניעה

רבים מהמטפלים הם למעשה מהגרים החיים רחוק ממשפחתם, מתמודדים עם פערי תרבות ושפה, ניתוק חברתי ובדידות ולחצים כלכליים. כל אלה לעיתים עשויים לגרום למצוקה נפשית שעשויה להוביל להתפרצויות אלימות.

לכן חשוב לזכור שלמשפחות תפקיד כפול: שותפות בטיפול בהורה הזקן ושותפות בהעסקה המחייבת אחריות וסיפוק תנאים עבדה ומחייה ראויים תמיכה, הכוונה ואנושיות כלפי המטפל.

מה ניתן לעשות כמשפחה?

  • להיות נוכחים: לפקח, לשאול, לבקר – גם בהפתעה
  • לשוחח בפרטיות עם הקשיש – בלי נוכחות המטפל
  • ליצור חפיפה וערוץ פתוח עם המטפל – שיחה אישית, הצעה לעזרה
  • לכבד את המטפל כאדם עובד: לאפשר חופשות, הפסקות, תנאים סבירים
  • לשקול אמצעי פיקוח טכנולוגיים – המותאמים לרצון וכבוד הקשיש
  • ובכל חשד – לפנות לאנשי מקצוע, לתאגיד, ולפי הצורך – לרשויות

חשוב לזכור:אם יש ספק – אין ספק.

כל פגיעה בחסר ישע היא עבירה. החוק בישראל מחייב דיווח על כל חשד, גם אם אינו ודאי. גורמי הרווחה, הבריאות והאכיפה יקבלו ויבדקו את הפניות ויסייעו במתן כלים ותמיכה לקורבנות.

ולצד מקרי הפגיעה – חשוב להזכיר:במרבית המקרים נרקם קשר אנושי מופלא בין המטפל לקשיש. קשר חוצה גיל, תרבות ומין – שמבוסס על כבוד, אנושיות ונתינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר